על המקרר בביתו של ידיד ותיק ראיתי סטיקר צהוב, מהסוג שמצמידים לשמשה האחורית של המכונית. היה כתוב שם באותיות גדולות "ילדים הם ברכה!". הזדהיתי עם הכיתוב, אך לרגע קט בלבד, שכן בשורה שמתחת, באותיות קטנות יותר, נרשם: "אחרי 9:00 בערב".

הציניות, על חשבון הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לאדם, הכעיסה אותי. התפלאתי על ידידי, המוכר לי כאדם בעל גישה בריאה לחיים, איש נבון ופיקח שאינו ממהר להגרר אחרי בדיחות תפלות.

ידידי שראה אותי מתבונן על הסטיקר, חייך חיוך כאוב ואמר: "מה לעשות, מה שנכון נכון".

כאשר נוכח שהמבט שלי אינו משדר הבנה, המשיך: "תראה, הם משגעים אותי הילדים האלה, שיהיו בריאים. לא נותנים לי מנוחה, אין להם טיפת משמעת. הכל מגיע להם, חייבים לתת להם כל מה שרק אפשר, ואילו הם לא מושיטים אפילו אצבע קטנה כדי לעזור לנו. אני ואשתי "נקרעים", והם עושים "מה בראש שלהם. בלילה, לאחר השעה 9:00, כאשר הם ישנים יש לי שקט. תאמין לי, עכשיו הם כמו מלאכים".

לבי השתתף בצערו, הבנתי את תסכולו. נזכרתי בתובנה ששמעתי פעם מאדם חכם שאמר: "ההורות היא המקצוע הקשה ביותר. למרבה הפלא הוא ניתן תמיד לחסרי נסיון..."

שאלתי אותו: האם מלבד תליית סטיקר על המקרר, הוא עשה פעם משהו בעניין זה? האם ניסה לעזור לעצמו אי פעם בצורה רצינית? לברר מה מניע את התנהגותם של הילדים? מה עומד מאחורי חוסר המשמעת? מדוע הוא צריך לדבר אלף פעמים עד שיש תזוזה כלשהי בצד השני? כיצד הוא יוכל לגרום שהילדים יהפכו למשתפי פעולה ולבעלי משמעת?

התשובה שקבלתי היתה בהחלט צפויה, הוא מעולם לא עשה מאומה בעניין. לא התעניין, לא למד, לא קרא ספרים, לא התייעץ עם אנשי מקצוע, אפילו לא ניסה לדבר עם בעלי נסיון רב ממנו. הוא פשוט נתן לעניינים להתגלגל, בתקווה שיהיה טוב (אחרי 9:00 בערב...), בצפיה שהענינים יסתדרו מאליהם.

וכך בכל יום מוציאים הוא ואשתו את גרונותיהם בתקווה שהילדים ישמעו להם. הם צועקים, כועסים, מאיימים, האווירה נעשית עכורה, הילדים אינם רגועים וההורים מתוסכלים מהמצב.

וכל זה למה? כי הם מעולם לא ניסו להתעניין וללמוד, כיצד לדבר באופן שהילדים ישמעו, כיצד לגרום לכך שהאווירה בבית תהיה רגועה ונעימה, ושהילדים ישתפו פעולה ויקלו על ההורים.

כן, אלו אינם חלומות באספמיה. אלו דברים שבהחלט אפשריים, אפשר להיות הורים רגועים ונינוחים לילדים ממושמעים ומשתפי פעולה. אולם כמו כל דבר טוב "זה לא בא ברגל", יש צורך להתאמץ לצורך כך, להתעניין וללמוד.

התוצאות עתידות להתגלות בשטח, והלא יאומן עתיד להתרחש.

כן, גם לפני 9:00 בערב.