|
גבולות-הסיפור החדש
גבולות-הסיפור החדש
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
"שיקום תדמיתה של המשמעת על ידי יצירת סיסמאות שיווקיות שכותבות
סיפור של הצלחה"
|
הדרך להטיל מרות, היא פשוט להציב גבולות. בגיל צעיר עושים את זה בפועל. בגיל בוגר קוצרים בעזר ה' יתברך את הפירות. החל מהילדים, שבעידן השפע מואסים בגבולות; עבור דרך ההורים שחוששים להטיל מרות, וממילא כשהם עושים זאת זה נעשה לעיתים בחוסר פרופורציה מסוים; וכלה בתפיסות חינוכיות שונות, שטורחות לשכנע את ההורים שסוגיית המרות עברה בטלה מן העולם, אמירה שיונקת את כוחה מהשקפות זרות, וכמובן אינה נכונה-לסוגיות המשמעת והגבולות נעשו בשנים האחרונות יחסי ציבור גרועים ממספר כיוונים. במסגרת שיקום תדמיתה הפגועה של המשמעת, נחל לספר לילד את סיפורה של המשמעת מהפן היפה שלה, באופן אלגנטי הנושא שמות מחודשים נעימים יותר. למשל... הגבולות אינם מגבילים, הם שומרים על האדם לא ליפול לתהום. המרות, כפי שתיארנו כבר, מרגילה את האדם לא להתמרד וממילא לא לריב עם כל העולם. מי שמקבל מרות, מתרגל לעצור, והוא חזק. כמובן נשלב את האינטרסים-ילד ממושמע, מרוויח ומקבל בנעימות, יותר ממה שיקבל המתמרד בהתמרדות. עלינו, אגב, לדאוג למימוש ההבטחה, כלפי מקבלי המרות. ילד נמצא בביתו של חבר בשעה שבע בערב ומכריז-"אני צריך ללכת, אמא שלי אמרה שאחזור בשבע"-מספר זאת אולי בלי להבין שהוא גאה בכך שיש לו אמא, בית, וסדר בחיים! לא לכולם יש... אישה צעירה נפטרה והותירה יתום קטן בן ארבע. כשהילד היה בן שש נישא אביו בשנית. האם החדשה שאלה את הילד מה הוא רוצה לבקש ממנה. הוא ענה-"אני רוצה שבשעה 6:30 כשתרצי שאעלה הביתה, תפתחי את החלון ותצעקי-'מוישי, תעלה הביתה מיד'". הילד האלטרנטיבי פוגע בהוריו. התקשר אלי אבא לפני הרבה שנים. הוא סיפר על ילד שמכה אותו, והוא לא יודע האם ואיך להגיב. לאחר שיח שניסה להבין את שורש הדברים נזכרתי לשאול בן כמה הילד המכה. "שנתיים", ענה האב המוכה. "מגיע לך", אמרתי ספונטנית, והתכוונתי לכך בכל ליבי. כשהאבא שלא מבין שהילד זועק לגבולות, הוא מקבל מכות. הבן הרים את היד בכדי שאביו יתפוס אותה, ובתקיפות, ללא כל תוקפנות, יודיע לו שלא מרביצים. כשהילד יזכה לתגובה ברורה עשר פעמים, הוא יפנים אותה. בעת הצורך הוא גם יענש ועל כך עוד נרחיב, אבל המסר לא יגיע דרך הענישה, אלא דרך האמירה הברורה הבהירה החדה, זו שמעניקה לילד גבולות חיצוניים וממילא פנימיים. אמירה שהיא סיפור... כי כן - הגבולות אינם מגבילים, הם שמירה. המרות, מרגילה את הילדים לחיות בשלום עם כל העולם. משמעת מחזקת את הילד שלומד לשלוט. אין בדברים חידוש, רק חזרה על המסרים שצריכים לעבור כחוט השני לאורך שנות הילדות, ולהיות ברורים בצורה שלא תותיר לילדים מקום לספיקות ולהתלבטויות. כל ילד צריך לדעת שההורים לא מרשים לו X ודורשים ממנו Y. לא משנה מה נציב במשוואה הזו, כשהנוסחה היא כך-התוצאה שווה!
|
|
|
|