האם ידוע היכן העיר שושן כיום?

למרות גדולתה ועוצמתה של ממלכת פרס האדירה ושליטתה על שטחים נרחבים מהעולם העתיק, לא נותר ממנה שריד מלבד תלי חורבות. הארכיונים העצומים של "ספרי דברי הימים", המוזכרים גם במגילת אסתר ושהצטברו באתר הארכיאולוגי אקבטנה, נשרפו כליל על ידי הכובשים השונים. רק כתובות מעטות נותרו על גבי מצבות אחדות ועל תלים שהתגלו על ידי הארכיאולוגים. רוב הידע מגיע מספרי הקורות של עמים אחרים, בעיקר מהיסטוריונים יווניים, ובראשם ההיסטוריון היווני הרודוטוס, הנחשב ל"אבי ההיסטוריה".

שושן ישבה על שפת נהר קרחה (קרון) הנשפך אל החידקל, על פרשת דרכים של נתיבי מסחר, שהובילו ממישורי מסופטמיה אל רמת אירן והרי הזרגוס.

חוקרים רבים התחקו אחר שורשיה של העיר, אשר שמה נמצא חרוט בשפה הבבלית על מבנים קדמונים.

יש מהם שסברו כי שושן הבירה היא העיר הנקראת כיום בשם "שוש", כי בכתבי האשורים נקראת העיר גם בשם "שיש" או "שישא".

בשנת 1851 נשלחה משלחת ארכיאולוגית ראשונה לחפור באדמת שושן, ועד היום לא הסתיימו החפירות, מפאת שטחן העצום. הממצאים שהתגלו הועברו למוזיאונים שונים ברחבי העולם. החפירות נפסקו מפעם לפעם בגלל חילופי השלטון ומלחמות שפרצו, אך תמיד חודשו ונמשכו.

כל משלחת ארכיאולוגית ציפתה לגלות ולחשוף מגילת קלף שתפענח את מקור השם 'שושן'. אך לאכזבתם, פרט לכלי חרס אשר השתמשו בהם ההמונים, בני העיר הפרסית מקדמת דנא, הם לא מצאו דבר.

מכל המלכים שמלכו בשושן, הידוע ביותר הוא דרייווש, שלו מייחסים בניית ארמונות רבים שנמצאו במקומות שונים והם בנויים לפי המסורת האדריכלית של מדינת פרס, תוך התאמה לאקלימה החם של המדינה. צורת הבניה סייעה לכך שהשוהה בהם נהנה מאקלים צונן ונעים.

את העיר שושן הבירה הקיפה חומה. לפני החומה זרם נחל גדול שמימיו נבעו מנהר הוואלי, והוא שימש כאמצעי הגנה נוסף לעיר.

בין החוקרים יש הסבורים כי היו שתי ערים: העיר "שושן הבירה" שבה גרו הפרסים, והעיר "שושן" שבה התגוררו היהודים. הסברה היא כי לפי צו המלך, התגוררו היהודים בעיר נפרדת מעבר לנהר, היא שושן. כך הם גם שמרו על ייחודם ועל אחדותם. לחיזוק גירסה זו, מצאו החוקרים הוכחה במגילת אסתר: "שושן הבירה" מוזכרת תשעה עשרה פעמים,  ו"שושן" בלבד מוזכרת רק תשע פעמים.

לפי סברתם, מרדכי ואסתר שכתבו את מגילת אסתר, הקפידו להדגיש באופן שיטתי את השוני הקיים בין שתי הערים. דוגמה אחת מתוך רבות היא (מגילת אסתר ג', ט"ו): "והדת ניתנה בשושן הבירה", שם ישבו המלך והמן לשתות, "והעיר שושן" היהודית - שעליה נגזרה הגזירה - "נבוכה".

לפני כמאה שנה יצא החוקר הצרפתי מרקל דיבלפוי בראש משלחת ממלכתית לערוך חפירות ארכיאולוגיות בפרס. הוא חשף את היכל מלכי פרס ומדי במלוא היקפו בתוך חורבות שושן, שהיתה מכוסה בשכבת עפר זה 2,500 שנה. הממצאים שגילה תאמו באופן מדויק את תיאור שושן הבירה המובא במגילה.

במגילה נכתב מידע מקיף אודות ארמון המלך, הממוקם בשושן הבירה (מגילת אסתר א', ב'). לפני הארמון עומד שער שבו ניצבו שני שומרי הסף (שם ב', כ"א). כמו כן קיימת חצר חיצונה (ו', ד'), וכן חצר פנימית שאליה מותרת הכניסה רק למי שנקרא בשמו אל המלך (שם ד', י"א). המלך יושב בבית מלכותו הפתוח אל החצר הפנימית. בארמון מצויות גינות נוספות וחצרות, וביתנים.

שטח הארמון שנחשף ע"י החפירות הוא גדול. במרכז עמד ארמון המלך. מצד דרום-מערב התגלו חורבות בניינים שנבנו כחצי גורן עגולה. ממול העמק, בצד צפון, התגלו יסודות של חורבות, אשר בהן עמד "כסא המלך" אולם שבו הוא קיבל המלך את פני אורחיו. בצד מזרח היה "בית הנשים", כפי שמצוין במגילת אסתר.

החוקר הצרפתי שגילה את הארמון, מצא שתבניתו כה דומה לזו שבמגילה, עד שהכריז בהתפעלות: "מעולם לא תוארה תבנית בנין בבהירות גדולה מזו" (קדמוניות 185).

מובן, שלא ניתן היה לתאר את הארמון בצורה מדויקת כל כך, אלא רק על ידי מי שחי בתוכו או התגורר לידו, דבר שהתאים למרדכי ואסתר בלבד. בוודאי שלא היתה אפשרות לכתוב זאת מאות שנים לאחר מכן, מאחר ששושן נחרבה עשרות שנים בלבד לאחר המאורע המסופר במגילה וכוסתה אט אט בעפר.

בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו "קוביות גורל" עשויות אבנים, שעל צדיהן היו רשומים סימנים, עובדה המוכיחה את מנהג הפרסים לערוך גורלות. כמו כן, הראו הממצאים הארכיאולוגיים העדכניים שהשם "פור", המופיע בהוראת "גורל" בלשון האכדית (שהיתה השפה הדיפלומטית בתקופה ההיא), דבר השומט את כל הספקולציות התמוהות אודות מקור השם פורים. בעקבות זאת אין כל ספק לחוקרים כי השם 'פורים' אכן מגיע מן המילה "פור", שמשמעותו גורל, וכפי שנכתב במגילת אסתר.