|
|
|
השאלה
|
|
אלו מצוות מקיימים בפורים ומהי משמעותן?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
לחג הפורים יש מצוות מיוחדות משלו. המצוה הראשונה והעיקרית היא קריאת המגילה, שמטרתה לפרסם את הנס שאירע עם נפילת המן צורר היהודים. חכמינו הוסיפו שלוש מצוות שיש לקיימן ביום זה: עריכת סעודת פורים, מתנות לאביונים ומשלוח מנות (כל אחד שולח לחברו תשורה המכילה לפחות שני סוגי מאכלים). לסעודה שבה אנו מודים לה' על חסדו, קיים קשר ברור לחג. אך לכאורה, לא מובן מהו הקשר של מתנות לאביונים ומשלוח מנות למאורעות חג הפורים.
במגילת אסתר מסופר כיצד שכנע המן את המלך אחשורוש לגזור גזירת השמדה על כל היהודים: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים... ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה להניחם". המן הדגיש את העובדה שעם ישראל הינו עם "מפוזר ומפורד". המן ידע שהאחדות היא סוד ההישרדות של עם ישראל, וביקש לרמוז לאחשורוש שכעת נחלשה האחדות היהודית, ומאחר שהם מפורדים, נוצרה שעת כושר להוריד אחת ולתמיד את העם היהודי מבימת ההיסטוריה.
כח האחדות של עם ישראל אינו קשור למצב מדיני מסויים, הוא קיים גם בגולה כאשר היהודים מפוזרים בארבע קצוות תבל, גם אם הם חסרי מסגרת מאחדת. ואמנם, המן עצמו מדבר על "עם אחד" למרות היותו מפוזר ומפורד בין העמים.
הדבק המאחד את חלקי העם, החיים כל אחד בסביבתו שלו ובתרבות שונה לחלוטין, היא העובדה שיש לעם ישראל מטרה משותפת, מטרה המלווה כל יהודי באשר הוא, וקושרת את כל בני העם זה לזה. עם ישראל בא לעולם כדי לפרסם את האמונה בא-ל אחד. מטרה זו יש בכוחה לאחד את היהודים למרות חילוקי הדעות השוררים ביניהם. כאשר נחלשת השאיפה להגיע למטרה זו, נחלשת עמה גם האחדות.
לקביעה זו קיים צד שני של המטבע. רק כאשר שוררת אחדות בעם היהודי, הוא מסוגל לפרסם בעולם את בשורת האמונה בא-ל אחד. כאשר היהודים שרויים באחדות ביניהם, הם מוכיחים שהאמונה המשותפת עומדת מעל לכל שיקול אחר, ולכל שאר חילוקי הדעות יש חשיבות משנית בלבד. אם הצלחנו להתגבר על המן ועל כל ההולכים בעקבותיו, הרי זה רק בזכות העובדה שהעמדנו את המטרה המאחדת הזו בראש סולם הערכים שלנו.
הלקח הנלמד לדורות ממגילת אסתר הוא הצורך בחיזוק אחדות העם. באופן זה יוכל הבורא להגן עליו ולהצילו מכל רע. לכן נצטווינו לדורות להדק בפורים את הקשר הקיים בין היהודים, לשלוח מנות מתוך שמחה ואחדות ולהרבות במתנות לאביונים, כדי לחזק את השכבות החלשות של עמנו ולהביא שמחה לליבם.
זאת ועוד, כדי לבטל את כוחה הרוחני של גזרת המן נדרשו ישראל לתקן שלושה דברים שקלקלו: השתחווייה לפסלו של נבוכדנצאר, אי קבלת מרותו הרוחנית של מרדכי הצדיק והשתתפותם בסעודת אחשורוש.
מקרא מגילה היא מצוה 'מדברי סופרים', הם חכמי התורה. קבלת מצווה זו על ידי כל קהל ישראל מלמדת כי קבלו עליהם ישראל את סמכותה של התורה שבעל פה ושל נושאיה החכמים. בקריאת המגילה מעידים אנו כי עד עצם היום הזה אנו מקבלים בלב שלם את מצוות החכמים.
משלוח מנות ומתנות לאביונים נועדו לתקן את חטא הפירוד. בהשתתפות בסעודת אחשוורוש בקשו יהודי שושן לבטל את יחודה של האומה היהודית, כאומרים: "ככל הגויים בית ישראל". במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים מוכיחים הם כי את שמירת צביון האומה הם רוצים. באכילה המפרידה קלקלו, ובאכילה המקרבת תיקנו. מצוות אלו יש בהן כדי להבטיח כי ביום הפורים לא יהיה יהודי שלא יוכל לשמוח יחד עם כל ישראל.
השתיה שנצטווינו בה: "חייב אדם לבסומי בפוריא (בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", רומזת לשורש החטא. הקשר בין פסלו של נבוכנדנצאר לסעודת אחשורוש קשור לדעת העצמית של האדם.
אדם החפץ לקבל עליו את תורת ישראל וחכמיה באמת, עליו לבטל אותה "דעת" עצמית החורגת מן התורה. בשתיה "עד דלא ידע" מתקרב האדם לבוראו בדרך יחודית. פנימיותו משוחררת מסכר ה'דעת', ולכן כולו קודש לה'.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
