|
|
|
השאלה
|
|
מדוע הלילה הראשון של פסח נקרא ליל הסדר?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
נעמוד תחילה על משמעותו של הסדר ועל חשיבותו:
בעשרה מאמרות ברא הקב"ה את השמים, את הארץ ואת כל צבאם. כל אלו נחתמו בחותם החוקיות והסדר הקבועים והבלתי משתנים: "ויעמידם לעד לעולם, חוק נתן ולא יעבור" (תהלים קמ"ח, ו').
אלמלא הסדר והמשטר השולטים בבריאה היינו אבודים. אלמלא ידע האיכר את חוק הטבע שמזריעת גרעינים באדמה צומחת תבואה, לא היה מעבד את אדמותיו ולא היה לאנושות לחם לאכול. כך גם בכל התחומים. רק הודות לכך שעולם הטבע מבוסס על חוקי ברזל שאינם משתנים, מסוגלים אנו לחיות בצורה מסודרת.
אך השמים, הארץ וכל צבאם עדיין אינם מטרה כשלעצמם. ואכן, חז"ל ביארו מהי התכלית של בריאת העולם: "בראשית ברא אלוקים – בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית" (רש"י בראשית א', א'). בצד עולם הטבע, שנוצר בעשרה מאמרות, ניצבת היצירה של עם ישראל. בתהליך שתחילתו ביציאת מצרים ושיאו במתן תורה, באה לעולם כנסת ישראל המצדיקה את בריאת ימי בראשית. התורה מתאחדת עם עם ישראל ויוצרת את תכלית הבריאה.
עד לאותה עת, למרות שחוקי הטבע פעלו את פעולתם בדיוק מופתי, כפי שנקבע בתחילת יצירתם, בעומקם של הדברים שלטה אי ודאות, שהרי עד לאותה שעה לא ניכר בעולם מהו יעד בריאתו. רק מעת היות עם ישראל לעם, הושלט הסדר האמיתי בעולם, והוכח לכל כי (שמות ד', כ"ב): "בני בכורי ישראל", והבריאה נערכה בסדר ראוי על מתכונתה.
הימצאותם של ישראל תחת יד פרעה, היתה סמל למצב הבלתי יציב שאיפיין את העולם עד יציאת מצרים. רק משהוכנע פרעה, התייצבו סדרי עולם והחל בו המשטר הראוי, משטר שהושלם עם קבלת התורה.
למן היום שבו זרחה שמשם של ישראל, נעשו כל מעשי בראשית קשורים זה לזה. מאז אותו יום נעשתה הבריאה תלויה בהתחייחסותם של ישראל לתורה ולמצוות.
התורה מדגישה פעמים רבות שהמהלך התקין של כל העולם מותנה בקיום המצוות מצד ישראל (ויקרא כ"ו, ג'): "אם בחוקותי תלכו – ונתתי גשמיכם בעתם" ופסוקים נוספים. כאשר שמירת המצוות בישראל מתרופפת, מתערערים במקביל גם סדרי הבריאה, וכפי שנאמר (דברים י"א, ט"ז): "פן יפתה לבבכם... ועצר את השמים ולא יהיה מטר, והאדמה לא תתן את יבולה".
כלפי חוץ נראה שאם עם ישראל אינו עומד בגובה הרוחני הראוי, משתלטת ערבוביה בכל הבריאה. ואכן, כך הם פני הדברים, אולם מבט מעמיק מלמד שאף בתוך אותו אי-סדר שולטים כיוון וחוקיות.
המצב האידיאלי הוא שישראל עושים את רצונו של הקב"ה, ואז יש להם פתחון פה לבקש (דברים כ"ו, ט"ו): "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל" – עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות, שהרי אמרת: "אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם" (דברים כ"ו, כ"ו). כיון שישראל עושים את המוטל עליהם, ההשגחה מנהלת את סדרי העולם בצורה מתוקנת.
לעיני בשר נראה כי מהלך הטבע הוא הסדר המתוקן, אולם קיים סדר נוסף שאינו קשור ישירות לטבע והוא המהלך המבוסס על נס. למהלך זה זכו ישראל בזמן יציאת מצרים. הסדר של הניסים, המגיע ישירות מידי ההשגחה, ללא התערבות אמצעי טבע כלשהם, הוא המסודר, המתוקן והאיתן באמת.
לכן, נאה ללילה הראשון של פסח השם "ליל הסדר". זהו הלילה שבו מספרים על יציאת מצרים ומבארים את מעברם של ישראל ממסגרת הטבע למסגרת הנס.
לילה זה שבו יורד שפע אלוקי ממרום, שפע המסוגל להאיר גם את הנשמות השקועות בכל השנה בהבלי הזמן. כשם שבימים ההם הוארו נפשות ישראל, יצאו מעבדות לחרות עולם והתקרבו להר סיני, כך גם כיום פועל השפע הרוחני לקרב לבורא גם נשמות שהתרחקו.
זה הלילה שסגולתו לקרב גם את היום המיוחל, יום הגאולה שהוא לא יום ולא לילה, כי נעלה הוא מעל סדרי הטבע המקובלים. הגאולה העתידה קשורה היא לגאולת מצרים, ועליה נאמר: "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להגאל".
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
