ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
הכסא של שלמה המלך
זאב גרינוולד
בין פורים ליום הכיפורים
זאב גרינוולד
הצלת המלך אחשורוש ע"י מרדכי היהודי
זאב גרינוולד
"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה..."
זאב גרינוולד
להרבות שמחה בפורים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
נוסח מגילת אסתר
ערכים
מרדכי ואסתר
יהודה רובן
מנהג התחפושות
יהודה רובן
שמחת חודש אדר
יהודה רובן
``משנכנס אדר מרבים בשמחה``
יהודה רובן
מאמרים נוספים
גזירת המן הרשע
השאלה
באלו אמצעים נקטו מרדכי ואסתר לביטול גזירת המן?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
מרדכי ואסתר ידעו כי אין ביכולתו של המן לגזור גזירה כלשהי על ישראל, אלמלא איפשרו לו זאת משמים. לכן כאשר רצו לבטל את רוע הגזירה, היו צריכים להתחנן למרום, שזממו של הרשע לא יצא לפועל. זהו פשר תגובת מרדכי, כאשר נודע לו את כל אשר נעשה: "וילבש שק ואפר... ויזעק זעקה גדולה ומרה" (אסתר ד', א'). כזו היתה גם תגובת היהודים בהיוודע להם דבר הגזירה: "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד" (שם ג').

מרדכי קורע את בגדיו, לובש שק ואפר, יוצא לרחוב העיר וזועק. מרדכי אינו מחפש דרכים ועצות כיצד לסכל את גזירת המלכות, מאחר שידע שעיקר פעילותו חייבת להתרכז בביטול חרון האף שבשמים, על ידי תיקון העבירות שעשו ישראל. בפקודת אסתר הכריז מרדכי בי"ג בניסן על צום במשך שלושה ימים. אף על פי שעדיין נותרו אחד עשר חודש עד ביצוע הגזירה, מרדכי אינו משתהה לרגע, ומכריז על הצום ביום שבו נחתמו האיגרות, משום שעתה קיים חרון אף בשמים, וכל ההצלה תלויה בביטולו.

גם אסתר יודעת היטב שהצלחת שליחותה בבית המלך, תלויה במה שביקשה (אסתר ד', ט"ז): "צומו עלי". תשובה ותפילה הן הערובה להצלחתה. היא אינה חוששת שהמראה החיצוני שלה ייפגם בעיני המלך בעקבות הצום, שכן הכל ביד ה'. ואכן, מיד בהיכנסה אל המלך, ניכרת העזרה משמים מכח תפילותיה. לאחר שהמלך מושיט לה את שרביט הזהב, היא מזמינה את אחשוורוש והמן למשתה.

את עיקר תקוותו תלה מרדכי בתפילה. בנוהג שבעולם שכאשר אדם נמצא במצוקה, הוא משתדל להקל מעליו בדרכים טבעיות, ולאחר מכן הוא משתדל גם בתפילה. מרדכי, לעומת זאת, שם את עיקר הדגש על התפילה. השתדלותו בדרכים טבעיות היתה מינימלית.

התרכזותו של מרדכי בתפילה, היתה כה גדולה, עד שהקפיד שלא להסיח את דעתו ממנה בכל מחיר. בהיותו עסוק בשקו ובזעקתו, בא רק עד לפני שער המלך, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. מרדכי יכול היה להחליף את לבושו בכדי להיכנס אל שער המלך, ולדבר עם אסתר פנים אל פנים אודות השליחות הגורלית שההשגחה העליונה הטילה עליה. אך הוא בחר לעשות זאת רק באמצעות שליח. גם כאשר שלחה אסתר למרדכי בגדים כדי שיסיר את שקו מעליו, סירב לקבלם. אמנם מרדכי ידע שעליו להשתדל גם בדרכים טבעיות, אולם הוא לא הסכים שצעד כלשהו ייעשה במחיר הסחת הדעת מהתפילה, ביודעו שרק היא תועיל להושיע את היהודים מצרתם.

תנאי בסיסי לתפילה ראויה לשמה היא ההכרה שאין בידי אדם להושיע את עצמו לא ברב ולא במעט, ורחמי שמים הם משענתו היחידה.

ברם, באם סבור האדם, במודע או שלא במודע, כי הקב"ה הוא אכן מגן ומושיע, ולכן יש להתקרב אליו בתפילה, אך יחד עם זאת גם כוחו ותבונתו של האדם יש להם אחוז מסויים בהצלחה, אין זו תפילה שלימה. המעניק משקל כלשהו גם לכוחו ולעוצם ידו, תפילתו היא במידה רבה מן השפה ולחוץ.

נכון שעל האדם לעסוק בהשתדלות טבעית, ובשום פנים לא הותר לו להסתפק רק בתפילה ולסמוך על הנס, אולם הוא חייב להיות חדור בהכרה שמה שבאמת מועיל הוא רק התפילה, מאמצי האדם אינם אלא בבחינת כלים שבאמצעותם תוכל הברכה לחול מבלי שסדרי הטבע יצטרכו להשתנות.

חז"ל שאלו (מגילה ט"ו, ב'): "מה ראתה אסתר שזימנה את המן" להשתתף עם אחשורוש ועימה במשתה היין?

התשובה היא: "שלא יאמרו ישראל: אחות לנו בבית המלך, ויסיחו דעתם מן הרחמים". ישראל התענו שלושה ימים רצופים והתעטפו בתפילה, אסתר חששה פן יסמכו על אחותם המצויה בבית המלך.

בכדי למנוע אפשרות כזו, בחרה אסתר, כביכול, להאיר פנים להמן. כך יסברו ישראל שהמשענת היחידה שהיתה עשויה להיות להם בבית המלך, אף היא איכזבה, ומעתה אין להם על מי להישען אלא על אביהם שבשמים. ומאחר שעשו כך, בקעה תפילתם רקיעים ונתקבלה אצל בורא העולם.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: