כדי להבטיח המשך תקין של פעילות גופנית ורוחנית, חייב האדם לעצור לפרקים לשם מנוחה והתפרקות מנטל המתח שבו הוא שרוי. אילו התבוננו בנפשו של אדם בעת היווצרות מתח נפשי, היינו מגלים כי המתח נוצר עקב פעילות מאומצת, מחשבתית או נפשית, המעמיסה רשמים רבים או עזים שאינם נקלטים כראוי בהכרה. נצייר רשמים אלו כשהם ניצבים צפופים ודחוקים בשערי הקליטה של תודעת האדם ומבקשים להיקלט לתוכה. בעודם בשער, הם לוחצים זה את זה ומנסים להידחף פנימה. הלחץ שנוצר על צינורות הקליטה, מקשה על קליטת רשמים וחוויות חדשים. הדרכים להרבות קליטה זו הן שתיים: האחת - שהות ומנוחה, והשנייה - יצירת אפשרות לקליטה מוגברת.

מה מתרחש בשעת מנוחה? המנוחה, פרק הזמן שבו האדם אינו קולט רשמים חדשים, מסייע לרשמים שהצטברו בשערי התודעה להיקלט כראוי. אז מורגשת הקלה ומוסר כליל הלחץ מפתחי הקליטה.

הרפיית לחץ נפשי תיתכן גם בדרך שונה לחלוטין - הרחבת פתחי הקליטה באמצעות התעוררות לשמחה ולחדוות חיים.

את הדרישות הללו ממלאה השבת: יש בה מנוחת הגוף והנפש ויש בה זיכוך והטבה של כלי הרוח שבאדם באמצעות הפעולות הרוחניות הרבות הנעשות בה.

קצב החיים המודרני, על המתחים ועל התסכולים שהוא יוצר, שוחק את האדם ואת נשמתו. חשיבתו של האדם מיטשטשת מפאת עומס הרעשים הפונים אליו ללא הרף, יומם וליל, מכל עבר. התחבורה הממונעת, הטלפונים הסלולארים והפקסים פועלים גם הם את פעולתם ומתישים את גוף האדם ואת רוחו. האדם מנסה לברוח מהעולם חסר המנוחה שבנה לעצמו ולו לזמן מועט. תחושה זו של הצורך בהינתקות מקצב החיים המטורף, היא נחלתם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם.

עיון קצר בדברי המומחים לבריאות החברה יעלה ממצאים מפתיעים. האנשים המועדים לפגיעה של דכדוך ושל מתח נפשי הם המשקיעים עצמם בעבודה מופרזת כדי לשכוח אכזבות, תסכולים, 'ריק' רגשי כלשהו, אי שביעות רצון מבן הזוג, מבני המשפחה או מעצמם. למרבה הצער, רבים מבני החברה המודרנית המערבית יכולים לראות את עצמם מועדים לפגיעה, מכיוון שהם חיים את חייהם באופן מתסכל. ברגע שהם מתפנים מעבודה, הם נתקפים חרדה ושאר תופעות שליליות. רבים מאיתנו אינם יודעים מה לעשות בימים אלו, ורבים הם האנשים שסופי השבוע שלהם מלאי המתח, התסכול והריק הרגשי, הם קרקע פורייה לסכסוכים משפחתיים.

עם זאת, מנוחה המסתכמת רק בהינתקות ממירוץ החיים השגרתי, עלולה להביא להתנוונות. ברחבי העולם מועדים דווקא ימים אלו לפורענות יותר משאר הימים. בימי ראשון מרובים מקרי הפשע וההתאבדויות מבשאר ימות השבוע. מפליאה העובדה שבימים שמטרתם להפיג מתחים נפשיים, מתגברות ההפרעות הנפשיות.

מה רב המרחק בין צורת חיים זו לבין מנוחת השבת היהודית. ללא מומחים וללא יועצים לחינוך חברתי, יודע היהודי למלא את שבתו בשמחה של מצווה, בסעודת שבת, בזמירות, באהבת רעים, בהתעסקות בתורה, וגם במנוחת מרגוע. התוצאה אינה מאחרת לבוא - פורקן אמיתי למועקות ולמתח. בכל שבת היהודי מתרענן ומכין את כלי נפשו לקליטת רשמים מחודשים בימי החול הבאים. אין כיום השבת למניעת רגשות שליליים ולהתקרבות האדם לאיזון נפשי מושלם.