ליאם בן ענת בצלאל בן חוה דויד בן אינסה אליה בן אורית ירין בן לינור שניר אליעזר בן עיינה שילה בן תרצה בנימין בן עינב מאיר בן איריס בת שבע ידידיה בן מורשה יהל גני בת עדי גיל בן אסתר דרור בן דורית טל בן ולרי לאה שי בן ורד עילאי בן אושרה אנדריי בן יבגניה אסף בן אופירה רועי בן איילת יגב בן אסתר אדם בן מיכל מטה אביב בן פליאה ליאל בת אורית ירין חיון בן קרן אלון בן רון יפתח דן בן שושנה לילך בת רנה עדן בן אילנה אליה בן מירב טל בן אלונה אלישע יהודה בן רות חנניה בן צופית חוה בת סאלי אביחיל בן חנה מרדכי בנימין בן חיה פייגא אלעד בן מיכל מטה זיו בן תמר טליה גיא בן שגית עדיאל בן מיכל אוהד בן קרן שריה בן אביבה יורם בן מרים ישראל בן שרה ארי בן אילנית אלקנה בן רוחמה מבשר עזריאל בן מיכל מטה עמית בן אסתר יחיעם ישראל בן צביה אייל בן סילביה נריה בן נדיה ליאם בן ענת בצלאל בן חוה דויד בן אינסה אליה בן אורית ירין בן לינור שניר אליעזר בן עיינה שילה בן תרצה בנימין בן עינב מאיר בן איריס בת שבע ידידיה בן מורשה יהל גני בת עדי גיל בן אסתר דרור בן דורית טל בן ולרי לאה שי בן ורד עילאי בן אושרה אנדריי בן יבגניה אסף בן אופירה רועי בן איילת יגב בן אסתר אדם בן מיכל מטה אביב בן פליאה ליאל בת אורית ירין חיון בן קרן אלון בן רון יפתח דן בן שושנה לילך בת רנה עדן בן אילנה אליה בן מירב טל בן אלונה אלישע יהודה בן רות חנניה בן צופית חוה בת סאלי אביחיל בן חנה מרדכי בנימין בן חיה פייגא אלעד בן מיכל מטה זיו בן תמר טליה גיא בן שגית עדיאל בן מיכל אוהד בן קרן שריה בן אביבה יורם בן מרים ישראל בן שרה ארי בן אילנית אלקנה בן רוחמה מבשר עזריאל בן מיכל מטה עמית בן אסתר יחיעם ישראל בן צביה אייל בן סילביה נריה בן נדיה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מאכלי חלב בחנוכה
זאב גרינוולד
מקור המנהג לשחק בסביבון
זאב גרינוולד
מותו של אלעזר בקרב
זאב גרינוולד
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
הקשר בין סיפור חנה ושבעת בניה לחנוכה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור חנוכה
יהודה רובן
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
מתיוונים
יהודה רובן
מנורת בית המקדש
יהודה רובן
מאמרים נוספים
הגורם לפרוץ המלחמה נגד היוונים
השאלה

מה היה הגורם לפרוץ המלחמה נגד היוונים?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

הגורם הישיר לפרוץ המלחמה נגד היוונים היו הגזירות שגזרו אנטיוכוס ועושי דברו על עם ישראל.

על פי אמונתנו, היוונים לא היו מסוגלים להרע לעם ישראל, אלמלא קדם לכך רקע מתאים מצד ישראל. כלומר, עם ישראל הוא זה שקידם את הרעה. שנאת הגויים לישראל קיימת במלוא תוקפה בכל עת ובכל שעה, אך זממם אינו יכול לצאת אל הפועל, אלמלא קיימת בקרב עם ישראל חולשה רוחנית. נמשיל זאת לחיידקים מפיצי מחלות. גוף מחוסן מסוגל לדחות בקלות יחסית חיידקים התוקפים אותו. לעומת זאת, גוף חולה משול לפירצה הקוראת לגנבי המחלות להתקרב אליו ולפגוע בו.

בימים ההם היתה עבודתם הרוחנית של ישראל בשפל. אילו היו ישראל עובדים את בוראם בהתלהבות ובחרדת קודש, לא היו היוונים מסוגלים להרע להם, אולם מאחר שהעם התרשל בקיום המצוות, גברה ידם של שונאי ישראל, והללו גזרו גזרות על לימוד התורה ועל קיום מצוותיה.

על פי אותה אמת מידה, לא היו החשמונאים מסוגלים לנצח את אויביהם, אלמלא התעוררו להוסיף אומץ בעבודת הבורא. חרדתם הרוחנית של מתתיהו ושל בניו הצדיקים ואהבתם את בוראם, הן שהכשירו את הקרקע לנצחון הכביר ולחידוש העבודה בבית המקדש.

היוונים גזרו גזירות על השבת, על המילה ועל קידוש החודש. השבת וברית המילה הינן סמלים מובהקים המבליטים את הברית בין הקב"ה לעמו ישראל. מצוות אלו הן גם המבדילות בין ישראל לאומות העולם. מובנת היטב התנכלותם של אויבי ה' למצוות אלו. היוונים גזרו גם על מצות קידוש החודש. מלבד העובדה שכל הלוח העברי, על חגיו ומועדיו תלוי במצוה זו, קיים בה גם גורם סמלי רב ערך. קידוש החודש מצביע על חובת ההתחדשות המתמדת שצריכה להיות נחלתו של כל יהודי. עם ישראל נמשל ללבנה, שאורה מתחדש תדיר מדי חודש בחודשו. התחדשות זו רצו היוונים למנוע. זו היתה התגובה החיצונית למעשיהם של ישראל. מאחר שמעשיהם של ישראל באותה שעה נעשו מתוך שיגרה חסרת התחדשות, נתנו לכך היוונים גושפנקה על ידי גזירותיהם.

החשמונאים הפיחו בקרב העם רוח התחדשות והתעוררות פנימית לתורה ולמצוות, עד כדי נכונות למסירות נפש, והיא זו שעמדה להם לגבור על אויביהם ולבטל את גזירות השמד שגזרו עליהם. זהו הרקע הרוחני לאשר התחולל בימים ההם.

החשמונאים קמו ויצאו למלחמה, לא על גזירות שכוונו נגד הגוף. לפני שיוצאים למלחמה רגילה שוקלים את תוצאותיה - האם נוכל לעמוד בה? האם ננצח את האויב? מה מחיר הדמים שהיא עלולה לגבות? מהם סיכויי הנצחון? כך במלחמה על שמירת העצמאות או בהתגוננות מפני אוייב המאיים בתקיפה. רק כאשר בטוחים בסיכויי הנצחון, יוצאים לקרב. באם לא - מעדיפים לסבול ולהבליג. מה בצע ביציאה למלחמה של אובדן ותבוסה, אם עלולים לאבד את החיים? בנסיבות אלה עדיף לחיות בסבל, מאשר למות בקרב בלי להשאיר שריד.

החשמונאים יצאו למלחמה בניגוד לכל חישוב הגיוני וסביר של סיכוי מול סיכון. הלא כך אנו אומרים בתפילת "על הנסים": "ואתה ברחמיך הרבים, עמדת להם בעת צרתם וכו', מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".

איך באמת נטלו החשמונאים על עצמם סיכון כה גדול? ועוד יותר מאלף הדבר, שפועלם הונצח לדורות, למרות שפעלו להיפך ממה שמורים לנו בדרך כלל חכמי הדורות. הם מורים לכופף ראש כאשר הנחשול הזועף עובר, להמתין עד שיחלוף, ואז להרים שוב את הראש. כאן, כולם כאחד תומכים בדרך התקיפה, ביציאה לקרב, וזאת כאשר מאזן-הכוחות היה שלילי לחלוטין. היתכן?

ההסבר הוא, כי הבא ליטול מאיתנו את אמונתנו ואת יכולתנו לקיים את התורה ומצוותיה, הריהו נוטל את נשמתנו, פשוטו כמשמעו. באנו לעולם כדי לחיות חיים של אמונה, תורה ומצוות.

והנה, באה מלכות יון ומגמתה היתה להחזיר את עם ישראל לתוהו ובוהו: "להשכיחם תורתך". השכחת התורה - היא סופו של עם ישראל. בלי תורה, חייו אינם חיים. הכרח במצב זה ליטול חרב, לגייס את אלו שהנושא קרוב לליבם, ואפילו אם מעטים הם, אפילו אם חלשים הם, אפילו אם עוסקי תורה הם, למרות שאין להם שיג ושיח עם מלחמה וקרב. כי אנו הולכים להילחם על הנשמה שלנו!

כאשר הגזירה היא "להשכיחם תורתך", ומשלימים איתה, חלילה, אזי אין שום סיכוי לתקומה. עדים לכך מיליוני יהודים, בעבר ובהווה, שהתחכמו וחשבו שיוכלו להישאר יהודים גם בלי התורה, ולא נשאר מהם זכר. הם שקעו למצולות ההתבוללות ונמחקו מעל מפת הקיום היהודית. זאת היתה ההכרעה העל-היסטורית הגדולה של החשמונאים: בלי תורה, לא יישאר אחרינו זכר, ולכן יש לצאת למלחמה!

יציאה כזו למלחמה חביבה היא על הקב"ה, ולכן נעשה להם הנס, גיבורים נפלו ביד חלשים, רבים ביד מעטים וזדים ביד עוסקי תורתך!


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה