ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
אכילת חזיר
אהרן לוי
עול מצוות
ערכים
מדוע אומרים ``חזק ונתחזק`` בסיום התורה?
אהרן לוי
קבלת עול מלכות שמים
זאב גרינוולד
מהו חלב עכו``ם?
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
כיבוד הורים - פרק 1
- ..
ינון קלזאן
מערכת תרי``ג מצוות - פרק ..
ישראל גולדווסר
ביאור הקדיש - פרק 1
-
ינון קלזאן
טעמי המצוות - פרק 1
-
ינון קלזאן
מבט מאוזן על הכנסת אורחים
דוד ברוורמן
מאמרים בנושא
הכרת הטוב
יהודה רובן
המיזוג בין גוף ונשמה
ערכים
המילה האחרונה
אליעזר אייזיקוביץ
פטר חמור
זאב גרינוולד
התועלת מקיום המצוות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
שלמות האדם
השאלה

כיצד תורם קיום המצוות לשלמות האדם?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

במבט שטחי נראה שקיים דמיון בין חוקי התורה לבין חוקי עמים אחרים. איסורים כמו "לא תרצח", "לא תגזול" ו"לא תענה... עד שקר" מהווים בסיס לחוקים של מדינות רבות בעולם, אולם המבט המעמיק מגלה הבדל עקרוני: חוקי התורה ניתנו על ידי אלוקים, ואילו חוקי העמים הם פרי מחשבת אנוש. הבדל זה מביא לשינוי מהותי במערכת כולה.

נמחיש את הדברים באמצעות דוגמה: בתורה כתובה מצווה שהיא האחרונה ב'עשרת הדברות': "לא תחמוד בית רעך" (שמות כ', י"ג). לא יעלה על דעת מחוקקים בשום מדינה בעולם לשלול מן האדם את 'חרות המחשבה'. אין גם כל אפשרות לכפות על הזולת מה לחשוב או מה לא לחשוב. אין גם כל אפשרות לפקח על ביצוע חוק זה.

שונה היא דרכה של התורה. התורה יודעת נאמנה שחטא אינו מתחיל במעשה החטא עצמו, ואף לא בדיבורים אודותיו. הורתו ולידתו של החטא - במחשבתו של החוטא. אדם הגון לא יחליט לפתע לבצע מעשה גנבה. תחילה עליו למצוא הצדקה אידיאולוגית למעשה שהוא עומד לעשות, ולאחר מכן הוא מתרגל אותו במחשבתו, עד שהדבר נראה לו סביר והגיוני. בשלב זה כבר קשה לעצור את ההידרדרות! החטא קנה שביתה בנפשו, והוא מוכן לפעולה כאשר תיקרה ההזדמנות לכך. באותה השעה הוא יכנס למעגל הפשיעה!

ידוע ומפורסם שהמלחמה נגד הפשע קשה שבעתיים ממניעתו. כל עוד הפשע אינו עומד בפני ביצוע, ניתן למונעו באמצעים שונים. במערכה למניעת פשע יש לטפל תחילה בשורש העבירה, במחשבה הקודמת לה. אם אין מזהירים את האדם שלא לחמוד את ממון הזולת, קשה יהיה למנוע אותו בהמשך מגנבה ומגזלה.

בציווי "לא תחמוד" מתגלה ההבדל המהותי בין חוקים אנושיים לתורה האלוקית. רק לתורה יש שליטה על שורש הקלקול, על המחשבה, ולכן הציווי האחרון ב'עשרת הדיברות' הוא גם החותם האלוקי, הוא מורה ש'עשרת הדיברות' והתורה כולה ניתנו מן השמים.

זאת ועוד, מאכל שאסרה התורה, משמעות האיסור היא שהמאכל מזיק, אם לא לגוף אזי לנפש ולנשמה. כמו כן, כאשר נאסר מעשה פלוני בתורה, המשתמע מכך הוא שמעשה זה מסכן את האנשים הקרבים אליו. מצד שני, כאשר נאמר בתורה שיש לעשות מעשה מסוים, משמעות הדברים היא שמעשה זה הוא חיוני לאדם. כשם שהאדם זקוק לאוויר לנשימה ולאוכל לקיום גופו, באותה המידה הוא זקוק לקיים מצוות לצורך קיומה התקין של המערכת הרוחנית שבו. יש באדם רמ"ח (248) איברים וכנגדם יש רמ"ח מצוות "עֲשֵה", ושס''ה (365) גידים, וכנגדם שס''ה מצוות "לא תעשה". המספר המקביל מורה שכל איבר מבקש שיעשו בו מצווה מסויימת, שהרי מעשי המצוות הם המזון הרוחני שממנו ניזון האדם.

מי שחושיו הרוחניים לא התעוותו, מסוגל לזהות בעצמו את מעשי המצוות. כשם שאין צורך להרבות בהסברים על אודות חשיבותה של פעולת הנשימה, וכשם שכל אדם חש רעב כאשר גופו חסר תזונה, ומכוחה של תחושה זו הוא ממהר לאכול, כך חשו אבותינו ביחס למצוות. הם חשו שאלו הם אבות המזון הרוחני החיוניים להם

הקב"ה יצר את האדם באופן שהוא יוכל לחוש בסכנה מתקרבת וישתדל להיזהר ממנה. באותה המידה ניחן האדם ביכולת לחוש גם באיסור תורה, שהרי יש בו סכנה לא פחותה. אם איננו חשים בכך, האשמה היא בנו! חושינו הרוחניים התנוונו!

אבותינו לא נזקקו לציוויים מיוחדים כדי לזרזם לקיים מצוות. כתוב בקהלת (ז', כ"ט): "אשר עשה האלוקים את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים". בתחילת יצירתו היה האדם ישר בתכלית. הוא היה מסוגל לחוש במציאות הרוחנית ולנהוג לפיה. חושיהם הרוחניים של אבותינו פעלו במלוא עוצמתם, ולכן הם יכלו לקיים את כל התורה כולה בטרם ניתנה.

לדרגה עילאית זו הגיעו רק האבות הקדושים וצדיקי עולם. אך נשאלת השאלה: מה יהיה עלינו, הקטנים, שחושינו הרוחניים לא מפותחים כראוי? משולים אנו לאדם עיוור וחרש הצועד בכביש סואן. בכל עת ובכל שעה חשוף הוא לסכנות חמורות. הוא אינו מסוגל לראות את המכוניות הקרבות לעברו ואף אינו שומע את הצפירות. לכן, צדקה עשה עמנו הקב"ה שנתן לנו את תורתו ורשם לנו עלי-ספר את הדברים "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (יחזקאל כ', י"א). רק בדרך של ציות לדברי התורה, נוכל לחיות ולהתקיים.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: