כפיר אהרון בן אילה ניר בן חווה נועה בת לאה איתן בן סול נועם בן נורית אופיר בן אורלי אליהו בן חנה מוסי משה בן אורית יעקב קאפיל בן חנה ששא נריה חיים בן אורלי אופק בן לבנת ניב בן חוה מאיר בן דינה יצחק בן דליה גיל בן חוה טל בן אלונה אליעוז בן אילנה לאור בן ענבל אפרים איתן בן אינה מרים אריאל חנן בן ורדה רות ברוך בוריס בן אירנה קהלת בן טליה עודד בן חוה ג`ניה בן ילנה מאור משה בן שרונה עומר בן סימונה מתן בן רינת שמואל פנחס בן רבקה בן בן ריטה הגר נועם אלון בן טובה חן בן פאני רז סופר בן רונית דוד מיכאל בן חנה דוד בן רונית רונן טומי בן רוזמרי נתנאל בן אסתר הדסה אופק מאיר בן חנה אלישבע פנחס בן ברוריה יונתן בן עדנה חיה יונתן בן מרים אביהו בן ענת איתמר אדרי יורה יונתן בן מזל ניתאי שמואל בן נירית הניה ליאור בן שרית יהונתן בן נטליה עדיאל בן מיכל מוריה בת יעל רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה כפיר אהרון בן אילה ניר בן חווה נועה בת לאה איתן בן סול נועם בן נורית אופיר בן אורלי אליהו בן חנה מוסי משה בן אורית יעקב קאפיל בן חנה ששא נריה חיים בן אורלי אופק בן לבנת ניב בן חוה מאיר בן דינה יצחק בן דליה גיל בן חוה טל בן אלונה אליעוז בן אילנה לאור בן ענבל אפרים איתן בן אינה מרים אריאל חנן בן ורדה רות ברוך בוריס בן אירנה קהלת בן טליה עודד בן חוה ג`ניה בן ילנה מאור משה בן שרונה עומר בן סימונה מתן בן רינת שמואל פנחס בן רבקה בן בן ריטה הגר נועם אלון בן טובה חן בן פאני רז סופר בן רונית דוד מיכאל בן חנה דוד בן רונית רונן טומי בן רוזמרי נתנאל בן אסתר הדסה אופק מאיר בן חנה אלישבע פנחס בן ברוריה יונתן בן עדנה חיה יונתן בן מרים אביהו בן ענת איתמר אדרי יורה יונתן בן מזל ניתאי שמואל בן נירית הניה ליאור בן שרית יהונתן בן נטליה עדיאל בן מיכל מוריה בת יעל רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מקור המנהג לשחק בסביבון
זאב גרינוולד
מותו של אלעזר בקרב
זאב גרינוולד
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
הקשר בין סיפור חנה ושבעת בניה לחנוכה
זאב גרינוולד
משמעות 36 הנרות שמדליקים בחנוכה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור חנוכה
יהודה רובן
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
מתיוונים
יהודה רובן
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
מנורת בית המקדש
יהודה רובן
מאמרים נוספים
מאכלי חלב בחנוכה
השאלה
29/11/2015

מדוע אוכלים מאכלי חלב בחנוכה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

נהגו לאכול מאכלי חלב בחנוכה לזכר "נס יהודית", שנעשה על ידי מאכלי חלב. נספר על הנס בקצרה: כאשר אליפורנס, שר צבא יוון, צר על ירושלים, אמר לו אחד המלכים מבני חסותו: "הסר ידיך מן היהודים, כי עמו של הקדוש ברוך הוא הם. ראה מה עלה בגורל כל מי שהתנכל להם: מפרעה וסיסרא ועד לסנחריב והמן!"

קצף אליפורנס על אותו מלך, והורה לגרשו לירושלים הנצורה. אמר: "אם כדבריך, הרי תינצל. ואם לאו, תהרג יחד עימם!"

בא אותו מלך לירושלים, וסיפר לנצורים כי כלה ונחרצה מעם אליפורנס להרוג את כל בני העיר לפי חרב. וחרדו כולם.

אליפורנס סתם את מקורות המים של העיר הנצורה. בורות המים הדלדלו, והצמא החל להציק לתושבים. נקהלו היהודים ואמרו: "בואו נתקרב לצורר ונהרג בחרבו, ולא נמות לאיטנו בצמא".

אמרו המנהיגים: "הבה נצום ונתפלל חמישה ימים, אולי יעתר ה' לנו. ואם לא – נעשה כדבריכם".

אלמנה יראת ה' היתה בירושלים, יהודית בת בארי שמה. בשמעה את הדברים התקוממה ואמרה: "מי אנו, שנציב בפני הקדוש ברוך הוא תנאים. האם מנסים אנו את ה'? עלינו לשוב בתשובה, והוא כטוב בעיניו יעשה".

הוסיפה ואמרה: "הרשוני לצאת את העיר בלויית שפחתי, וה' יצליח דרכי".

היא שמה בכליה לחם, יין, גבינה וחלב, ויצאה מן העיר. החיילים הצרים על העיר תפסוה וחקרוה.

אמרה: "עבריה אנכי, וברחתי בהחבא, כי ידעתי שהעיר תימסר בידכם. ועתה הביאוני אל אליפורנס, ואגלה לו את מבואות העיר ואוצרותיה".

הביאוה לפני אליפורנס, וחזרה בפניו על הדברים, אבל הדגישה כי נאמנה היא לדתה ולאלוקיה. לכן היא מבקשת את רשותו לצאת מן המחנה לפנות בוקר, כדי להתפלל את תפילת השחר נוכח בית המקדש. אליפורנס אמנם הורה לחייליו, שיתירו לה לצאת מן המחנה לפנות בוקר.

חכמתה ויופיה הרשימו את המצביא, והוא ביקש להסב עימה לסעודה. היא האכילתו גבינה מלוחה וחלב, הגורמים לנימנום. הוא שתה יין כדי להפיג את צימאונו מהגבינה, ונרדם. נטלה יהודית את חרבו, כרתה את ראשו ומסרתו לשפחתה, שתשימהו בציקלונה. לפנות בוקר מימשה את הרשות שקיבלה לצאת אל מחוץ למחנה, התרקחה ממנו והלכה אל מרגלות החומה, וביקשה שיניחוה להכנס אל העיר פנימה. בבואה הראתה ליהודים את ראש השונא הכרות, ויעצה להם לצאת עתה למתקפה. חיילי האויב ירוצו לבטח להזעיק את מצביאם, יגלו את דבר מותו וייתקפו בבהלה. ואמנם כך עשו, הגיחו משערי החומה. אמרו החיילים הצרים: "העכברים הגיחו מחוריהם!" מיהרו אל שר הצבא אך מצאוהו כרות ראש. הם איבדו את עשתונותיהם ונסו על נפשם, והנצורים היכו בהם עד חרמה.

נתבונן נא בליקחו של המסופר: אליפורנס שגה, ושילם על כך בחייו: הוא נתן לנציג האויב להתארח באהלו ואיבד את עירנותו.

האין גם אנו נוהגים כך, כאשר אנו שוטפים את מוחנו במאמרים ורעיונות, המנוכרים לדתנו ולמורשתנו?! האין אנו מאבדים את עירנותנו וגם את ראשינו כאשר אנו תועים בדרכים נלוזות?

מנהג אכילת מאכלי חלב בחג החנוכה, שמטרתו להזכיר את מעשה יהודית, מעלה גם את המסקנה האחרונה לנגד עיניו. אל נא נכניס לאהלנו פנימה את האוייב הרוחני, עלול הוא, חלילה, להתיז בבוא העת את ראשינו.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה