|
|
|
השאלה
16/01/2013
|
|
האם לשלוח את בני לבי"ס דתי רחוק מהבית, או להסתפק בחינוך הטוב הניתן בביתנו?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
תחילה, יורשה לי לנקוט בגישה בה אנו ממעטים מאד לנקוט, והיא תיאור מצבן של מסגרות אחרות. המצב הקשה הקיים בתחום זה, אינו מתיר שתיקה.
כידוע, התחום החינוכי בבתי הספר נפרץ לחלוטין. התלמידים שולטים, והמורים והמורות נמצאים במיגננה תמידית. ומכאן קצרה הדרך לאלימות, לבקשת דמי חסות ואף להתמכרות לסמים ולעוד מרעין בישין. גם במקומות שנשמר בהם איזון מסויים – מצב החינוך הינו קשה, והתלמידים קולטים בביה"ס מסרים שליליים הנקבעים בנפשם.
לפני שנים, כאשר המצב החל להתדרדר, ניסו להסתירו, אולם כיום הכל גלוי וידוע. לעתים קשה להאמין לשמועות. אישי חינוך, הכואבים את קיומן של תופעות אלו, חדלו לקוות לטוב. יאוש עמוק הוא מנת חלקם.
השפעת החברה על נפש הילד (ואף על נפשם של מבוגרים) היא מכרעת. אין אפשרות להשתחרר מהשפעה שלילית של חברים. גם ילד מחונך הגדל בבית טוב, משנה את עורו תוך תקופה לא ארוכה. רבים ניגשו לעניין בתמימות וסברו שהאווירה בבית תחסן את ילדיהם, אולם במרבית המקרים הם החלו למרוט את שערות ראשם לנוכח התדרדרות ילדיהם והתנתקותם מהבית.
מאות בתי ספר תורניים מצויים כיום בכל רחבי הארץ. המורים והמורות משקיעים בהם את לבם ונשמתם בחינוך הילדים, וזוכים להישגים ניכרים. גם רמת הלימודים בבתי ספר אלו היא גבוהה. התלמידים קוצרים פירות משובחים, וההורים מאושרים.
אמנם לעתים קיים מרחק בין הבית לבית הספר, אולם במצב זה יש לחשוב, כאילו בית הספר התורני הוא ביה"ס היחיד הקיים במקום. אילו המצב היה באמת כזה, בוודאי שנושא המרחק לא היה מהווה גורם: "מה, הבן שלי לא ילך לבית ספר?". ואם בקירבת מקום קיים בית ספר שאינו מתאים כלל, האם המצב משתנה מבחינה מהותית? אם נפש ילדינו ועתיד משפחתנו כולה יקרים לנו, נשתדל לעשות כל מאמץ למען אושרנו.
במאמר: "השפעת החברה" ניתן לבחון עד כמה חברה טובה מסייעת לחניך, ועד כמה חברה שאינה טובה מחבלת בנפשו.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
