|
|
|
השאלה
|
|
באלו טענות שכנע המן את אחשוורוש להרוג את כל היהודים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
המן שכנע את המלך אחשוורוש בטענות הבאות, וכך הוא אמר:
אדוני המלך! ברחבי ממלכתך מפוזר ומפורד עם אחד, עם קטן, שהשפעתו ניכרת בכל מקום. לבושם משונה, שפתם משונה, ומהשחתתם סובלים כל עמי הארץ. עם זה הוא עם ישראל. רצוני להציע לך: הבה נשמיד את העם מעל פני האדמה!
עם זה הוא עם בלי מדינה, והיעלמותו מעל פני מפת ההיסטוריה לא תותיר שרידים כלשהם. הוא לא יחסר לאיש.
היהודים - עצלנים הם מטבעם, ואינם מבקשים אלא חיי בטלה. כאשר הם שומעים על גיוס עובדים לטובת המדינה, הם ממהרים להתחבא בבתיהם.
גם אילו היינו מצליחים להניח את ידינו על יהודי כלשהו, ואילצנוהו להירתם למלאכת המלך, הרי ששעות עבודתו מצומצמות ביותר. שכן כאשר הוא קם משנתו, עליו לקרוא קריאת שמע במשך שעה שלמה. לאחר מכן, הוא מתפלל במשך שעה נוספת. השעה השלישית מוקדשת ל'פת שחרית', שעליה מקפידים היהודים במיוחד. השעה הרביעית לברכת המזון, ורק בשעה החמישית יכול הוא להתחיל בעבודתו, כאשר בשעה השישית היא כבר מסתיימת.
יהודים אלו אינם חפצים אלא ברעת המלך וממלכתו. די יהיה אם תנסה להציע ליהודי יין שנמזג על ידי הוד רוממותו או תבשיל אשר התבשל במטבחו. היהודי ידחה את הצעתך בשתי ידיים, ויסביר כי תורתו אוסרת עליו לאכול או לשתות כל דבר אשר אחד ה'גויים' נגע בו.
מאוסים אנו בעיניהם. אם ייפול זבוב לכוסו של יהודי, הוא יוציאנו בידו וישתה את שאר היין שבכוס. לעומת זאת, אם ייגע המלך בכוס היין, הרי שבו במקום ימהר היהודי לשופכה על הארץ.
הם אינם מניחים לנו לקחת מבנותיהם לנשים, וגם אינם מוכנים להינשא לבנותינו. כמצורעים אנו נחשבים בעיניהם. בסוד אוכל לגלות לך, כי כאשר הם רואים איש מאיתנו, הם אף יורקים ארצה!
עם זה חוגג במשך מרבית ימות השנה. כמעט בכל חודש יש להם חג או צום, כאשר עוד לא הזכרנו את השבתות שהם חוגגים מדי שבוע ואת ראשי החודשים הנהוגים אצלם מידי חודש בחודשו.
את חגיהם הם חוגגים ברוב פאר והדר, ואילו את חגינו הם מבזים, בלי להתחשב בכבודנו אשר היה למרמס.
כל יום שביעי הינו שבת. הם אינם עושים בו מלאכה, וברור כי הם מתחמקים ממלאכת המלך. בימי שבתותיהם הם מענגים את עצמם במאכלים משובחים, והם בזים לנו, הגויים, העמלים קשה לפרנסתם במשך כל ימות השבוע.
גם תפילות מיוחדות מתפללים היהודים ביום השבת. הם מוציאים את ספר התורה וקוראים מתוכו, וכל קריאותיהם אלו אינן עוסקות אלא בנושא אחד: קללות שיחולו על ראשו של המלך.
מלבד זאת, הם חוגגים כל ראש חודש בתפילות ארוכות, אשר אינן מותירות בידם זמן לעבודה. גם בראשי חודשיהם הם קוראים בתורה, ושוב, מטח של קללות ניחת על ראש מלכנו האהוב וממלכתו.
מפעם לפעם הם חוגגים חגים מיוחדים. בחג הפסח אשר נמשך שמונה ימים, שוטפים היהודים את כל כליהם במים, שורפים את חמצם במדורות גדולות שהם מבעירים ברחובות, ובכך הם מזהמים את האוויר ומשחיתים מזון יקר אשר ניתן היה לפרנס בו משפחות רבות מעניי מדינותיך.
בפסח הם מכניסים אל בתיהם מצות בלבד, ואז הם נושאים תפילה בפני אלוקיהם ואומרים: 'כשם שביערנו את החמץ מבתינו, כך תבער את המלכות הרשעה מקרבנו, ותושיענו מיד המלך הטיפש הזה, אחשורוש'.
בחג השבועות נוהגים היהודים לעלות על גגות בתי כנסיותיהם, לפזר שם תפוחים ושושנים, ולאחר מכן לאסוף את אשר פיזרו, ולשאת תפילה: 'כשם שאספנו את התפוחים והשושנים, כך ייאספו בנינו מבין הגויים הרשעים, ולא נתערב ביניהם חלילה'.
יש להם חודש שכולו חגים, חודש תשרי. את סדרת החגים בחודש תשרי פותח חג בן יומיים שנקרא: ראש השנה. הם תוקעים בכלי נשיפה מוזרים, מעין חצוצרות, ושוב מתפללים: 'עם קול התרועה יעלה זכרוננו לטובה, ואילו זכרון הגויים ומלכם לרעה ולקללה'.
לאחר מכן מגיע יום הכיפורים אשר חל בעשירי בתשרי - יום אחד בשנה שבו היהודים צמים. אולם בערבו של חג זה, בתשיעי לחודש, הם דואגים לפצות את עצמם - לאכול, לשתות ולהתענג עם כל בני משפחתם. לאחר יום שלם של סעודות אתה יכול להבין כי כבר ממילא אין להם תיאבון לאכול.
גם ילדיהם הקטנים מוכרחים לצום ביום זה, שכן אין בליבם רחמים כלל. אפילו על תינוקותיהם הם אינם חסים.
במשך כל השנה הם חוטאים ופושעים, ואילו ביום אחד הם סבורים כי השילו מעליהם את העוונות כולם. את העוונות אשר נמחלים להם, מבקשים היהודים כי יפקוד אלוקיהם על ראש הגויים ומלכם, והם מקווים כי נימחה מן העולם, כשם שנמחו מהם העוונות.
החג הנורא מכול חל חמישה ימים מאוחר יותר, בחמישה עשר לחודש תשרי, שמו: חג הסוכות. בערבו של חג הסוכות יוצאים כל היהודים מבתיהם אל הגגות, והם בונים עליהם כמין סוכות המכוסות בענפים לחים, שהם כורתים ביד גסה מעציך הנפלאים אשר שתלת ברחבי ממלכתך! הם יוצאים אל הפרדסים כדי לחפש כמה מיני צמחים. הם קוטפים את האתרוגים משובבי העין. הם ממשיכים אל מטעי התמרים וקוטמים את ראשי העצים. הם מבקשים את הענפים הצעירים ביותר. לאחר מכן הם משחיתים את שיחי ההדסים הנטועים בגנים, וגם על עצי הערבה הם אינם חסים. כאשר כל הענפים הללו אחוזים בידם, הם נכנסים אל בתי הכנסיות וצועקים לאלוקיהם: 'הושענא'. לאחר מכן, הם מניפים את הענפים שבידיהם לכל עבר, כשהם מסבירים כי מתאמנים הם למלחמה בגויים.
אחת לשבע שנים נוקטים היהודים צעדים מעשיים שמטרתם להרוס את כלכלת המדינה ולהרוג את הגויים ברעב. הם משביתים את שדותיהם, ואף אינם מוכרים לנו את הפירות הצומחים באילנותיהם, אלא מבערים אותם מן העולם!
מלבד זאת, עליך לדעת, אדוני המלך, כי בני עם ישראל הינם קשי עורף. הם רואים את עצמם עליונים על כל גויי הארץ. בכל הזדמנות הם מכריזים: 'בני חורין אנו, ומעולם לא נכנענו בפני איש! אין שר ושליט אשר מחוייבים אנו להישמע לו'.
הם מקיימים קשרים עם אחיהם, הגרים בכל רחבי מדינתך, והם מתפללים אלו על אלו. תקוותם היא לראות באובדן מלכותך ושריך, בהעברתם ובהכחדתם מן הארץ.
אין פתרון אחר לבעייתם, אלא לאבדם לחלוטין מעל פני האדמה!
אם עדיין חושש אתה פן תפגע השמדתו של עם ישראל בכלכלת ארצך, מוכן אני לשלם תמורת השמדת העם הזה. אם תסייע תרומתי להכחיד את העם המזיק מעל פני האדמה, הרי שבלב נכון ובנפש חפצה אשקול על גנזי המלך עשרת אלפי כיכר כסף.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
