|
|
|
השאלה
|
|
מהי דעתכם על השיטה החינוכית שלעתים יש צורך בעונש?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
הפסוק: "ולא עצבו אביו מעולם 'מדוע ככה עשית' (מלכים-א' א', ו') מורה דרך בתחומי החינוך. משמעות הפסוק אינה מתייחסת ישירות לעונש אלא לתוכחה. מלשון הפסוק מתברר, שיש לשבח את ההורים השמים לב למעשי ילדיהם, משתדלים לנווטם לכיוון הרצוי ולהדריכם בדרך הישרה. ובמקרה של מעידה הם מוכיחים אותם: "מדוע ככה עשית".
בעקבות המגמה המשתמעת מן הפסוק, בהחלט יש לבקר את התנהגותם של הורים רבים בדורנו, המתייחסים בשוויון נפש למעשי ילדיהם. בשם "החופש" המדומה הם אינם מתערבים כמעט במעשי בניהם ובנותיהם, גם כאשר הם עדים לכשל מוסרי ואפילו לאבדן דרך.
למעשה, שורש הדבר טמון בנקודה יסודית יותר. בעבר היו קיימים מעמדות ברורים ומוגדרים היטב בתחום המשפחה. בראש הפירמידה המשפחתית ניצבו ההורים. הם היוו את הסמכות העליונה. היה להם מעמד גבוה ביותר! חשוב ביותר. הילדים התייחסו אליהם בכבוד, והיטו אוזן קשבת לבקשותיהם. בודאי היו גם חריגות ומעידות, אולם הקו הכללי נשמר. לא נערכו בתוככי המשפחה "הפיכות חצר", והבנים לא תפסו את הגה הספינה של המשפחה. הדיסטאנס נשמר, ומעמד ההורים היה מקובל על הכל.
בתקופה האחרונה נשבר סטאטוס זה, כבר אין יחס של כבוד כלפי ההורים. במקרה הטוב הם נחשבים לשווים, ובמקרה הגרוע הם עלולים להפוך ל'שק חבטות' של בניהם ובנותיהם. ההורים נתקלים בצורת דיבור בוטה וביחס מזלזל ומשפיל. קשה מאוד לעצור את מגמת הסחף הזה.
כידוע, האלימות בבתי הספר גואה, ורבים מתחבטים בשאלה, כיצד ניתן להלחם בתופעה זו. עלינו להכיר בעובדה, שבית הספר הוא בבחינת חלון ראווה. דמותו של הילד הצעיר מוצגת בו לראווה, אך המצב העגום בולט גם בתוככי הבית. לעתים הבית הוא שורש הבעיה או לפחות בבחינת זרז לה.
יש לשנות בדחיפות את המצב ולהחזירו לקדמותו. על ההורים לשוב ולהיות הסמכות העליונה בבית. נכון, הדבר קשה. העגלה נוסעת במדרון. אולם לנוכח חשיבות הנושא כדאי להתאמץ. לעולם אין זה מאוחר מדי.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
