כידוע, הלוח העברי ערוך ביסודו לפי חודשי הלבנה. במהלכה של הלבנה סביב כדור הארץ, היא נראית כמתחדשת מזמן לזמן. פרק הזמן שבין חידוש לחידוש נקרא "חודש". בכל חודש, עד החמישה עשר בו, אור הלבנה מוסיף והולך, ואילו מחצי החודש ואילך פונים אלינו פני הלבנה החשוכים, שאינם מקבלים אור מהחמה, ואורה מתמעט והולך. בסוף החודש מופנה אלינו צד הלבנה האפל כולו. רגע איחוד הלבנה עם השמש נקרא "מולד הלבנה", שהרי היא כאילו נולדת מחדש. כששוב הלבנה מתחילה את סיבובה, נראה עליה קו אור דק.

בתקופת המשנה והתלמוד, אף על פי שידעו החכמים את חשבון המולד ואת סוד העיבור, הם לא היו קובעים ראש חודש לפי החשבון בלבד, אלא היו מקדשים את החודש על פי עדות על ראיית הלבנה, כנאמר (שמות י"ב, ב'): "החודש הזה לכם". כזה ראה וקדש, כלומר, שמצווה לקדש את החודש על פי הראייה.

העדים שראו את הלבנה בחידושה בליל השלושים לחודש, היו באים לבית דין הגדול ומעידים לפניהם. בית הדין היו בודקים אותם, ולאחר שמצאו שעדותם נכונה, היה נשיא בית הדין מכריז שיום השלושים מקודש, ושהוא ראשון לחודש הבא. החודש שעבר הוא "חסר", בן עשרים ותשעה יום. אם לא נראתה הלבנה בליל השלושים, או שלא הספיקו העדים לבוא ביום השלושים, נעשה החודש שעבר "מלא", בן שלושים יום, ויום השלושים ואחד היה ראשון לחודש הבא.

שנת חמה היא בת 365 יום, ואילו שנת לבנה מונה 354 ימים בלבד. אם כן, בכל שנה מצטרפים לפיגור 11 יום נוספים, וההפרש הולך וגדל. כעבור מספר שנים יהיה חג הפסח  באמצע החורף, אחר כך בסתיו וכו'. הדבר לא ייתכן.

חגינו נקבעו בתאריכים קבועים בשנה וקשורים גם לתקופות החמה, שהרי בפסח נאמר (דברים ט"ז, א'): "שמור את חודש האביב ועשית פסח"; חג השבועות הוא חג "ביכורי קציר חטים", וצריך הוא לחול בזמן הקציר; חג הסוכות הוא חג האסיף. במחזור של תשע עשרה שנה מצטרפים ההפרשים לשבעה חדשים, כלומר, להתאמת שנת הלבנה לשנת החמה צריך להוסיף שבעה חודשים בכל תשע עשרה שנה. השנים המעוברות נקבעו בתוך המחזור בסדר דלקמן: השלישית, הששית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה. בשנים הללו יש שני חודשי אדר-אדר ראשון ואדר שני.

בזמן שהלוח הקבוע עדיין לא היה קיים, עיברו שנים בבית דין. עיבור השנה נעשה על ידי גדולי הדור. ההרכב אינו יכול לכלול מעבר לשבעה דיינים שהוזמנו מראש, במיוחד לדיון זה. יש צורך לשקול את מצב הצומח, כאשר המודד הוא התבואה החדשה והמצב הכלכלי הכללי התלוי בה. האם החורף המאוחר לא יאפשר את קצירת החיטים הדרושות לקרבן העומר? מהי הטמפרטורה הרגילה בעונה שתבשיל את הפירות העתידים של הקיץ ועוד. אמורים להשתתף בדיון זה רק אלו שאין להם כל נגיעה לנושא זה.

אפילו הכהן הגדול היה מנוע מלהשתתף בדיון, כיוון שבעוד מספר חודשים יחול יום הכיפורים, ותפקידו מחייב אותו לטבול במקווה חמש פעמים במהלך עבודתו. אם תעובר השנה, יחול יום הכיפורים מאוחר יותר, ויהיה קר יותר. פרט זה עלול להטות את שיקול דעתו.

מזל חודש אדר הוא דגים, בלשון רבים, רמז לאדר א' ולאדר ב', בניגוד למזלות כל החודשים שנקראו בלשון יחיד. ניתן לעבר רק את חודש אדר כדברי הפסוק (אסתר ג', י"ג): "לחודש שנים עשר, הוא חודש אדר"- אם נעבר את חודש חשוון או כל חודש אחר, יצא חודש אדר- החודש השלוש עשרה.

הנס של פורים אירע באדר ראשון. ברם, בשנה מעוברת אנו חוגגים את יום הפורים באדר שני כדי לסמוך גאולה לגאולה- את גאולת פורים לגאולת פסח.

פטירתו של משה רבינו היתה באדר שני. המן ידע שאם יגזור את גזרתו על ישראל בחודש זה, תתבטל הגזרה ולא תבוא עליהם צרה נוספת, כלשון הפסוק: "לא תקום פעמים צרה" (נחום א', ט'). לכן, גזר המן את גזרתו על אדר ראשון. הוא חשב שמזלם הרע של ישראל בחודש זה שבו נפטר משה רבינו, יסייע לו בקיום הגזרה, אך תוחלתו נכזבה, כי משה רבינו נולד באדר ראשון, וזכות זו הגנה על ישראל.

כל המצוות כגון: קריאת המגילה, מתנות לאביונים ועוד, מקיימים באדר שני.