|
השאלה
16/01/2013
|
מה עלי לעשות כאשר ילדי דורש תשומת לב?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
הורים נתקלים, לעיתים מזומנות, בילדים הדורשים "תשומת לב" בדרכים שונות ומגוונות. לעיתים, אף תוך שימוש באמצעים פסולים. אין זה סוד, שילדים רבים צורכים תשומת לב באמצעות הרגזה, מריבות או זלזול בנהלי הבית. יתכן, שילד ישפוך את שיירי כוס השתיה שלו על הרצפה, אך כדי למשוך את תשומת לב הוריו אליו.
אנשים לא דורשים שישימו אליהם לב בחינם. על פי רוב, הם מנסים להפנות את תשומת לבנו למצבים שאינם יודעים לבטא במילים. נמצא, איפוא, שילדים הדורשים תשומת לב, מכריזים על מצוקות או על צרכים שלא באו על סיפוקם, וקשה עליהם להציגם במילים
מתוך הבנה זו, ברור, שלא יהיה זה נכון לומר לילד שהוא פשוט מחפש קצת "תשומי". בכך לא שידרנו כל הבנה, אלא התמקדנו בהגדרה החיצונית של זעקתו, כשאת תוכה זנחנו. חשוב שננסה למצוא מה מסתתר מתחת לחיפוש תשומת הלב המופרזת.
ישנם גם הורים אשר אינם מבינים לנפשו של הילד ואינם מוכנים לקבל את חינוכו, כדבר המצוי בתהליך הבשלה ארוך ומתמשך. הם נכנסים עמו למאבקים הרסניים, תוך שימוש בביטויי גנאי והשפלות מכוונות, החודרים ללב הילד ומחוללים שמות באישיותו.
רק הורים המסתכלים על ילדם כחסר דעה וחסר לב, יעזו לבזותו ולהדביק לו כינויים העלולים להטותו לכיוונים שליליים. רוב ההורים אינם נדרשים לסוגיה זו, ופניותיהם אל הילד תלויות לרוב במצב הרוח הרגעי שלהם.
עוד לא נולד הילד שהפך להיות "טוב", לאחר שאמרו לו שהוא "רע", כשם שלא נוצר האיש שהשכיל והיה לחכם, כיוון שהודיעו לו שבעצם הוא טיפש. ביטויי גנאי והשפלות, אינם מוליכים לדרך טובה.
יפה כוחם של טיעונים מסוג זה להלחיץ את הצד השני ולהוציאו משיווי משקלו. יש שאכן ישתמשו בו במהלך ויכוח, כדי לערער את ביטחונו העצמי של הצד השני. אך אין בכך צידוק או שכנוע לאמת. לטעות זו שותפים הורים לא מעטים, השוגים בכנותם את ילדיהם בשורה ארוכה של כינויים משפילים – דבר שלא תורם מאומה לחינוכם.
כינויים וביטויים מגנים ומשפילים, זורעים בילד "גרעין" שיצמיח בבוא היום אילן של פירות באושים, עמהם יצטרך להתמודד כל ימי חייו. אין הדברים מכוונים לפליטת פה אומללה, הנאמרת בחוסר תשומת לב בעידן ריתחא. אחרי ככלות הכל, גם אנו בני אדם וניתן להסביר זאת לילד ולהתחרט על כך כשיפוג הכעס. אך אלו הנוהגים כך באופן שיטתי, מורידים את ילדם לדיוטות תחתונות של נמיכות דעת ונחיתות. יפה שעה אחת קודם להתנער מזרעי הגנאי, קודם שיצמיחו אילן שכולו כאב וכשלון.
|
|
|
|
|
|