טל בן נטע ניתאי יהודה בן איילת אביב בן רונית שמואל בן דינה יצחק בן אנטה חנה בנימין בן עינב איתי בן שושנה בן ציון בן מזל יובל בן רונית אור מתוק בן ג`קלין אליהו שלמה חיים בן מרים אבידן בן מזל רוני בן סבטלנה שילה בן תמי ינון נתנאל בן כרמלה אורציון בן אוסנת איתמר בן מרב אמיר בן רחל עדן בן זיוה אהרון יהושוע בן חנה שושנה שגיב בן נטלי ניר רפאל בן גלית בלה אריאל בן אסנת יורה יונתן בן מזל עידן בן ירדן ירדנה גולן גבריאל בן אנג´לה יהושפט בן ציון אורי בן סגלית יהונתן בן רחל תאיר בן שושנה דני בן חווה ויויאן בת רוזלין שושנה ינון אפרים בן איריס בת שבע עידן בן יעל משה בן סנדרה קשת בן נטליה ניצן בת רונית יואב בן יפעה מיכאל בן אסתר גיל בן אורה רחמים ישי בן אורית אופיר בת מירה אביהו בן ציפורה רועי בן שושנה רון בן חנה נחמן בן מרגלית דניאל יהודה בן טובה גיטל רפאל בן בינה מור בן לינדה עומרי בן נועה טל בן נטע ניתאי יהודה בן איילת אביב בן רונית שמואל בן דינה יצחק בן אנטה חנה בנימין בן עינב איתי בן שושנה בן ציון בן מזל יובל בן רונית אור מתוק בן ג`קלין אליהו שלמה חיים בן מרים אבידן בן מזל רוני בן סבטלנה שילה בן תמי ינון נתנאל בן כרמלה אורציון בן אוסנת איתמר בן מרב אמיר בן רחל עדן בן זיוה אהרון יהושוע בן חנה שושנה שגיב בן נטלי ניר רפאל בן גלית בלה אריאל בן אסנת יורה יונתן בן מזל עידן בן ירדן ירדנה גולן גבריאל בן אנג´לה יהושפט בן ציון אורי בן סגלית יהונתן בן רחל תאיר בן שושנה דני בן חווה ויויאן בת רוזלין שושנה ינון אפרים בן איריס בת שבע עידן בן יעל משה בן סנדרה קשת בן נטליה ניצן בת רונית יואב בן יפעה מיכאל בן אסתר גיל בן אורה רחמים ישי בן אורית אופיר בת מירה אביהו בן ציפורה רועי בן שושנה רון בן חנה נחמן בן מרגלית דניאל יהודה בן טובה גיטל רפאל בן בינה מור בן לינדה עומרי בן נועה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
דרך ארץ קדמה לתורה
ערכים
קשר בין הורים לילדים
זאב גרינוולד
הקניית ערכים
זאב קצנלבוגן
ביתו של אדם הוא מבצרו
ערכים
קשר טוב עם ילדנו
דוד ברוורמן
הרצאות דומות
יסודות החינוך
יחיאל יעקובזון
שמונה כללים בחינוך
מיכאל לסרי
ילדים זה ברכה
מיכאל לסרי
חינוך למשמעת - כיצד ? - ..
צביאלי בן צור
הדיסוננס הקוגנטיבי
יחיאל יעקובזון
מאמרים בנושא
אמפתיה
ערכים
חינוך ילדים
ערכים
חינוך עם חיוך
ערכים
גבולות בחינוך
ערכים
עולם ללא גבולות
ערכים
מאמרים נוספים
לשלוט או לחנך
השאלה

האם חינוך הילד אינו נובע מהרצון לשלוט עליו?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

לעיתים קרובות אנחנו מוצאים שההורים נוקטים פעולות לחינוך הילדים, כביכול, ובעצם אין שום קשר בין הפעולות האלה לבין חינוך. המניעים לפעולות ה"חינוכיות" האלה הם מניעים אנוכיים - אגואיסטיים - לגמרי. לפעמים ההורים פועלים מתוך מידות פסולות לגמרי, מידות שנחשבות למידות רעות ביחסים שבין אדם לחברו, מידות שהמבוגרים אינם מרשים לעצמם להראות כלפי מבוגרים אחרים. והנה בהתנהגות כלפי הילדים, הם אינם נזהרים ומפגינים מידות שאינן ראויות כלל וכלל. כגון: קנאה, שנאה, כבוד, כעס, גאווה, ועוד כיוצא באלה, ובעיקר - רצון שליטה. הם מנצלים את היתרון שלהם כדי לשלוט בילד. הילד נתון לרשותי, ואני יכול לשלוט עליו שליטה בלתי מוגבלת. היכן באות לידי ביטוי המידות הרעות האלה? קנאה - אם אני רואה שהילד של השכן עוזר יותר לאמו - אני מקנא, מדוע הילד שלי לא עוזר יותר. אם אחר-כך אני מכריח את הילד לעזור יותר - זה לא נעשה מתוך חינוך, אלא מתוך הקנאה בשכן, ומתוך הניצול של השליטה בילד. כבוד - אם באים אלי מבקרים, אני רוצה שהילד שלי יבוא ויגיד להם יפה שלום, ויתנהג בצורה נאותה, כדי שאוכל לרכוש כבוד דרך התנהגותו של הילד שלי, והמבקרים יוכלו לומר: "אהה, יש לך ילד מחונך". ולי תהיה מכך הרגשה טובה. כעס - פשוט. כעס היא מידה שפועלת אם מישהו עושה משהו נגד רצוני. בנושא הילדים יש שטח רחב לכעוס, כי ילד הרבה פעמים לא עושה את רצוני. יש כאן מקום רחב להיות "כעסן" מצוין. ועוד כיוצא באלה. אלא שכל המידות הרעות האלה עטופות באיצטלה דרבנן שנקראת "חינוך". אם מתוך כעס אני מכה את הילד - הרי "חינכתי" אותו. אם אני רוצה לרכוש כבוד על ידי הילד הנחמד שלי ומתוך זה אני דורש משהו מן הילד, גם כאן "חינכתי" אותו וכיוצא בזה. סוף-סוף אם אני שולט על הילד שליטה בלתי מוגבלת, הרי הראיתי שאני המחנך. יש כאן רמאות עצמית של ההורים. ההורים מרמים את עצמם כאשר הם חושבים שהם דואגים לחינוך של הבן או הבת - כשבעצם המניעים שלהם הם מניעים אנוכיים לחלוטין. כשמשתמשים במניעים פסולים אלו, התוצאה היא עיוות החינוך. הילד נתפס אצל ההורים ככלי לספק את צרכיהם. הם רואים בילד משהו ששייך להם, ותפקידו בעולמו הוא להביא תועלת להורים. ההורה אמנם מרגיש אחריות, אבל למעשה עושה בילד ככל שהוא רוצה. איפה ה"חנוך לנער על פי דרכו"? את זה מתרץ ההורה כי "על פי דרכו" זו בודאי הדרך שלי, זה "פשוט" שהדרך שלי היא גם הדרך של הילד, או לפחות צריכה להיות הדרך של הילד... צריך לדעת שכל המטרות "החינוכיות" המדומות הללו בוודאי שאינן חינוך, אלא הן ההיפך הגמור ממש מחינוך.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
    חינוך ילדים
  • שידוכים
  • אהבה
  • נישואין
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה