נתאי הארבלי היה אב בית הדין, בן זוגו של יהושע בן פרחיה. הוא מוסר לנו שלוש הוראות שכולן מכוונות למטרה אחת: לחסן את האדם מפני מפגעי הסביבה, העלולים לסכן את רמתו הרוחנית.

האדם מוזהר להתרחק מחוטאים העלולים להסיט אותו מדרך האמת. קירבה ל"שכן רע" או התיידדות עם "רשע", עלולה להביאו לעשיית מעשים שליליים. על כן הציווי הוא (משלי א', ט"ו): "אל תלך בדרך איתם, מנע רגליך מנתיבתם".

ניתאי הארבלי חי בתקופה בה התחזקו הכתות הפורשות מן המסורת היהודית. האריסטוקרטיה ואצולת הממון התרחקו מהיהדות. המלכות ואפילו הכהונה הגדולה היו בידי הצדוקים.

מטבע הדברים, אדם נוטה להתחבר למצליח, לעשיר, לבעל העמדה וההשפעה. מפני סכנה זו מתריעה המשנה: החזק בעמדתך, דבוק בהשקפתך, אל תתן להצלחה הזמנית של הרוע לסנוור את עיניך.

ההצלחה של הרע זמנית היא וחולפת. מהר מאד יתהפך סולם המעמדות ויד האמת תהיה על העליונה.

הרחק משכן רע

כלפי השכן נוקט התנא לשון פעילה – "הרחק", ביטוי המבטא הימנעות מכל מגע, התרחקות ממשית. לעומת זאת כלפי הרשע הוא משתמש בביטוי חריף פחות: "אל תתחבר" – מדוע?

התשובה היא משום שגדולה השפעת השכן מהשפעת החבר. השכן גר בדלת הסמוכה, אנו נתקלים בו מספר פעמים במשך היום. השכנות גורמת למפגשים תכופים לא רק עם האדם עצמו, אלא גם עם בני משפחתו. לכן טמונה סכנה רוחנית גדולה לכל בני הבית אם השכן אינו צועד בדרך הישרה.

לעומת זאת, הרשע אינו גר בקירבתך, ולכן השפעתו פחותה. כאן מזהיר אותנו התנא שלא ננקוט פעולה יזומה של התקרבות ושל חברות כדי שלא נלמד ממעשיו.

טעם נוסף להיזהר מפני שכן רע. האדם עלול להילכד עם שכנו ולהענש עמו. הגמרא מדגימה את הגורל המשותף של השכנים, במשל (תרגום): "בגלל הקוץ – לוקה גם הכרוב". בשעה שמנכשים קוצים בערוגת הירק, עלולים, מתוך היסח דעת, לעקור גם את הכרוב.

שכני הרשע נופלים במצודתו ולוקים יחד עמו. אין זה בהכרח עונש שמיימי גרידא, זוהי גם תוצאה טבעית. השפעתה של שכנות הרסנית היא מגמה דוהרת. לשם הדגמה:

שכונות שלמות בניו יורק ובערים נוספות הפכו תוך זמן קצר לאזורי פשע מסוכנים, כאשר בני מעוטים התיישבו בהן והשתלטו עליהן. אחד הדברים החשובים ביותר שצריך האדם להציב מול עיניו בבואו לבחור לעצמו מקום מגורים, הוא שכנים טובים.

השיקול והצורך למצוא שכונה בעלת צביון יהודי, חשובה יותר מכיווני אויר או מאיכות הריצוף של הדירה, כי גם אם תקיף את הדופלקס בחומה של שיש, לא תצליח להגן על ילדיך מפני השפעה סביבתית מחלחלת, ולא לטובה.

ואל תתייאש מן הפורענות

מילים אלו טעונות משמעות כפולה: מחד גיסא, פונה התנא ומעודד אדם הנמצא במצב קשה של פורענות: אל תתייאש, עליך לקוות לטוב, לא קצרה יד ה' מלהושיע. גם במצבים קשים ה' מסייע!

מאידך גיסא, קיימת כאן גם נימה של אזהרה: אם טוב לך ואתה עשיר ומצליח, אל תזוח דעתך עליך. זכור ושים אל לבך, כי יתכן, חלילה, שהגלגל יתהפך פתאום.

על כן – דבק באמת ועשה טוב משום שהוא טוב. האמן ודע כי הקב"ה עתיד לשלם לכל איש כמפעלו במדויק.

אכן, הבלבול שולט והאמת נעדרת ב"עולם ההפוך" של ימינו. הרבה שיטות פסולות מושלות בכיפה וגורפות הצלחות. קשה לשמור על צלילות בתוך ערפל הדעות. ולכן, הסיסמה "אל תתייאש", מקנה לנו חוסן באתגרי התקופה.

מדוע הולך אדם לשכן רע? מה דוחף אותו להתחבר לרשע? – משום שהוא אוהב להתחבר לצד המנצח. הוא בוחר ללכת עם אנשים שהשעה משחקת להם.

אך חשוב להפנים כי הממון והעוני עולים ויורדים הם תדיר בסולם, הם אינם שרירים וקיימים לעד. אין סיבה להתחבר לרשע. גם אם אתה שקוע במצוקה כלכלית או אחרת, ונדמה לך כי אתה זקוק למשענתו של המצליח – אל תתחבר אליו.

זכור כי בכל סולם ניתן גם לעלות וגם לרדת.