זהו ספור אודות ילד קטן בסין, שהלך לבקר איש זקן, הלה ישב והתבונן בדבר-מה שהחזיק בידו. הילד ניגש והסתכל גם הוא, אך לא הבין בדיוק מהו הדבר שביד הזקן.

הילד שאל: מה זה ?

זה הגולם, השיב הזקן, בתוך הגולם נמצא פרפר. בקרוב יבקע הגולם והפרפר יצא לאויר העולם.

הילד שאל האם יוכל לקבל את הגולם, והזקן השיב בחיוב: כן, תוכל לקבלו, אבל עליך להבטיח לי, שכאשר הגולם יבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו כדי להשתחרר מהקליפה אתה לא תעזור לו. חלילה לך לסייע לפרפר על ידי כך שתשבור את קליפת הגולם. עליך להניח לפרפר לעשות זאת בעצמו.

הילד הבטיח ולקח את הגולם לביתו. בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם זמן רב. לפתע הבחין בתנועה כלשהי, הגולם נע וכאילו רעד, לאחר מספר רעידות הוא נבקע בקצהו. בפנים היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך שהוא מכה בכנפיו. התנועות שלו היו חלשות, ולא נראה היה שמכות הכנפיים הללו יש ביכולתן לעשות את המלאכה הזו.

הילד לא יכול היה לשאת את המתח, הוא חש צורך עז לעזור לפרפר, למרות שהזקן אמר לו אחרת. הוא הסיט את שני חצאי קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.

הפרפר יצא, והחל לעוף באוויר, אך לפתע נפל ארצה ללא תנועה. הילד הרים אותו בזהירות ונוכח כי הפרפר מת.

שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הזקן והראה לו את הפרפר המת שבידו.

אתה רואה ילד, אמר הזקן, מהרת לשבור את קליפת הגולם, האין זאת?

אכן, הודה הילד. עשיתי זאת.

פנה אליו הזקן ואמר: כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה בה יוכל לחזק את כנפיו, היא ע"י כך, שיכה בהם לעבר הקליפה. הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב ושוב, ובכך הוא מחזק את שרירי הכנפיים שלו. כאשר עזרת לו ופתחת עבורו את הקליפה, מנעת ממנו לגדול ולפתח את שרירי הכנפיים. זוהי איפוא הסיבה שהפרפר נפל ומת.

מסר זה כל כך פשוט, ואף על פי כן לא כל כך מובן מאליו. פעמים אנו סבורים כי עזרנו לילדנו ועשינו לו טובה, בעוד שבכך מנענו בעדו מלהתפתח. עצרנו אותו מלהוציא את כוחותיו אל הפועל, וגרמנו לו להשאר תלוי וחסר עצמאות בסיסית שתעזור לו לצמוח ולהתפתח לפי תכונותיו, כוחותיו ומידותיו שלו.