ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
הכסא של שלמה המלך
זאב גרינוולד
בין פורים ליום הכיפורים
זאב גרינוולד
הצלת המלך אחשורוש ע"י מרדכי היהודי
זאב גרינוולד
"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה..."
זאב גרינוולד
להרבות שמחה בפורים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
נוסח מגילת אסתר
ערכים
מרדכי ואסתר
יהודה רובן
מנהג התחפושות
יהודה רובן
שמחת חודש אדר
יהודה רובן
``משנכנס אדר מרבים בשמחה``
יהודה רובן
מאמרים נוספים
חג פורים בי``ד באדר
השאלה

מדוע חג פורים נקבע לתאריך י"ד באדר?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

המן, ראש השרים של אחשורוש, שלח אגרות לכל מדינות המלך, ובהן נאמר שביום י"ג בחודש אדר הקרוב יהיה דם היהודים הפקר, וניתנת רשות לכל מי שלבו חפץ "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, ושללם לבוז" (אסתר ג', י"ג). את תכנית "הפתרון הסופי" שתכנן היטלר ימ''ש לבצע במשך שנים, זמם המן לבצע ביום אחד. בסופו של דבר סוכלה התכנית השטנית בשרשרת של ארועים מופלאים.

בארועים אלו היו מעורבים מרדכי, נציג היהודים בחצר המלך, ואסתר המלכה, בת דודו של מרדכי. בחסד ה' התהפך הגלגל, והיהודים קיבלו רשות לעשות באויביהם כטוב בעיניהם. ואמנם באותו היום, י"ג באדר, נחלו היהודים ניצחון גדול, והצליחו לגבור על אלו שזממו להרגם.

לזכר נס זה נקבע חג הפורים הנחוג על ידי עם ישראל בכל שנה ושנה מתוך שמחה מיוחדת. הניצחון התרחש בי"ג באדר. מדוע אפוא לא קבעו את החג ביום הניצחון, אלא בי"ד באדר, ביום שלאחריו? גם בעיר הבירה שושן שבה נמשכה המלחמה יומיים, היה הניצחון בי"ד באדר, ונקבע שבכל עיר שהיתה מוקפת חומה כדוגמת שושן, יחגגו את חג הפורים בט"ו באדר. גם כאן נשמר העיקרון שהחג נקבע ביום שלמחרת הניצחון על האויבים.

מה הניע את חכמי הדור לקבוע את החג (אסתר ט', כ"ב) "ביום שנחו בו היהודים מאויביהם", ולא ביום שניצחו את האויבים?

הסיבה נעוצה במהותה של תורת ישראל, אנו איננו צוהלים על מפלת האויב: "בנפול אויבך אל תשמח!" (משלי כ"ד, י"ז). שמחתנו נושאת אופי שונה לחלוטין. אנו משבחים ומודים לה' על הצלתנו. חג הפורים הוא דוגמה לגישה זו, וכך נוהגת היהדות גם ביחס לחגים נוספים:

'חג הפסח' נקרא בשם זה על פי הנאמר בתורה: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם, מה העבודה הזאת לכם? ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל" (שמות י"ב, כ"ו-כ"ז). שם החג לא מזכיר את האבדות הכבדות שספגו המצרים במכת בכורות. אין בשם החג גם זכר להטבעת הצבא המצרי בים סוף. שם החג נקבע על נס ההצלה.

בחנוכה אנו מדליקים נרות. מדוע? כששוחרר בית המקדש מידי היוונים, לא נמצא בו שמן טהור הראוי להדלקת המנורה, אלא ליום אחד. ארע נס, והנרות במנורת בית המקדש דלקו במשך שמונה ימים. אולם עדיין נשאלת השאלה: מהו הקשר בין נרות אלו לניצחון המכבים? גם כאן מוסברים הדברים על פי אותו עיקרון. דווקא נס 'פך השמן' והדלקת הנרות הם המסמלים את חג החנוכה. לא מצעד צבאי וגם לא טקס זיכרון לגיבורי האומה. מבחינת המהלך המחשבתי הקובע את מהות החג ואת מסגרתו, הניצחון הוא בר-חלוף, ולא זאת ביקשו חכמי ישראל להנציח. מטרתם היתה להנציח את ההצלה האמיתית שהיא ההישרדות הרוחנית. המלחמה נגד היוונים היתה ביסודה מלחמה נגד התרבות היוונית. נרות בית המקדש המסמלים את חכמת התורה, סימלו יותר מכל את הצלת תורת ישראל מידי התרבות שאיימה על קיומה.

הרומאים הקימו שערי ניצחון. עם ישראל אינו חוגג את ניצחונו הפיזי על אויביו, הוא חוגג את המשך קיום העם במשך אלפי שנים, למרות הצרות והגזרות. הקיום האלמותי הזה הוא רק למען תכלית אחת: להודיע לעולם את מציאות הבורא ולקדש את שמו.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: