ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מאכלי חלב בחנוכה
זאב גרינוולד
מקור המנהג לשחק בסביבון
זאב גרינוולד
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
מותו של אלעזר בקרב
זאב גרינוולד
הקשר בין סיפור חנה ושבעת בניה לחנוכה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סדר הדלקת נרות חנוכה
ערכים
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
סיפור חנוכה
יהודה רובן
מנורת בית המקדש
יהודה רובן
מאמרים נוספים
נרות החנוכה
השאלה

מה מסמלים נרות החנוכה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

כדי להסביר את הסמל הכלול בנרות, נפנה תחילה למעשיהם של היוונים, שניסו לשנות את עם ישראל עד לבלי הכר.

הימים היו ימי מלחמה. צבאותיו של אלכסנדר הגדול נחלו ניצחונות מזהירים בשדות הקרב, אולם התרבות היוונית נחלה ניצחון מרשים יותר בקרב הפנימי, בקרב על הנפש פנימה.

רוחו של יפת הלהיבה את יצרי הלב. היא לא היתה צריכה לאחוז בחרב כדי לכבוש חבלי ארץ. היא פיתחה הערצה ליופי ולתרבות בקרב כל העמים המנוצחים.

רק יהודה התייחסה אליה בבוז ובשאט נפש. רק אנשיה היו מחוסנים נגד פיתוייה ונגד צורת העבדות החדשה, שקישטה את כבליה בפרחים. היו שהתקרבו לטעום מצוף תרבותה ונפלו שבי בקסמיה, אך שומרי התורה דחו נמרצות את פרחי אליליה והקריבו את נפשם ברצון למען אמונתם. דומה שהם היו היחידים בין כל באי עולם שמסרו את נפשם מול יוון ואליליה.

החושך היה רב. הקרב על הלב היהודי היה מתיש. אך על אף הכול, די היה בניצוץ שנדלק בליבו של כהן, זקן ושבע ימים ממודיעין, ניצוץ שעורר את אומץ רוחם של בניו. די היה בהתלהבותה של משפחה אחת, כדי להצית את האמונה בלב העם כולו. הקלגסים של הרודן הסורי-יווני נסו מפני אומץ רוחה של חבורה אחת שהתאספה סביב הקריאה: 'מי לה' אלי'!

לא החרב היא הסמל, אלא הנאמנות. נאמנות של אמהות אמיצות לב אשר מלו את בניהן יקיריהן באהבה, והפילו את עצמן מחומת העיר יחד עם הנימולים. חלקן נשרפו חיים בתוך המערות, כשהאות היהודי חקוק בנשמתן. היתה זו נאמנות של שומרי השבת אשר הומתו במיתות אכזריות. היתה זו נאמנות של יהודים שנדרשו לסגוד לאלילים, אפילו רק למראית עין, אך הם ביכרו למות מאשר להתכחש לאלוקיהם. היתה זו נאמנות של אם שנפחה את נשמתה על שבעת קורבנותיה - חנה ושבעת בניה.

אמיץ הרוח אינו נרתע מפני הקשיים הנערמים בדרכו, גם אם ימצא את עצמו בודד במערכה. הוא ישים את מבטחו באלוקים, ביודעו, כי רק מה' יש לצפות לעזרה ולתמיכה. הוא נלהב לעשות את רצון קונו, מניף את דגל התורה בגאון, וכך הוא מלהיב את רוחם של החלשים, הנואשים והפוסחים על שתי הסעיפים. הם נאספים סביבו, מתחזקים בהשפעת עוז רוחו ואוזרים אומץ להילחם כמוהו למען קודשי ה'.

יהודי העבר לעולם לא ימותו! מי שמת על קידוש השם, וכן מי שחי חיי קידוש ה' - אינו מת. זכרו שמור לעד בקרב העם. כך נקבע זכרם של הרוגי מלכות אלו על לוח לבו של העם. הם מזהירים ככוכבים, ומטרתם להורות את הדרך לאחיהם המביטים בהם ממרחק דורות.

הנרות הם סמל החג. הנרות אינם מסמלים מלחמה או כיבושים. הנרות מסמלים את הרוח הנאמנה הבוערת בלבבות. לא ידי יהודה המכבי, גיבור החיל, ניצחו את אנטיוכוס, כי אם הנר היהודי. 'נר ה' נשמת אדם' שבער בלבו, הוא זה שניצח את הזוהר החיצוני של היוהרה היוונית. רוחו של מתתיהו היתה צוק איתן אשר אליו התנפצו אליליה השקריים של יוון.

החשמונאים מסרו נר חנוכה בידו של כל אב מישראל, כדי שיחנוך את ביתו להיות מקדש מעט. בבית שבו מדליקים נרות חנוכה שורה הרוח היהודית. האור היהודי מאיר למרחק של דורות. כך מתחדשת חנוכה מדי שנה בשנה.

בכל שנה עומדים האב ובני ביתו סביב לו, הוא אוחז באותו נר חנוכה שנמסר לו מאז. הילדים מביטים ביד האב המעלה את השלהבת, וכך יעלו גם ידיהם את שלהבות הרוח שאינן כבות, עוד דורות רבים.

לפעמים, זוהר יווני כוזב מאיים לשלול מרוח התורה את זכות השלטון על בתי ישראל ועל ליבותיהם. גם כיום פרחי יוון מנסים להוליך שולל את צעירי יהודה, אולם באמת ובאמונה המרצדים בזגוגית חלון ביתנו, ניכר האור. אלפי שנים עברו על עמנו, והן משמשות ערובה לנצחונו הסופי של רעיון החנוכה.

לא חנוכה אחת ידע עמנו. יש דורות שהם חשוכים מעט, אך גם בדורות אלו ידינו עודן מחזיקות בנר להאיר את אמונתנו ואת בטחוננו בה'.

גם כשיגבר החושך, לא נתייאש ונמשיך לחוג את החנוכה מתוך תקווה, שחנוכה זו, אשר שקעה שמשה שבע פעמים, תשוב לזרוח ביתר שאת ותגיע לשיאה באור גובר והולך, עד שידלק הנר האמיתי, נר התמיד של בית המקדש.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: