מאז שהיינו ילדים, למדנו שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם.
חכמי ישראל גם קבעו מנהגים מיוחדים לימי האבלות, מנהגים שמטרתם אחת היא, לעורר את הלב, לנסות ולישר את העקמומית שבו, לחשוב ולהבין, על מה עשה ה' ככה, ומה יש בידינו,לתקן.
 
קל יותר, ללא ספק להכות על חזהו של האחר, לדפוק על ליבו על מנת שיבקש סליחה, ולהבין עד כמה הוא לא בסדר, נעים יותר,לחטט בפצעי השני, בחטאיו, להבין היטב, מה הם כישלונותיו, לנסות לתקן אותו, הרבה הרבה יותר קשה לעשות זאת לעצמנו.
 
הרי אין מי שלא יודע, שבית שני נחרב בגלל שנאת החינם.
כמה קל להבין שהוא..כן, זה ממול הפלוני או האלמוני נכשל בזה...
אפשר להצביע עליו באצבע הוא שגרם לחורבן, קשה יותר לחטט אל תוך הלב, לחשוב ברגע של ניקוי המידות, רגע אמיתי, רק הוא ואני לא?
 
על כמה אנשים כעסת, ידידי בשנה האחרונה, ואולי לפניה?כמה מהם היה כעסך לשווא?סתם כך כי לא דנת לכף זכות, כי לא ניסית לחשוב, אולי באמת  הוא לא עולל  לי רע, וסתם ציערתי אותו כמפלצת חורשת רע, ולא די בכך אלא גם הכאבתי לו, בכך שחשדתי בו לשווא.
 
ניסית? ידידי? ניסית לבדוק, על כמה אנשים שמעת רכילות ולשון הרע, סתם כך, כזו שהרסה לך את הבריאות, שהעכירה לנצח את האווירה בינך לבין ההוא, חשבת האם זה בכלל לא נכון?
 
כמה הקפדות עמומות מסתובבות לך בראש, על פלוני או אלמוני,
שאתה ממש משוכנע שהם עשו לך רע,או חשבו עליך רע...והם פשוט אוכלים את הלב בצער, ולא יודעים מה לעשות, אתה הרי לא מוכן לסלוח..
 
ואתה, ידידי? כמה לילות טרופי שינה גרמת לאותם אלו שחשבו שהם מחבריך ע"י מילה, במעשה, ובלי כוונה. אז למה ידידי? למה עם אחרים אתה כה מדקדק, ועם עצמך ממש לא, למה אתה מקל בדינך ויודע כל כך יפה לדון לכף זכות,רק את עצמך!
 
אמנם אין בידינו חשבונות שמים, אך כמה פעמים זוכה האדם לאיזה מאור פנים נדיר מן השמים, סייעתא דשמיא פתאומית, והוא אינו מבין מדוע?
 
רק שהוא אינו מבין שמשמים מאירים לו פנים, יעיין כי הוא עצמו ידע לעשות זאת לאחר, להבין את מצבו, לחוש את שמעיק עליו להיטיב עימו ולהאיר לו פנים, וכמה פעמים להפך חס ושלום, ושום דבר לא ממש הולך. והכול בשל התנהגותך?
 
כעת היא העת, להכין ולטהר את הלב, לכולנו, איש איש וחשבון נפשו הוא לנסות ולהבין כל שכן, אח,ידיד, דווקא בימים שדורשים מאתנו לזכור את החורבן, זו העת לקבע אל הלב, את החיוב לקיום מעשי של מצוות הבן אדם לחברו.
הם יהוו מנוף לכל העלייה הרוחנית, ולזכייה הגדולה של מציון, תצא תורה.