קריאת המגילה

בחג הפורים אנו מצווים לקרוא את 'מגילת אסתר', שבה מסופר נס פורים. במגילה מסופר על עשרות אירועים שהתרחשו במהלך תשע שנים. צירוף כל המקרים ל"פאזל" גדול מתאר את התמונה הנשגבה של הצלת עם ישראל.

נציין כאן את הנקודות המרכזיות, שבהשתלב כל פרט ברעהו נוצרה השמירה שבה שמר ה' על עמו והגן עליו מכל צר:

א. בשנת שלוש למלכו נרגע המלך אחשוורוש מהחשש שעם ישראל יחזור לארצו, כנבואת הנביא (ירמיהו כט, י): "כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקֹד אתכם". כאשר חלפו אותן שבעים שנה (לפי חשבונו המוטעה), הוא הרהיב עוז בנפשו והוציא את כלי בית המקדש כדי להתפאר בהם. 180 ימי המשתה, הביאו את המלך לזחיחות דעת שהסתיימה באסון.

ב. כל תושבי שושן הבירה הוזמנו למשתה בן שבעת הימים. גם היהודים הוזמנו. 18,500 יהודים באו ונכשלו.

ג. העימות בין המלך למלכה – ויכוח משפחתי שפרץ לציבור ולא נסגר כרגיל ביניהם.

ד. הוטל על ושתי גזר דין מוות על דבר פעוט, בעצת ממוכן (המן), שרו של אחשוורוש. כדי שמעשה ושתי לא יגרור ביזיונות נוספים של נשים לבעליהן, הוא הוסיף ויעץ למלך לכתוב איגרות לכל נתיניו ולצוות שכל גבר יהיה שורר ומושל בביתו, "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן". 

ה. משלוח האיגרות שכל גבר יהיה שורר בביתו, יצרו למלך תדמית של שוטה והפכפך, וגרמו להם לזלזל גם באיגרות השניות, פרט שהתברר בהמשך כחורץ גורלות.

ו. בחירתה של אסתר. מכל בנות הממלכה האדירה, למרות שפע האפשרויות של המלך, נשאה חן בעיניו דווקא אסתר.

ז. אחשוורוש המליך את אסתר למלכה, אף שלא ידע את מוצאה; דבר חריג באותם זמנים.

ח. אסתר לא מגלה את מוצאה, אף שלא הבינה מדוע מרדכי מצווה זאת עליה.

ט. תוכנית ההתנקשות הסודית של בגתן ותרש התגלתה למרדכי. במשך זמן הימצאותה של אסתר בבית המלכות, המתין מרדכי בשער המלך לראות את ישועת ה'. באחד הימים שמע את בגתן ותרש, שני סריסי המלך, שומרי הסף – רוקמים מזימה לשלוח יד במלך אחשוורוש ולהרגו. הם תכננו להטיל סם בכוס משקהו של המלך. כיוון שידע מרדכי שבעים שפות, הצליח להבין את לשונם, אף שדיברו בלשון טרסית כדי שלא יבינום.

י. מרדכי העביר את המידע על ההתנקשות דרך אסתר, ולא ישירות למלך. כשבודקים קרובי המלך את המידע, נמצאים הדברים נכונים, ומרדכי נכתב בספר דברי הימים של המלך כמצילו ומושיעו. 

יא. מרדכי לא קיבל כל גמול על הצלתו את המלך.

יב. עלייתו המטאורית של המן במערכות השלטון של פרס.

יג. הגזרה האכזרית של המן על עם ישראל, להרוג אומה שלמה ברחבי כל 127 המדינות, בלי כל סיבה מוצדקת.

יד. המן היה מוכן לשלם עבור ביצוע הגזרה הון עתק השווה ל-260 טון כסף!

טו. המלך וויתר על הסכום הגדול, וגילה בכך את עומק שנאתו שלו ליהודים.

טז. המלך הושיט את השרביט לאסתר, למרות הפרתה צו יסודי, שדינו מוות.

יז. נדידת שנתו של המלך, חלומו וחששו מקשר שקושרים עליו, לפי חששותיו, אסתר והמן.

יח. המן הגיע בשעת בוקר מוקדמת כדי לקבל את אישורו של המלך לתלות את מרדכי.

יט. אחשוורוש החליט להעניק פרס למרדכי.

כ. המלך אחשוורוש שאל את המן על צורת התגמול המגיעה למי שהמלך חפץ ביקרו.

כא. גאוותו של המן כי רק לו רוצה המלך להעניק כבוד ויקר, הייתה בעוכריו.

כב. המן ביקש לרכב על סוס המלך וללבוש את לבוש המלך, ושהדבר יתבצע דווקא על ידי איש משרי המלך הפרתמים.

כג. המלך כעס על המן אהובו, עד כדי חריצת גזר דין מוות מיידי עליו.

כד. השר חרבונה נמצא בארמון כדי למסור על תוכנית המן לתליית מרדכי על העץ.

כה. ניצחונם של היהודים על אויביהם, ובעיקר בשושן הבירה, ששם הרגו שמונה מאות איש מגדולי שונאי ישראל.

כל פרט בפני עצמו אינו מגלה את הסוד שמאחורי מגילת "ההסתר", אך רק בסוף ניתן לשבץ כראוי את כל המאורעות.

חג הפורים, שאנו חוגגים, הוא חג הודיה לה' על ניסיו ועל נפלאותיו בכל עת ובכל שעה.