כל אשר בשמים ממעל, אשר בארץ מתחת, ואשר במים מתחת לארץ מהווה צבא גדול של הבורא, יוצרם ובוראם. לכל נתן הבורא כח וגבורה, תואר ותמונה, מידה וקצב, חוק ומשטר. תכנית הצבא הגדול הזה של אלפי אלפים ורבוא רבבות יצורים, בידי בוראם ומנהיגם העליון תוכננה. כולם משלימים רעיון אחד, אשר הגה הבורא. כולם כאחד עושים את תפקידם אשר חלק להם ה'. לו הגדולה והגבורה, לו הכח והממשלה, לו החכמה והדעת, לו הרצון והמצוה, ולנו האמונה, המשמעת, העבודה והזריזות.

האדם הוא המצביא הראשי של כל צבא הבריאה העצום. עליו להתייחס ולפנות בכל עניניו באורח ישיר אל המלך הגדול הקב"ה, ולקבל את הפקודות מפיו, כדי למלאותם בדיוק ובזהירות נפלאה. אם יזכה, יגלה לו המלך הגדול את סוד ותכנית הבריאה, יוודע לו כל הנעשה מאחורי הפרגוד, ואז כל הצבא האדיר של המלך הגדול והנורא, כל ברואי מעלה ומטה, למן האזוב אשר בקיר ועד לגלגל החמה, כולם יהיו סרים למשמעתו.

לעומת זאת, כאשר יפרוק האדם מעליו עול מלכות שמים וירצה לכונן לעצמו ממלכה בלתי תלויה ברצון עליון, וכנגד רצונו יתברך, ואת צבא הברואים יחפוץ להכניע ולעשותם הדום לרגליו, באמצעות הכוחות הנעלים אשר העניק לו היוצר, מורד באדונו הוא.

שמא תאמר: היתכן? עבד מורד באדוניו, המלך הגדול הגבור והנורא - והוא מחריש? אמנם כן, אין קץ לארך אפיו של הקב"ה, אין קץ לסבלנותו! אבל קץ שם ה' לחושך ולעוול! לבוגדים נכונו שפטים, יומם יבוא ותתמלא סאתם. כל צבאו של הקב"ה יתקומם כנגדו להילחם בו עד רדתו, ואף אם יעלה לשמים שיאו ובין כוכבים ישים קינו, משם יורידו חיל צבא ה' ויפילו.

ככלות ה' את מלאכת עולמו, מלאכת שמים וארץ, שהיא מלאכת הטבע, ירה אבן פינה לבנין עולמם של בני האדם: עולם של צדיקים ושל רשעים, עולם ההיסטוריה העתידה להשתלשל ממרום.

אבן-פינה זו, הלא היא: השבת! שבת מלכתא מיועדת מפי עליון ללוות את האדם על כל צעד ושעל בדרכי חייו עלי אדמות: להודיעו תמיד, כי העולם אשר סביבו, הוא יציר כפיו של ה' אשר עשה במחשבה תחילה ולתכלית ידועה לו. גם הוא, האדם עצמו, עם המון כוחותיו וסגולותיו, נטיותיו ושאיפותיו - ה' הוא אשר בראו יצרו ועשאו לכבודו.