אדיר בן אירית עוז בן יפה נפתלי צבי בן ציפורה ג`ודית לין בת מרילין מאיר בן דינה יוסף יצחק בן צופיה חגית בת שרה רות בת חדווה שלומי בן נורית שחר בן ליאנה משה בן אינה אליעד אליהו בן מלכה יאיר בן איריס דודאל בן נאוה עילאי בן ליהי דב בער בן חיה בלה עילם בן אפרת יובל בן מירית נריה חיים בן תמר איליה בן ילנה עלמה בת יונת אורון אהרון בן סיגלית שירה בת ליטל דולב בן נֹגה בניהו בן סיון רחמים ישי בן אורית אריאל יהודה בן רוית שמעון אלרועי בן רפי גל ניסים בן שרה עמית בן יפה עומר בן טלי נריה בן זהבה עומר בן אסתר דור בן גלית אלחנן בן יעל שמעון בן שושנה גיא בן מילכה יותם בן נעמי עופר בן סילבי דרור בן שרה נהוראי בן רינת ליאל בת אורית אגם בת חן זיו ציון בן אליס אלעד בן שלומית חנה אפיק בן לימור מקב רבינוב עודד בן מיכל שגיא בן נעמית נרי שמעון בן מיכל אדיר בן אירית עוז בן יפה נפתלי צבי בן ציפורה ג`ודית לין בת מרילין מאיר בן דינה יוסף יצחק בן צופיה חגית בת שרה רות בת חדווה שלומי בן נורית שחר בן ליאנה משה בן אינה אליעד אליהו בן מלכה יאיר בן איריס דודאל בן נאוה עילאי בן ליהי דב בער בן חיה בלה עילם בן אפרת יובל בן מירית נריה חיים בן תמר איליה בן ילנה עלמה בת יונת אורון אהרון בן סיגלית שירה בת ליטל דולב בן נֹגה בניהו בן סיון רחמים ישי בן אורית אריאל יהודה בן רוית שמעון אלרועי בן רפי גל ניסים בן שרה עמית בן יפה עומר בן טלי נריה בן זהבה עומר בן אסתר דור בן גלית אלחנן בן יעל שמעון בן שושנה גיא בן מילכה יותם בן נעמי עופר בן סילבי דרור בן שרה נהוראי בן רינת ליאל בת אורית אגם בת חן זיו ציון בן אליס אלעד בן שלומית חנה אפיק בן לימור מקב רבינוב עודד בן מיכל שגיא בן נעמית נרי שמעון בן מיכל
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מאכלי חלב בחנוכה
זאב גרינוולד
מקור המנהג לשחק בסביבון
זאב גרינוולד
מותו של אלעזר בקרב
זאב גרינוולד
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
הקשר בין סיפור חנה ושבעת בניה לחנוכה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור חנוכה
יהודה רובן
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
מתיוונים
יהודה רובן
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
מנורת בית המקדש
יהודה רובן
מאמרים נוספים
מקור החכמה היוונית
השאלה
17/12/2014

מהו מקור החכמה היוונית?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

שורש הפילוסופיה היוונית ידוע כבר מזמן אלישע הנביא, בימי בית המקדש הראשון, בזמנו של הפילוסוף הומרוס. החכמה היוונית השתלשלה מאלפי משלי החכמה שחיבר שלמה המלך, ככתוב: "וידבר שלושת אלפים משל, ויהי שירו חמשה ואלף" (מלכים א', ה', י"ב). נאמר שם: "ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו" (שם ה', י"ד). המשלים הללו אבדו מאיתנו בגלותנו, והגיעו לידי העמים.

ספר "הכוזרי" מבליט עובדה זו: "היו אנשי העולם באים אליו (לשלמה המלך) להעתיק את חכמתו. וכל החכמות הועתקו שורשיהן וכללם אל הכשדים תחילה, ואחר כך אל פרס ומדי, ואחר כך אל יוון ואחר כך אל רומי. ובאורך הזמן וברוב ההעתקות, לא נזכר בחכמות שהן הועתקו מן העברים (היהודים), אלא מן היוונים והרומאים".

בנוסף, "כאשר כבש אלכסנדר מוקדון את ירושלים, השתלט אריסטו על אוצר ספרי שלמה, וכל דבר טוב שמצא בהם כתב את שמו עליו ועירב בהם מקצת דעות רעות, כמו קדמות העולם וכפירת ההשגחה, כדי לחפות (על גנבתו) שלא ידעו הבריות שגנב את החכמה מהיהודים".

אריסטו היווני נחשב כראש הפילוסופים, ושמו יצא לתהילה בקרב הארץ עד היום. הוא רכש שליטה מקיפה בחכמות הטבע, כמו, ביולוגיה, זואולוגיה ומערכות השמים, וכן הראה את כוחו בחשבון. תורתו נחשבת שיטתית, והוא הגיע אליה על ידי ניסויים ותצפיות, ככל שהשכל האנושי יכול להשיג.

הוא השיג גדולות גם בחכמת האלוקות. אולם בתחום זה צפויה מבוכה גדולה לכל מי שמנסה לערוך חקירות פילוסופיות. כל מה שקשור לחיי הנפש ולאלוקות, אינו ניתן לניסוי ולחקירה מדעית, כי הן מצויות בעולם המופשט מן הטבע. דברים מופשטים אלו כלולים ב"מטפיזיקה", כלומר, חקירת מהות העולם. מסיבה זו, מימי קדם ועד ימינו אין לפילוסופים מנוחה, והם בונים מערכות של הנחות חדשות בכל דור ודור.

לדעת אריסטו, האדם הטוב, כלומר, אדם המפעיל את מחשבתו בצורה הטובה ביותר, הוא האדם המאושר. בהפעלת כושר החשיבה, מממש האדם את אושרו. הביטוי "אושר" מתאר, לדעתו, מהלך חיים שיש בו שלמות. שיאה של ההתפלספות, לפי אריסטו, הוא ההתבוננות העיונית בא-ל, בתורת ההוויה.

אריסטו סבר שהגורם הראשון שברא את הכול, נמצא למעלה מן הכול, ואינו מתערב במהלך העולם. דעת התורה הקדושה היא שכל המציאות קיימת "יש מאין", והיא ממשיכה להתקיים רק הודות להתערבות הבלתי פוסקת בקיומה על ידי הבורא.

אריסטו היה כופר בהשגחה ובחידוש העולם. וכך כותב הרמב"ן (ויקרא ט"ז, י"ז): "הנמשכים אחרי היווני (אריסטו), אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, כי כל עניין שלא השיג אליו הוא בסברתו, איננו אמת". כלומר, לפי דעת היוונים בהשגת השכל מתמצה כל מה שנמצא ביקום, ותו לא.

בתקופת החשמונאים התמקד המאבק בתרבות יוון סביב טהרת המקדש, והתנהל על ידי הכוהנים. המקדש היה מקור ההשראה הרוחנית של העם, וממנו ינקו המכבים את עוז רוחם.

כל אדם מישראל הכפוף לתורה שבעל פה, יודע כי מסורת התורה שבעל פה והציות לחכמי התורה, המעבירים את המסורת מדור לדור, הם הבסיס של שמירת התורה, גם של התורה שבכתב.

הציות לתורה שבעל פה מהווה ביטוי של קבלת עול מלכות שמים באופן מוחלט, לפי שהדבר הקשה ביותר לאדם להתמודד עמו, הוא שיעבוד דעתו העצמית.

מאבק זה בין עצמאות הדעה לבין ההכנעה למסורת התורה שבעל פה, נמשך עד עצם היום הזה.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה