|
השבת - אי של רוחניות
השבת - אי של רוחניות
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
במשך שישה ימים נאבק האדם, נכבל ונעשה מותש נפשית ופיזית כאחת. בשבת הוא זוקף את קומתו וחש כמלך, כבן חורין. זוהי פגישה חד שבועית של האדם עם עצמו.
|
השבת הינה חדירה חד שבועית למיתחם ההרמוניה הנפשית. במשך שישה ימים נאבק האדם, נכבל ונעשה מותש נפשית ופיזית כאחת. אולם בשבת הוא זוקף את קומתו וחש כמלך, כבן חורין. זוהי פגישה חד שבועית של האדם עם עצמו.
אריק פרום, הפסיכואנליטיקן הנודע, מדבר בשבחה של השבת היהודית ומוצא בה פתרון למצוקות הנפש שהתרבו בעולמנו. לדבריו, השבת היא סמל ההרמוניה, אי של שלווה ושל נחת בים של מצוקות העולם. מנוחת השבת הינה מנוחה של חירות. ביום זה איננו נוטלים חלק בעולם העשייה. אנו משקיפים מן הצד על העולם ולומדים להוקיר אותו. לדבריו, השבת מחזירה לליבנו את האיזון שכה נדרש למען בריאותנו ולמען שלוות נפשנו.
אנשים שאינם שומרים על הלכות שבת והשבת משמשת להם כנופש, עת לנסיעות למרחקים ולעתים לחוסר מעש מתמשך. אמנם הם נחים מעבודתם, אולם למנוחת אמת שהאדם מוצא בה מרגוע לנפשו, הם לא יגיעו לעולם.
בעבור שומרי השבת היא מהווה חטיבה בפני עצמה. ממלכת השבת הפורשת את כנפיה בכניסת השבת, שונה באווירתה ובמהותה מימות החול. לא זו בלבד שבשבת אנו מתאחדים עם בני משפחתנו סביב שולחן השבת, והבהילות והריצה של ימות החול נעלמות, קיים כאן היבט נוסף, חשוב ביותר. האדם הופך ל"אדם שבתי", אדם נעלה יותר, נינוח יותר ומאושר יותר.
כידוע, נס השרדותו של עמנו בתקופות הגלות הארוכות אינו מובן כלל מבחינת חוק ההסתברות ומבחינה סטאטיסטית. רבים מצביעים על השבת וטוענים שהיא זו שהצילה את העם היהודי. לאורכו של השבוע כרע היהודי תחת עומס הצרות והעוני, אולם בשבת הוא זקף את גוו והפך לבן חורין, לבן מלכים. השבת העניקה לו כח וחוסן לעמוד במטלות הקשות של ימות החולין.
גם כיום, יהודי השומר שבת חי באווירה שונה לחלוטין. אך לא רק ביום זה. השבת מעניקה מאוצרותיה גם לימות החול. יום השבת מחלק את ימות החולין לקבוצות ונפרדות זו מזו. כל שבוע מהווה יחידה נפרדת בזכות השבת החוצצת בין הימים. בזכות זו נותר היהודי נינוח גם בימי החול. מי שחש אי פעם בקדושת השבת האופפת מדי שבוע את ביתו ואת נפשו, לא ישוב לשאול מהו עונג שבת. נפשו המתענגת על ה', על מצוותיו ועל מנוחת השבת, תיתן לו מענה מיידי.
אין קשר כלשהו בין מנוחה זו להתפרקדות סתמית בכורסה או בכסא נוח. אמנם המנוחה הפיזית היא הרקע הראשוני למנוחה אמיתית, אולם מי שמנוחתו מסתיימת ברובד זה, יידע שרגליו עומדות במים רדודים וטרם חש את מהותה האמיתית של השבת, שהינה אי של רוחניות ושל קדושה בעולם החולין.
|
|
|
|