משנתנו מציגה את החוליה הבאה במסירת התורה – יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין, ונתאי הארבלי - אב בית הדין.

בתקופתם שגשגה מלכות בית חשמונאי, אך יחד עם זאת התחזק כוחן של הכתות הפורשות, הצדוקים והבייתוסים, שניסו לעקור תורה מישראל. בימים אלו סבלו חכמי ישראל הפרושים מרדיפת השלטונות, עד כי יהושע בן פרחיה נאלץ לנוס על נפשו למצרים מאימת המלכות.

על רקע המאבק בין האור לחושך, ערבוב המושגים וטשטוש התחומים, שיגר התנא יהושע בן פרחיה שלוש הוראות לדורות. הוראות אלו – בכוחן לייצב את המבקש את ה', ולהבטיח לו התקדמות רצופה בכיוון הנכון.

"עשה לך רב"

הנחיה זו מיועדת למתחילים ולמתקדמים, למתקשים ולמיטיבי לכת כאחד. אין אדם שאינו זקוק למורה דרך, כל אחד חייב למנות לעצמו רב ולשים אותו עטרה לראשו.

הרב הוא הסמכות התורנית-רוחנית שיהודי נדרש להכתיר. אמנם עיקר תפקידו של רב הינו לימוד תורה – הוא עונה לשאלות הלכתיות ומחווה דעתו בענייני השעה – אך אמנם, אין תחום שיפוטו של הרב מוגבל לנושאים מסויימים בלבד. הרב הוא מנהיג העדה והוא נושא על כתפיו כל נושא העומד על הפרק. הוא המקבל את ההחלטות במישור הציבורי, וגם במישור הפרטי – האדם מתייעץ עמו ונשמע להוראותיו.

כיצד "עושים" רב?

נשים לב להדגשה בלשון המשנה. הביטוי "עשה" מלמד על הצורך להשקיע מאמץ, כדי שיהיה לך רב. גם אם נדמה לך שאין מישהו הראוי ללמד אותך, וידיעותיך אינן נופלות מידיעותיו של כל אדם אחר, בכל זאת – "עשה לך רב", 'עבוד' על מידותיך, שפר אותן והכפף עצמך בפני סמכות רוחנית.

אדם המחשיב את עצמו ל"יודע כל", וטוען: "מה יש לי עוד להוסיף ללמוד?", עלול להישאר במצב של קיפאון, ואף לסגת, חלילה. באמצעות סמכות גבוהה יותר ניתן להתקדם, להחכים ולהגיע לפסגות.

"וקנה לך חבר"

תנאי נוסף להתפתחותך הוא חבר טוב. כדי להשיג אותו לא מספיקה עשיה, עליך לקנות אותו, להשקיע מאמצים ומשאבים כדי לרכוש אותו לעצמך כנכס אישי לחייך.

"החברותא" חשובה ללימוד התורה. אדם הלומד לבד עלול לשגות, לטעות ולהסתבך ואין מי שיחלץ אותו מן הסבך. כאשר לומדים בצוותא, הלומדים מפרים זה את זה, מתחדדים בקושיה ובתירוץ, והדברים מתבהרים כהלכה.

חבר אינו רק גורם משביח בעת הלימוד, החבר חיוני גם כדי לנהל חיים תקינים ברוח ובגשם. הכלל שניסח שלמה המלך תקף תמיד: "טובים השניים מן האחד" (קהלת ד', ט'). כאשר חבר טוב מגלה אצל רעהו נקודת חולשה או התנהגות בלתי נאותה, הוא אינו נמנע מלומר לו בקורת בונה. קיים צורך שרעהו ידע כי בתוכחתו הוא מתכוון רק לטובתו. מי אינו זקוק מדי פעם לעצה, לעידוד ולתמיכה בעת מצוקה?

חבר קרוב יוכל להשיא עצה נאמנה מתוך היכרות מעמיקה. חבר טוב הוא כותל כדי לשפוך דמעות וכתף להישען עליה. כשאתה בוחר את חבריך דאג לרכוש לך חבר שאינו חושב איזו תועלת הוא עצמו יפיק מן הידידות, אלא יהיה זה חבר הדורש את טובתך באמת ובתמים.

"והוי דן את כל האדם לכף זכות"

ההוראה השלישית של התנא כמוה כעצת פלאים לישוב כל סכסוך, לגישור בכל אי הבנה, לפתרון כל מחלוקת בטרם מתגלעת וכל תרעומת בטרם מתגבהת. לצביעת העולם בצבעים של אחווה ושלום.

בכל עימות עם הזולת, בכל מפגש, בכל חיכוך – ראה את עצמך כדיין.

ראה לפניך את המאזניים מתנודדים, ואתה בחכמתך יכול להכריע אותן לכף הזכות. כיצד? אל תחפש את האשם, אל תראה את המגרעת. במקום לשפוט בחומרה, לכעוס, להתרעם, להאשים – נסה למצוא מניעים נסתרים שיצדיקו את המעשה, נסה לאתר כוונות טובות, למצוא פרשנות מחמיאה להתנהגות התמוהה. התנהג כפי שהיית רוצה שישפטו אותך.

אם בכל זאת אתה מתקשה למצוא צד זכות, תן דעתך: המעשה שראית הינו חלק קטן מן המכלול. צפית בסיטואציה אחת מתוך שרשרת ארוכה של התרחשויות, חלקיק קטן בפסיפס – עדיין אינך מכיר את "האדם". כדי לשפוט באופן אובייקטיבי עליך לדון "את האדם", להכיר לעומק את כל צדדי אישיותו, להבין את עברו ואת הרקע שממנו הגיע, להכיר גם את המניעים הנסתרים, את הכוונות הסמויות.

עליך להשקיף על האדם מפרספקטיבה רחבה, כוללנית, להתחשב בכל הצדדים המרכיבים את ההתנהגות.

מוטב שנשתדל להכריע לכף זכות, ולראות את האור שבמעשה. אם נאמץ לעצמנו הסתכלות חיובית על הבריות – נרוויח שגם בשמים ישפטו אותנו על פי 'מידה כנגד מידה' – לכף זכות.