שבת היא היום הראשון בו חדל הקב"ה להופיע בגלוי כבורא, והחל להסתתר כמשגיח על העולם הנברא. היום בו נמסר העולם לפקדון בידי האדם, הפך עדות למינוי האדם על ידי הקב"ה.

מכאן ואילך היתה השבת עדות לשלטון ה' על העולם ועל ישראל ועדות ליעודו של האדם הישראלי.

כיצד תיהפך השבת לעדות כזאת? הדרך לכך כתובה בתורה: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך - וביום השביעי שבת לה' אלוקיך".

במה בא לידי ביטוי שלטון האדם על העולם? על ידי כך שהוא משנה את צורת העצמים מסביבו, את האדמה משנה למשכן ולמקור פרנסתו, את הצמח והחי למזונו וללבושו ואת כל השאר לכלי שרת.

במשך ששה ימים שלוט על העולם וכבשהו לשרותך, וביום השביעי אל תשלח את ידך אל העולם לשנותו לתכליתך - מפני שה' לא התיר זאת.

בכל שבת אתה משיב את העולם לבורא,  כדי להעיד כי רק בהשאלה ניתן לך העולם מידו של הבורא. גם ביצוע הפעוטה מבין המלאכות בשבת היא כפירה בה'. היא התמנות של האדם עצמו לשליט, היא כפירה ביעוד של האדם ישראל, אשר אינו אלא ניהול העולם לפי רצון ה'.

מאידך, כל מניעת יד ממלאכה בשבת מהווה אות שה' הוא בורא ואדון העולם, והוא יתברך מינה את האדם למושל בעולמו.

יום זה הוא "קודש" במהלך הזמן: אם שכחת בששת ימי המעשה את מקור הבראשית של הכוחות, אם שכחת את אדון הכל ומחוקק חייך, יום השבת מחזירך אל אלוקיך ומקדשך לו.

ביטול מלאכה בשבת, הוא "ברית" לכל היחס בין ה' ובין האדם הישראלי. אם בעיניך העולם הוא שלך - הרי הופרה הברית.

ביטול מלאכה בשבת היא גם "ברכה": אם אתה מחדש בכל שבת את בריתך עם ה' ומקדש את עצמך לעבד הא-ל, חונן לך ה' בכל שבת מחדש את אור הרוח, תמימות הנפש וחיזוק כוחך למילוי תפקיד כה נעלה.

כך מתייצב לפניך יום השבת כמקדש הזמן, החוזר מדי שבוע בשבוע, כדי להקדישך ולהכשירך לקראת חיי השבוע הבא. ביטול מלאכה כשלעצמו אין בו משום נופש גרידא מטרדות השבוע שעבר, אין הוא רק מפנה מקום להתעסקות רוחנית - אלא הוא עצמו חלק מהותי של השבת. ביטול כל מלאכה בשבת מהווה עדות שה' המיוחד הוא לבדו אדון.

התרצו לזנוח את יעודכם להיות כהני האנושות, ותחפצו לעשות סחורה בעדיי ציון הנעלים, אשר עבורכם שילמו אבותיכם בדם תמציתם ושום מחיר לא היה יקר מדי בעיניהם?

הפרוטה שהרווחת בעבודתך בשבת - התוכל להביא ברכת אמת, לתוך ביתך? והרי כדי לחוטפה הוכרחת להמית את כל הנאצל והנשגב אשר בקרבך.

ביטול מלאכתך יחנך אותך כל רגע ויטביע בך את הרעיון הגדול של יעוד חייך. השבת תקדיש לך את העולם - לבית תפילה לה'. אותך בעצמך - לכהן גדול. את כל חייך - לעבודת ה'. היא תצייד אותך בכח קדוש שמקורו מה'.