מאיר נריה בן אילנה גל אורי בן יוכבד בנימין בן אליזבט אביחיל בן חנה סימון חיים בן אסתר זיו בן תמר חיים אליסף בן בן נועה עידן בן חגית רועי שלום בן נעמה אביאל בן אסתר אופק בן אתי לירן בן סימוני אור בן נורית נועם שי בן מוריה אביהו שלמה בן עקביה עדן בת חנה אביהו בן ענת מתן בן דבורה שגיא בן מירה רז בן סיגל מכאל בן צורית עמית משה בן צביה סילביה נריה בן נדיה נתנאל חי בן בלה רונן חי בן לאה שקד שמעון בן אורנה דביר בן שלומית אלירן בן עליזה שמואל בן שרה אביב בן גלית אושר בן יהודית דוד מיכאל בן חנה רחמים ישי בן אורית נתנאל בן לילי יוסף איתמר בן אורלי איתן מנחם בן דבורה עוז בן יפה יוסף חיים בן זיווה אריאל בן שירי נתנאל בן מזל בצלאל דוד שעשוע בן גלית יעקב בן הדסה עופר בן סילבי עידו בן סמדר נועה בת ליאורה אביעד בן ברוריה אדיר בן אירית נועם ראובן בן זהבה עמירם בן שרה מתן דוד בן דפנה מאיר נריה בן אילנה גל אורי בן יוכבד בנימין בן אליזבט אביחיל בן חנה סימון חיים בן אסתר זיו בן תמר חיים אליסף בן בן נועה עידן בן חגית רועי שלום בן נעמה אביאל בן אסתר אופק בן אתי לירן בן סימוני אור בן נורית נועם שי בן מוריה אביהו שלמה בן עקביה עדן בת חנה אביהו בן ענת מתן בן דבורה שגיא בן מירה רז בן סיגל מכאל בן צורית עמית משה בן צביה סילביה נריה בן נדיה נתנאל חי בן בלה רונן חי בן לאה שקד שמעון בן אורנה דביר בן שלומית אלירן בן עליזה שמואל בן שרה אביב בן גלית אושר בן יהודית דוד מיכאל בן חנה רחמים ישי בן אורית נתנאל בן לילי יוסף איתמר בן אורלי איתן מנחם בן דבורה עוז בן יפה יוסף חיים בן זיווה אריאל בן שירי נתנאל בן מזל בצלאל דוד שעשוע בן גלית יעקב בן הדסה עופר בן סילבי עידו בן סמדר נועה בת ליאורה אביעד בן ברוריה אדיר בן אירית נועם ראובן בן זהבה עמירם בן שרה מתן דוד בן דפנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
הכסא של שלמה המלך
זאב גרינוולד
בין פורים ליום הכיפורים
זאב גרינוולד
הצלת המלך אחשורוש ע"י מרדכי היהודי
זאב גרינוולד
"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה..."
זאב גרינוולד
להרבות שמחה בפורים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
מרדכי ואסתר
יהודה רובן
מנהג התחפושות
יהודה רובן
``משנכנס אדר מרבים בשמחה``
יהודה רובן
שמחת חודש אדר
יהודה רובן
האויב מספר אחד
יהודה רובן
מאמרים נוספים
הריגתה של המלכה ושתי
השאלה
מדוע גלגלה ההשגחה שושתי תיהרג במשתה אחשוורוש?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
כורש נתן רשיון לבניית בית המקדש. בימיו עלו לירושלים זרובבל ויהושע כהן גדול, אלא שהבנייה הופסקה בגלל הלשנה של השומרונים כי היהודים עומדים למרוד בו. בעקבות זאת, נפסקה הבנייה, במשך יותר משמונה עשרה שנה.

לאחר הפסקת העבודה של בניית בית המקדש, מלך כורש עוד כשנתיים. לאחריו מלך אחשורוש ארבע עשרה שנה, ובכל אותן שנים הוא התעקש שלא להתיר את הבניה.

בשנת שלוש למלכו ערך אחשוורוש משתה. לפי חשבונו חלפו שבעים שנה מאז חורבן בית המקדש הראשון, ושוב לא ייגאלו.

במהלך משתה זה הראה אחשורוש לעמו את אוצרות המקדש, שנחרב על ידי נבוכדנצר סבה של אשתו, ושתי. בכל יום מימי המשתה הראה למשתתפים שישה אוצרות. במשך מאה ושמונים יום הראה לתושבי הממלכה את כל כלי בית המקדש. זהו הרקע למשתה אחשורוש וזו הסיבה לכך שהוא נמשך מאה ושמונים יום.

הריגתה של ושתי בתום מאה ושמונים יום, לא היתה במקרה. היא נהרגה ביום שבו נשלמה סאת עוונותיה.

ושתי עשתה את כל אשר בידה כדי לעכב את גאולתם של ישראל. היא היתה מאלו שקטרגו נגד בניית בית המקדש, ואף התבטאה: "בית שאבותי החריבו, אתה תבנה?" היא היתה מעבידה את בנות ישראל בשבת, כי ידעה ש"אם ישראל משמרים שתי שבתות, מיד נגאלים", ועשתה הכול כדי שלא ישמרו שבת ולא ייגאלו.

זו היתה כפיות טובה גדולה מצדה כלפי הקב"ה. הקב"ה המליך אותה על מאה עשרים ושבע מדינות, ואילו היא עשתה הכול כדי שיחללו בניו את השבת.

ושתי דאגה כי יתחללו על ידה מאה עשרים ושבע שבתות.

במשך השנתיים שחלפו עד המשתה, היו מאה ואחת שבתות. לאחר מכן, החל אחשורוש במשתה. בתקופה זו היו עוד עשרים וחמש שבתות. בסך הכול עברו מתחילת מלכותה של ושתי מאה עשרים ושש שבתות וששה ימים.

עוד שבת אחת חסרה להשלמת מאה עשרים ושבע שבתות. שבת זו היתה היום האחרון במשתה השני, אשר נמשך שבעה ימים. ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין, ציווה להביא לפניו את ושתי. היה זה יום השבת. בשבת זו הגיע מספר השבתות אשר חוללו בעטיה של ושתי למאה עשרים ושבע, ואשר בהן הגדישה את סאתה בכפיות הטובה שלה.

בשבת האחרונה, השבת המאה עשרים ושבע, נתמלאה סאתה של ושתי והיא נהרגה. מידה כנגד מידה על שגרמה חילולי שבת. לכן נאמר (אסתר ב', א'): "אחר הדברים האלה, כשוך חמת המלך אחשורוש, זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה" - כפי שעשתה ונהגה בבנות ישראל, כך נגזר עליה.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה