כיצד אנשים בוחרים את דרכם בחיים?

חיינו מתנהלים על ידי בחירה בטוב או, חלילה, ברע. האדם בוחר בין אפשרויות שונות, מחמת העובדה שאינו מבחין באמת לאשורה. אילו היה חי תחת הכרת האמת, היה בוחר במה שמתאים לטבע מציאותו, מבלי להתפתות ולחפוץ במה שלא מתאים לו ולדמיין שגם צד זה הוא אפשרות.

ככל שהאדם יתעלה באמונתו ויראה את העולם כפי שהוא באמת, הוא ימצא את עצמו יותר מוכרח במעשיו, וככל שיתן לעצמו, מחמת תאוותיו ורצונותיו, לדמיין אפשרויות שונות שאינן תואמות לאמת, הוא ימצא את עצמו יותר חפשי במעשיו. נמחיש זאת בעזרת דוגמה:

אדם ממהר להגיע לפגישה החשובה לו מאד. הרכב שלפניו מתנהל לאטו. בכביש יש רק נתיב אחד מפותל, כך שאין לו שדה ראיה, כדי לוודא שהוא יספיק לעקוף את הרכב שלפניו לפני שיבוא רכב ממול. ככל שעוברות הדקות הוא נלחץ יותר, עד שהוא מתחיל לשקול: מהם הסיכויים שבדיוק כעת יבוא רכב ממול, והרי כמות הרכבים היא דלילה, מסתבר שאם אעשה זאת מהר, שום דבר לא יקרה. אט אט הוא משכנע את עצמו, שאכן אפשר לעקוף, ובסופו של דבר הוא אף יעשה זאת.

לכאורה מוכרחים להגיע למסקנה שמדובר באדם לא שפוי, באדם המנותק מן המציאות הפשוטה והברורה, שהרי חייו שווים יותר מהאיחור לפגישה. בעיקוף שביצע, יש סיכון ממשי, והוא מהמר על חייו. בודאי הוא איבד את שיקול דעתו, ולא העריך את הסכנה האורבת לו.

אולם אותו אדם אינו יחיד. בני האדם לרוב, אילו היו במצבו היו מתנהגים בדיוק כפי שהוא עשה. כיצד ניתן להבין פליאה זו? והרי בודאי אפילו בסכנה מועטת, אין אדם שפוי שיקח סיכון? אילו אמרת לאדם: "מונחים לפניך אלף כוסות מים, אולם דע שכפי הנראה, הוכנס בטעות רעל לאחת מהן". היעלה על הדעת שהוא ישתה? למרות שיש כאן סיכון של עשירית אחוז בלבד, ודאי שהוא לא יגע במים! ואם כן, כיצד בני אדם רבים כל כך יכנסו לסיכון בכביש?

פשר הדבר נעוץ בהסבר כח הבחירה. הבחירה היא תמיד בין נקודה של אמת, שאני מסוגל להבחין בה, לבין דמיונות שאני מסוגל לדמיין מפאת רצונות שיש לי, רצונות שהאמת כפי שהיא, לא יכולה למלא. נתבונן שוב באדם זה שרוצה לעקוף. בודאי שהאמת ברורה לו – רכב  עלול להופיע בשעת העקיפה, ויתכן שהוא ייהרג. אולם מצד שני, אמת זו גורמת לו לבעיה, שהרי מאד חשוב לו להגיע לפגישה. כעת הוא עומד לפני בחירה. אם הוא איתן בדעתו, הוא יכיר שלאמיתו של דבר אין כאן מקום לבחירה, ואסור לו לנסות לעקוף. אולם אם הוא חלש, וחפצו העז להגיע לפגישה פועל בחזקה, הוא ינסה לשכנע את עצמו שהצעד לא כל כך מסוכן, שמסתבר ששום דבר לא יקרה, שבני אדם רבים היו עושים זאת. ועוד שכנועים שמקורם הוא הדמיון. הוא ייצר לעצמו עולם דמיוני שאין בו סכנה. בודאי שהוא חס על חייו, אולם מכיוון שהוא רוצה להגיע לפגישה בזמן, הוא בונה עולם של שקר, עולם שאיננו, עולם שאין בו סכנה. ברגע שהוא יצר עולם דמיוני זה, אין הוא חש בפחד, שהרי בעולם שבו הוא חי באותם רגעי דמיון, אכן אין העקיפה מסוכנת.

בדומה לסכנות האורבות לגופנו, כך הוא גם בענינים רוחניים. המציאות היא האמת היחידה, אך אנו מסוגלים ליצור עולם דמיוני שקיימות בו אפשרויות נוספות. ולכן, ככל שנתחזק את המציאות האמיתית נבחר תמיד בטוב.

עלינו לשמוע לאמת ולהתגבר על כל מה שמתנגד לה. הלומד לנגן בכינור, רק על ידי הגבלת פעולותיו לצורה מסויימת, יצליח לנגן באופן נכון ולהוציא את מחשבתו אל הפועל בצורה השלמה ביותר. ככל שיבין שרק באופן זה הוא יצליח, כך הוא ירגיש פחות הגבלה ויותר התעצמות בלימוד הנגינה וגם בחיים כולם.