הבחירה החופשית אינה מתירה את עשיית המעשים השליליים, היא רק מאפשרת לעשותם. אסביר את הדברים במשל מקובל: לפני אדם מונחים שני סוגים של מאכלים. האחד מבריא ומזין והשני מזיק וגורם למחלות. באפשרותו של הסועד לבחור באחד משניהם, אולם אם הוא יאכל את המאכל המזיק -- הוא יינזק. האפשרות שניתנה לו לאכול לפי בחירתו אינה מונעת את הנזק. כך הם פני הדברים גם ברוחניות. העברות הן מציאות רוחנית הכוללת נזק רוחני לנשמת האדם. לאדם ניתנת אפשרות לבחור במה שלבו חפץ, אולם במו ידיו הוא פוגע בקדושת נשמתו. בעקבות עשיית החטאים, הנשמה מדרדרת ומגיעה אל מחוזות העונש. כשם שמאכל מזיק גורם מחלות לאדם, כך גם העונש הינו מחלתה של הנשמה. קיים פרט שבו שונה הרובד הרוחני מהיסוד הגשמי, ושוב על פי אותו משל: אדם שאכל מאכל מזיק, לא יכול למחוק את המציאות, היא קיימת! לעומת זאת, בתחום הרוחני ניתנת אפשרות לעשיית תשובה. בכוחה של עשיית התשובה לתקן את העבר עצמו ולשפר את אשר עוללנו. אנו פועלים בתוככי המציאות הרוחנית ומשקמים את מצבנו. זהו כוחה המיוחד של מצות התשובה – כח שאין דומה לו בעולם הגשמי.
|