שלום בן מרים עידוד יעקב בן טירנה מרדכי אהרון בן גולדה שלמה בן רות נריה בן שרון רועי שלום בן נעמה מרדכי בנימין בן חיה פייגא יואב שמואל בן בקי רבקה מיה בת מירית רחמים בן דינה דביר בן גרנית הילי בת מרגרט חן בן פאני יונתן שמעון בן עליזה בינה שוהם בת רחל אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית אביב בת מירה רום נרדי בן רותם איתן בן סול יונתן בן איריס עודד בן חוה אריאל בן נעמה עידו בן כוכבה רוני בן סבטלנה יעקב בן הדסה ליאל הושע בן מרים דוד בן שׂוֹכת (הכ' בקמץ) ואפרת רחל בת מזל מקב רבינוב יוסף חיים בן זיוה אליעוז בן אילנה רועי בן מלכה חגי נפתלי בן אסתר אביגיל אסף מאיר בן רונית דניאל בן אינגה יהוידע מנחם בן סימה שמחה שירת ים בת קרן אהרן בן איריס רחל אלעאי בן איילה אורית חגי נפתלי בן אביגיל אסתר דוד בן זהבה יהונתן בן אופיר יותם בן סמדר דניאל בן גאולה יאיר אברהם בן חנה ישעיהו בן חנה זיו בן טליה דוד בן פירחיה אפרים איתן בן אינה מרים יהונתן בן אופיר מיה בת אסתר שלום בן מרים עידוד יעקב בן טירנה מרדכי אהרון בן גולדה שלמה בן רות נריה בן שרון רועי שלום בן נעמה מרדכי בנימין בן חיה פייגא יואב שמואל בן בקי רבקה מיה בת מירית רחמים בן דינה דביר בן גרנית הילי בת מרגרט חן בן פאני יונתן שמעון בן עליזה בינה שוהם בת רחל אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית אביב בת מירה רום נרדי בן רותם איתן בן סול יונתן בן איריס עודד בן חוה אריאל בן נעמה עידו בן כוכבה רוני בן סבטלנה יעקב בן הדסה ליאל הושע בן מרים דוד בן שׂוֹכת (הכ' בקמץ) ואפרת רחל בת מזל מקב רבינוב יוסף חיים בן זיוה אליעוז בן אילנה רועי בן מלכה חגי נפתלי בן אסתר אביגיל אסף מאיר בן רונית דניאל בן אינגה יהוידע מנחם בן סימה שמחה שירת ים בת קרן אהרן בן איריס רחל אלעאי בן איילה אורית חגי נפתלי בן אביגיל אסתר דוד בן זהבה יהונתן בן אופיר יותם בן סמדר דניאל בן גאולה יאיר אברהם בן חנה ישעיהו בן חנה זיו בן טליה דוד בן פירחיה אפרים איתן בן אינה מרים יהונתן בן אופיר מיה בת אסתר
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
הכסא של שלמה המלך
זאב גרינוולד
בין פורים ליום הכיפורים
זאב גרינוולד
הצלת המלך אחשורוש ע"י מרדכי היהודי
זאב גרינוולד
"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה..."
זאב גרינוולד
להרבות שמחה בפורים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
מרדכי ואסתר
יהודה רובן
מנהג התחפושות
יהודה רובן
``משנכנס אדר מרבים בשמחה``
יהודה רובן
שמחת חודש אדר
יהודה רובן
האויב מספר אחד
יהודה רובן
מאמרים נוספים
תכונותיו השליליות של המן
השאלה
במה התבטאו תכונותיו השליליות של המן?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
כדי להסביר את תכונותיו של המן, נסביר מעט את ההשקפה על נושא המידות:

התורה מצווה שנסתפק בחלקנו ולא נלטוש עין לחלקם של אחרים. אך המותרות, המינויים ואותות הכבוד גורמים לנו לא אחת לפזול לעבר דמותה של אישיות מצליחנית ולנסות לחקות אותה או לפחות לקנא בה. ועל כך אמרו חכמינו כי הקנאה מוציאה את האדם מן העולם.

לעתים אנו מגיעים למצב נחות שבעתיים. אדם מצליח בכל דרכיו, משכיל, עשיר וחכם, ודבר לא חסר לו בעולמו. ובכל זאת, דבר אחד טורד את מנוחתו. הוא שמע כי בעיר אחרת חי גביר אדיר, אשר מאזן רכושו עובר את שלו...

השמועה עצמה יש בה כדי להעכיר את עולמו. כל מה שיש לו נחשב כאין בעיניו, משום שיש עשיר גדול ממנו. הוא חש את עצמו כדל שבדלים. הקנאה מכרסמת את לבו ואינה נותנת לו מנוח.

כאשר אדם לוקה בחיסרון זה, אין לו כל הנאה מעושרו, מחכמתו ומכל מעלה אחרת שהעניק לו הבורא.

כזה היה המן. הוא היה מעשירי מדי ופרס, ובעל המעמד הגבוה ביותר בממלכה. כה גדול היה כבודו בעיני המלך, עד שהסכים להשמיד, לפי בקשתו, את כל יהודי הממלכה וגם וויתר על התמורה שהוצעה לו. כל עבדי המלך שישבו בשער המלך היו כורעים ומשתחווים להמן, לפי הוראת המלך, דבר שלא זכה לו שר אחר משרי מדי ופרס.

ובכל זאת, נטרדה מנוחתו. העובדה שמרדכי לא כרע ולא השתחווה לו, ערערה את שיווי משקלו. הוא חש כי כל הכבוד שניתן לו על ידי האחרים, חסר ערך לחלוטין, אם מרדכי לא מעניק לו כבוד. הוא עצמו התבטא באוזני משפחתו: "וכל זה איננו שווה לי, בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך" (אסתר ה', י"ג). הוא גם תכנן לאבד אומה שלמה, את אומתו של מרדכי היהודי, כי לא השתחווה לו.

על כך שאלו חכמינו: "המן מן התורה מנין?" כלומר, היכן מצאנו בתורה כי מידה זו גורמת לאדם לאבד את כל עולמו?

התשובה לשאלה זו רמוזה בפסוק (בראשית ג', י"א): "המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת". אף אדם הראשון, מבחר המין האנושי ויציר כפיו של הקב"ה, נכשל באותה מידה. הותרה לו אכילת הפירות של כל העצים בגן עדן. נאסרה עליו האכילה מעץ הדעת. היה זה העץ היחיד בכל גן עדן, אשר נאסרה עליו אכילתו אך הוא התפתה ואכל מעץ הדעת. בכך הוא גזר מיתה על עצמו ועל צאצאיו, עד לימינו אנו.
אף אדם הראשון, איבד את עולמו, רק בשל תאווה קטנה שחסרה לו.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה