בחורבן בית המקדש הראשון גלה העם לבבל. נבוכדנצר לקח את הכסא אשר ישבו עליו מלכי יהודה מזמן שלמה המלך, והעמידו בעיר רבלתה. הוא ניסה לעלות על שש המדרגות ולשבת על הכסא, ולדון את צדקיהו המלך. אך מיד כשנגעו בו רגליו יצא תנין של כסף שהיה בתוך המנגנון והכה אותו על ירכו, ונהיה צולע עד יום מותו.
הכסא היה מונח בבבל במשך כל ימי נבוכדנאצר ובימי בנו ובן בנו בלשאצר. כשהחריב דרייווש את בבל, נטל את הכסא והביאו למדי.
את הכסא בנה חירם מלך צור לשלמה המלך, בחכמה ובתבונה נפלאה. בפנימיותו הוא היה עשוי כדמות 'מרכבתו' של הקב"ה, שהוא כסא הכבוד. בכסא הכבוד מצויות דמויות ארבע חיות: אדם, אריה, שור ונשר, וכן היו בכסא שלמה.
הכסא היה עשוי משן פיל, וחירם ציפה אותו בזהב מופז, כלומר, בזהב מזוקק ונקי מסיגיו ומבהיק כמרגליות מארץ אופיר. בכסא היו משובצות אבני זהב, בהט ושש ומילוי של אבני נופך, לשם ופטדה. היו עומדים על מדרגותיו שנים עשר אריות זהב, ולעומתם שנים עשר נשרי זהב. לכסא היו שש מעלות זהב, מרוצפות באבנים טובות ומרגליות. שני אריות עשויים מזהב עמדו על המעלה הראשונה. שני עמודי שיש היו עומדים על ראשי האריות.
שני גפני זהב ניצבו משני צדי הכסא והם נתנו צל על ראשי העמודים. שני אריות מזהב חלולים עמדו ראשונים, והיו מלאים בבשמים. בשעה שעלה המלך על הכסא, האריות היו מפזרים בשמים וריחות טובים.
במעלה הראשונה רבץ שור מזהב, ולעומתו אריה מזהב. על המעלה השניה רבץ זאב מזהב ולעומתו כבשה מזהב, על המעלה השלישית נמר מזהב, ולעומתו גמל מזהב, על המעלה הרביעית רבץ נשר מזהב, ולעומתו טווס מזהב, על המעלה החמישית רבץ חתול זהב ולעומתו תרנגול זהב. על המעלה הששית רבץ נץ זהב ולעומתו יונה מזהב. על ראש הכסא ניצבה יונת זהב ובידה אחזה נץ זהב, לרמוז שעתידות כל האומות להמסר ביד המשיח וביד עמו ישראל.
מעל לראש הכסא עמדה מנורת זהב בנרותיה, כפתוריה, מלקחיה, מחתותיה, גביעיה ופרחיה, והיו יוצאים מצדה האחד שבעת קני מנורת זהב, שהיו מצויירים עליהם שבעה אבות העולם: אדם, נח, שם, אברהם, יצחק, יעקב ואיוב. מצדה השני יצאו שבעה קנים אחרים שהיו מצויירים עליהם שבעת חסידי העולם: לוי, קהת, עמרם, משה, אהרן, אלדד, מידד וחור.
בראש המנורה היה קבוע כד זהב מלא בשמן זית זך, מסוג השמן שמבעיר את האור לבית המקדש, ותחתיה קבוע אגן זהב עם שמן זית זך מהסוג שממנו מדליקים את נרות המנורה. שני ספלים מזהב יצאו מן האגן הגדול והיו מצויירים עליהם שני בני עלי חפני ופנחס. בין הספלים יצאו שתי צנתרות זהב, שהיו מצויירים עליהן שני בני אהרון נדב ואביהוא.
מעל לראש הכסא היו קבועים עשרים וארבע גפני זהב, שסוככו בצילם על המלך שלמה. תמרים מקיפים את הכסא, והיו האילנות רקומים בבגדי שש לבן, ועל ראשיהם טווסים משן, מכוונים כנגד כנפי הנשרים. מעל הכסא היו נטועים אילנות על קתדראות מלאות עפר, וחבלי בוץ וארגמן היו תלויים על ראשי האילנות, והיו מכסים את הכסא וסביבו.
משני צידי הכסא היו שני כסאות מזהב, לכהן הגדול ולסגן הכהנים או לגד החוזה ולנתן הנביא. ממעל לראש הכסא היו קבועים שבעים קתדראות של זהב לשבעים זקני הסנהדרין. על כל כסא שני אריות ושני נשרים מכוונים האחד כנגד רעהו.
כשהגיע המלך לשער האולם, היו כל ישראל עומדים והמלך הלך לעבר הכסא, ואחריו שבעים הזקנים, הכהן הגדול, נתן הנביא וגד החוזה עמו.
כשהניח המלך את רגלו על המעלה הראשונה, שור הזהב היה מניח אותו על המעלה השנית, ומהשניה לשלישית, עד הששית שאז ירדו הנשרים והיו לוקחים את המלך שלמה ומעלים ומושיבים אותו על ראש הכסא.
אחר שישב המלך שלמה על הכסא, שב הנשר הגדול ולקח כתר מלכות ונתנו בראשו. אותה שעה גם יונת זהב היתה יורדת מן העמוד, ופותחת את הארון ולוקחת ספר תורה ונותנת אותו ביד המלך שלמה, לקיים את מה שנאמר (דברים י"ז, י"ט): "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו... למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל", וכל העומדים שם אומרים: "תקום מלכות דוד לעולם".
כשהיו עדי שקר באים לפני המלך שלמה, היו הגלגלים מתגלגלים וסובבים, השוורים גועים, האריות שואגים, הזאבים טורפים, הכבשים פועים, הנמרים צועקים, הגמלים בוכים, החתולים מייללים, הטווסים מייבבים, התרנגולים קוראים, הנצים מצפצפים והצפורים כולן נוהות. הומים לחטוף את לב העדים, למען לא יעידו עדות שקר, והיו העדים אומרים בליבם: נעיד עדות אמת, שאם לא, בעוונותינו יחרב העולם.
המלך אחשורוש ראה את הכסא ורצה לשבת עליו. באותה שעה אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבונו של עולם, במקום שהיה יושב שלמה המלך ודן את ישראל דין אמת, איך ישב עליו אותו רשע. עשה למען שמך הגדול ואל תנבל כסא כבודך, ונתקבלה תפילת ישראל, וסיבב הקב"ה שעבדי אחשורוש לא הניחו לו לשבת על הכסא, כי מי שאינו מושל בכל העולם אינו יושב עליו.
המלך אחשורוש הביא אומנים מצור וממצרים לעשות לו כסא הדומה לכסא שלמה. שלוש שנים עסקו האומנים בעשיית הכסא, ורק אז ישב המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה.
|