אם הנותנת לילדה לצאת ביום קר מהבית בלי סוודר, מאחר שהוא לא רוצה, אין זו אהבה.

אב השומע את בנו מתחצף וממשיך לחייך אליו בנעימות, אינו משדר חום, הוא משדר חוסר חינוך.

הורים המאפשרים לילד לשוטט בחצות הלילה עם "חברים", אינם הורים אוהבים, הם הורים חסרי אחריות.

אם הילד אומר שהוא רוצה להשאר בבית על חשבון הלימודים, והאם מסכימה מתוך רצון להיטיב עם הילד, קיימת כאן אהבה שלא במקומה.

למרות שאהבה - משמעותה נתינה, ועל אף שחום משדרים באמצעות מחשבה והענקה, יש גם גבולות שצריך להתחשב בהם.

הילד מודע לאהבתם של הוריו. הוא מבין ויודע, גם אם זה לא נעים ונוח, שסירובם של ההורים להשאיר אותו בבית על חשבון הלימודים, אינו נובע משנאה...

כשהאם מתעקשת שילדה ילבש סוודר, הילד מודע לכך היטב שהיא דואגת לשלומו, גם אם אין הדבר נח לו.

כשם שללא חום ואהבה, אין ביכולתו של הילד לפרוח, כך בדיוק יקרה אם לא יוגדרו הגבולות, אם דברים ינתנו ללא חשבון וללא הבחנה.

חום גבוה מדי, אינו נובע בהכרח מתוך אהבה כנה ונכונה. אם יבדוק ההורה היטב את מניעיו, הוא עלול לגלות שלא אהבה טהורה היא המניעה אותו. עטיפות רגשיות שונות מצטרפות ל"אהבה חמה" זו. מה שעלול לגרום בסופו של דבר לתוצאה הפוכה אצל הילד.

אהבה, כן. והרבה...

חוסר גבולות, פינוק יתר, לא ולא!

נקודה חשובה נוספת, במקרים בהם ההורה נוהג ביתר אהבה, אך בחוסר הצבת גבולות, הילד ילמד מהר מאד להכיר בחולשה זו של הוריו (בדיוק כשם שהוא לומד להכיר את שאר חולשותיהם), הוא ינצל זאת, ויהפוך את הוריו לעושי דברו ורצונו בכל תחום ובכל זמן.

יפה שעה אחת קודם, אהבה אמיתית הבאה עם מחשבה על טובת הילד, אינה בהכרח כזו המתירה כל רסן ונותנת לילד את כל העולה על רוחו. אהבה אמיתית עליה לבוא תמיד יחד עם גבולות, קווים אדומים, סמכות ומשמעת.