ידידיה בן הוד אייל בן שולמית ערן בן חסינה יפה בר אברהם בן ג`וליה יונתן בן עדנה חיה נועם ומעיין בן אירית דניל בן אידה חן בן פאני אייל בן דבורה מאור בן סמדר יגל בן תחיה יואב בן ידידה שלמי שלמה בן יעל אורה טל בן ברכה אלון בן רון עמית בן יוכי יוכבד גיא בן רחל יהונתן יאשיהו בן דבורה אדם בן מיכל מטה אופק מאיר בן חנה אלישבע אביתר בן נטלי דביר בן שולמית אביבה אדריאן בת ג`ולייט אדיר בן ויקי עומר בן הילה שקד בן מירה יוסף חיים בן יעל עדיאל בן מיכל דביר בן תמר ליבנת בת זימרת משה נתנאל בן שרית הדר בן סמדר שי בן ורד אברהם בן תמר אופיר בת מירה ושי ליאל הושע בן מרים עידו בן דליה עמית בן אודל נתנאל בן לילי גיא בן מילכה יונתן בן איריס אלחנן בן אורית משה בן סנדרה מוטי פרס בן ילנה רז בת מיכל אליה בן דבורה יהונדב בן פריבה אור בן מיכל אהרון בן בת שבע מתן בן סילביה ידידיה בן הוד אייל בן שולמית ערן בן חסינה יפה בר אברהם בן ג`וליה יונתן בן עדנה חיה נועם ומעיין בן אירית דניל בן אידה חן בן פאני אייל בן דבורה מאור בן סמדר יגל בן תחיה יואב בן ידידה שלמי שלמה בן יעל אורה טל בן ברכה אלון בן רון עמית בן יוכי יוכבד גיא בן רחל יהונתן יאשיהו בן דבורה אדם בן מיכל מטה אופק מאיר בן חנה אלישבע אביתר בן נטלי דביר בן שולמית אביבה אדריאן בת ג`ולייט אדיר בן ויקי עומר בן הילה שקד בן מירה יוסף חיים בן יעל עדיאל בן מיכל דביר בן תמר ליבנת בת זימרת משה נתנאל בן שרית הדר בן סמדר שי בן ורד אברהם בן תמר אופיר בת מירה ושי ליאל הושע בן מרים עידו בן דליה עמית בן אודל נתנאל בן לילי גיא בן מילכה יונתן בן איריס אלחנן בן אורית משה בן סנדרה מוטי פרס בן ילנה רז בת מיכל אליה בן דבורה יהונדב בן פריבה אור בן מיכל אהרון בן בת שבע מתן בן סילביה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מאכלי חלב בחנוכה
זאב גרינוולד
מקור המנהג לשחק בסביבון
זאב גרינוולד
מותו של אלעזר בקרב
זאב גרינוולד
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
הקשר בין סיפור חנה ושבעת בניה לחנוכה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור חנוכה
יהודה רובן
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
מתיוונים
יהודה רובן
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
מנורת בית המקדש
יהודה רובן
מאמרים נוספים
משמעות 36 הנרות שמדליקים בחנוכה
השאלה
18/12/2014

מהי משמעות 36 הנרות, שאנו מדליקים בכל ימי החנוכה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

בשמונת ימי החנוכה מדליקים ביחד 36 נרות (מלבד השמש). קיימת משמעות עמוקה למספר זה.

בעל הרוקח, רבי אלעזר מגרמייזא, מסביר את משמעות מספרם הכללי של נרות החנוכה, בדרך רמז: שלושים ושש פעמים אנו מוצאים בתורה את ענייני האור, הנר והמאורות. מספר זה הוא כנגד שלושים ושש השעות ששימש האור שנברא ביום הראשון לאדם הראשון עד שנגנז. אור גנוז זה נקרא 'אור שבעת הימים', ואינו האור המצוי בינינו היום, שהוא אור הנובע מהמאורות שנבראו ביום הרביעי. האור שנברא ביום הראשון, כמבואר בתורה, נגנז מעיני בשר.

לא היה זה שינוי בבריאה, כלומר, לא היה זה העלם דבר שכבר נברא, אלא גניזתו בלבד. הווי אומר, האור הגנוז אינו גנוז רק לעולם הבא, והועבר כליל מהעולם הזה. לא כן הוא, אלא גם לצדיקים שיוולדו לעתיד לבוא - כל צדיק וצדיק שעתיד להוולד לאחר אדם הראשון, יוכל להשתמש באור זה.

לכן, בימי החנוכה - עת הודלק האור על ידי הכהן הגדול בבית המקדש - גם שם זרח 'אור שבעת הימים'. קשר ישיר נוצר בין אור זה לאור הראשוני של הבריאה.

ימי חנוכה זמנם חל בלוח העברי בשלהי חודש כסלו. 'כסלו' - שם חודש אשר ככל יתר שמות החודשים קראוהו עולי בבל בשפתם. אולם חכמינו נתנו לשמות החודשים גם משמעויות בלשון הקודש.

מנין האורות שאנו זוכים להדליק בחנוכה - הינם ל"ו, וזוהי משמעות שם החודש: כיס ל"ו. כיס - משמעותו כיסוי. כיסוי וגניזת אור ל"ו (36) השעות הראשונות של האדם בעולמו.

ל"ו האורות הכמוסים שנבראו בימי בראשית, מתגלים בחודש כסלו על ידי הדלקת נרות החנוכה. קדושה מיוחדת החלה בימים אלו מחזירה את האור הקדמון לנרות שבחלון ביתנו.

הן כך אנו אומרים בנוסח התפילה בעת ההדלקה: 'הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד'. אורות ההדלקה קודש הם, ייעודם שמור לשם ההדלקה לבדה ללא כל הנאה עצמית! זאת מפני שהם קשורים לאור הגנוז - אור שכולו שמור – כיס (כיסוי) לל"ו. מה שיש לנו בהם אינו 'אלא לראותם בלבד' - לקדש את עינינו, להביט בהם ולקבל קדושה.

חכמים בחרו להנציח את הנס בדרך של נר אחד כבסיס, מעיקר הדין, ותוספת נרות כהידור, כלומר, מעיקר הדין מספיק נר אחד בכל לילה, שאר הנרות הן הידור מצוה.

זהו הלקח הנלמד מהתבוננות בנס פך השמן. יכול אתה לציינו בכלליות: הוא דלק ודלק ודלק. יכול אתה להדליק נר אחד בכל לילה במשך שמונה לילות, ותו לא, וכך לציין את הנס. אך מאידך יכול אתה להיות מן "המהדרין מן המהדרין": להדליק נר בלילה הראשון, ובלילה השני להתפעל: ראו, הוא כבר דולק יומיים, ולהדליק שני נרות! ובלילה השלישי להתפעל יותר, ולהדליק שלושה! באופן זה חודרת ללב התחושה על גדלות הנס והמשכיותו במשך זמן רב.

וביום התשיעי, כשתשוב החנוכייה לארון, ואנו נשוב לסדר היום הרגיל, נאמץ את לקח ההידור. נפקח עיניים ונודה על מה שיש לנו, על כל פריט נוסף טבעי שגם הוא מתנת הבורא. נמשיך את מהלך חיינו מתוך הודיה לבורא על כל צעד ושעל בחיינו, מתוך ידיעה שתמיד ה' עמנו, ותמיד הוא ממשיך להעניק לנו מחסדו.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה