איתן בן בת שבע בר בן נאוה יגאל בן ניצה אורי בן רוני חגי נפתלי בן אביגיל אסתר יואב חיים בן אסתר הדר בן חדוה לאה אריאל בן סילביה מוניקה אופק בן לבנת משה בן חיה דוד בן שולמית רן בן יפעת אייל בן שולמית דביר בן חגית אריאל בן אושרת אלעד דוד בן מוריה מישל בת אנג`ליקה אלכסנדר בן אוקסנה עדן בת מירב עדיאל בן מיכל עילי בן אלישבע רועי יעקב בן ורדה אופיר בן רחל אביב בן תלמה יהונדב בן פריבה יוחאי בן זיוה יגיל בן רננה גומא דויד בן אינסה דור בן מיכל עמית בן אודל ליאל הושע בן מרים תאיר בן שושנה עדן בן עליזה איתי בן איטה רועי יעקוב בן ויקטוריה מתן שאול הכהן בן אפרת בן בן פליפה שלום בן גליה אפרת נתנאל אליעזר בן ברכה אביבה אורן בן אילנה עדינה בת אידה רון בן מרינה חן חנן בן ורד שני בת תמר שלו בן אידה הודיה בת שושנה מרדכי בנימין בן חיה פייגא אייל בן דגנית אביתר משה בן נטע שמואל אלי בן סופי כוכבה איתן בן בת שבע בר בן נאוה יגאל בן ניצה אורי בן רוני חגי נפתלי בן אביגיל אסתר יואב חיים בן אסתר הדר בן חדוה לאה אריאל בן סילביה מוניקה אופק בן לבנת משה בן חיה דוד בן שולמית רן בן יפעת אייל בן שולמית דביר בן חגית אריאל בן אושרת אלעד דוד בן מוריה מישל בת אנג`ליקה אלכסנדר בן אוקסנה עדן בת מירב עדיאל בן מיכל עילי בן אלישבע רועי יעקב בן ורדה אופיר בן רחל אביב בן תלמה יהונדב בן פריבה יוחאי בן זיוה יגיל בן רננה גומא דויד בן אינסה דור בן מיכל עמית בן אודל ליאל הושע בן מרים תאיר בן שושנה עדן בן עליזה איתי בן איטה רועי יעקוב בן ויקטוריה מתן שאול הכהן בן אפרת בן בן פליפה שלום בן גליה אפרת נתנאל אליעזר בן ברכה אביבה אורן בן אילנה עדינה בת אידה רון בן מרינה חן חנן בן ורד שני בת תמר שלו בן אידה הודיה בת שושנה מרדכי בנימין בן חיה פייגא אייל בן דגנית אביתר משה בן נטע שמואל אלי בן סופי כוכבה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
הכסא של שלמה המלך
זאב גרינוולד
בין פורים ליום הכיפורים
זאב גרינוולד
הצלת המלך אחשורוש ע"י מרדכי היהודי
זאב גרינוולד
"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה..."
זאב גרינוולד
להרבות שמחה בפורים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
מרדכי ואסתר
יהודה רובן
מנהג התחפושות
יהודה רובן
``משנכנס אדר מרבים בשמחה``
יהודה רובן
שמחת חודש אדר
יהודה רובן
האויב מספר אחד
יהודה רובן
מאמרים נוספים
עוונו של עמלק
השאלה
מהו עוונו של עמלק?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים, היתה אומה אחת ויחידה בעולם, אשר לא נבהלה ולא פחדה מישראל, אלא באה להלחם בהם. אומה זו הוגדרה בתואר: "ולא ירא אלקים" (דברים כ"ה, י"ח). מפאת אותו העדר של יראת אלקים היתה בה נכונות לבא במסירות נפש ולההרג, עבור אידיאל ששמו: השמדת עם ישראל.

עמלק היה כופר בעיקר. לכן, הוא נטר במעמקי נפשו שנאה עמוקה לישראל, המאמינים בד', ומעידים קבל עם על אחדותו של ה' ועל השגחתו.
עמים רבים ניהלו מלחמה נגד היהודים. אולם עמלק הציב את השמדת היהודים כמטרה, כשיטה, על פי חוקים וסעיפים.

עמלק, וכן גם נכדו המן, אינם מסתפקים ברצח יהודים יחידים. חפצים הם להשמיד בבת אחת את האומה כולה, לגדוע את השורש, להכחיד את היהדות.

עמלק שואף להלחם בהשקפה היהודית, בתפיסת העולם היהודית, בתחושת היושר היהודית, ברגש היהודי לצדק, ביחס היהודי לרש ולמקופח, בסלידת הנפש היהודית משפיכות דמים ומחמס, בפירוש היהודי למושג 'גבורה'. כל אלו עומדים בניגוד גמור לשיטת עמלק.

עמלק והמן מתכוונים ליהודים כעם אלוקי; כעם נבחר שלעולם כולו יש מה ללמוד ממנו. לכן, מלחמתם מופנית בעיקר נגד אלוקי ישראל. החסד והרחמים של עם ישראל כלפי נרדפים ומעונים - אינם מוצאים חן בעיניהם. לא ישרה בעיניהם תורתו המרבה לדבר על אהבה, אפילו לנכרי. על קריאת שלום, אפילו לאויב, על האיסור להשחית עץ, ואפילו בעיתות מלחמה.

האמונה באלוקים, הדורשת מהאדם חשבון נפש על מעשי עוול - אינה נוחה להם. כל אלה אינם מתאימים לעמלק. לכן, רצונו להשמיד את עם ישראל.
עמלק מתעורר בעת שמתגלים צדדים חלשים בעם ישראל. כאשר ידי ישראל רפות מן התורה, כאשר הם מפולגים, כאשר פוחתת אצלם עוצמת האמונה, כאשר חשקה נפשם להתחבר יותר מדי לעולם הלא-יהודי – באותה שעה בא עמלק וחרבו בידו.

עמלק הוא השוט שיצרה ההשגחה, כדי להזכיר ליהודים כי יהודים הם. עמלק הוא השבט של הקב"ה, בעת שיש צורך לעורר את היהודים לתשובה.
עלינו לזכור תמיד מה שעשה לנו עמלק. עלינו לזכור גם את הסיבות שהביאו להגברת השנאה. עלינו לזכור לא רק את העמלק שבחוץ, אלא גם את העמלקיות שחדרה לתוכנו. עלינו להתאמץ, למחוק ולשרש את העמלקיות מפנימיותנו.

אם עמלק בא משום ש"רפו ידיהם מן התורה" - עלינו להגביר את לימוד התורה ולהרחיבו.

אם כוחו של עמלק נובע מספק (שמות י"ז, ז') "היש ד' בקרבנו אם אין" - עלינו להתחזק באמונה ובביטחון.

אם עמלק שואב את כוחו מקרירותנו (דברים כ"ה, י"ח) "אשר קרך בדרך", מאזלת ידינו, מ"הנחשלים אחריך" - עלינו להתאזר בהתלהבות, בעוז, בגבורה רוחנית ולעמוד בכל הנסיונות.

אם כוכבו של המן עולה משום שאנו מזניחים את קדושת שולחננו, "שנהנו מסעודתו של אחשוורוש" - עלינו להתגבר בכוחות מאוחדים על כל ההפרעות והמכשולים ולשוב ולשמור על התורה ועל מצוותיה בחיינו היומיומיים.

אם עמלק מפיץ בעולם אכזריות, עינוי, סדיזם ורשעות, חייבים אנו לשוב ולעודד בקרבנו את רגש הרחמים היהודי המושרש בנו, לעזור איש לרעהו, לתמוך בנצרך, לתת למי שאין לו חלק מסעודתנו - "ומשלוח מנות איש לרעהו".

באמצעות חיזוק הרוחניות אנו מקיימים כיום את מצוות מחיית עמלק, על ידי מחיה רוחנית. באופן זה תבוא המחייה האמיתית של עמלק.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה