|
פרשת ויקרא – שבת זכור
ספר ויקרא עוסק, ברובו, בתורת הקורבנות ובכוהנים המשרתים במשכן. יש קורבנות שהם בגדר חובה, ויש שהם רְשות – לפי רצון המקריב וצרכיו. בפרשת ויקרא מדובר בסוגים אחדים של קורבנות:
קורבן עולָה - קורבן שמביא אדם לרצונו, על פי החלטתו החופשית, מן הבקר, הצאן או העוף. הקורבן הזה נשרף כולו על המזבח ולא נוֹתָר ממנו דבר לכוהנים.
קרבן שְלָמים – קורבן שבחלקו נשרף לגמרי על המזבח, חלק אחר שלו ניתן לכהן, וחלק נאכל על ידי מקריב הקורבן.
קורבן חַטָאת – קורבן שמביא כל מי שחטא בשגגה, או נטְמָא, ונודע לו חטאו לאחר מכן. מטרת הקורבן היא לכפר על החטא.
קורבן אָשָׁם - קורבן שמביאים חוטאים המתחרטים על מעשיהם, או אנשים שיש להם סָפֵק האם חטאו או לא.
שבת זכור
בשבת שלפני פורים תקנו חכמים לקרוא פרשה זכור כדי להסמיך את מחיית עמלק למחיית המן, שאף הוא היה מזרע עמלק, כמו שקוראים במגילה: "המן בן המדתא האגגי", ואגג היה מלך עמלק.
ולכן מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים פרשת השבוע ובשני קוראים פרשת זכור .
לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מן התורה, כמו שנאמר (דברים כה יז): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק",
ולכן החזן קורא בקול רם ומכוון להוציא את השומעים ידי חובה ויכוונו השומעים לצאת ידי חובת מצות עשה מן התורה של זכירת עמלק ומחייתו.
למאמרים , סרטים, הרצאות , ומידע על ארועים וסמינרים של ערכים .
הורידו עכשיו את אפליקציית ערכים או היכנסו לאתר ערכים http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=288
שבת שלום ומבורך !
|
הרשם עכשיו!
כניסה לחברים
