גל בן אושרת מאור בן רחל אברהם אלברט (אבלום) בן פוטונה דודאל בן נאוה אליה בן שמעונה ציון חיים בן נטלי שאולי בן אושרה כפיר בן שירי שובל בן איריס נבו בן דנה נריה חיים בן תמר אמילי בת נרקיס איתמר בן צורית אחיעד יעקב בן שמואל גדליה גל בן ענת יצחק בן מירב יוסף בן זויה יובל בן יעל צליל בת מירה עומר בן סיגל מור מרדכי בן אורנה עמיר עמוס בן אושרית אופק מאיר בן חנה אלישבע תומר בן ציפורה גל בן חווה פריאל בן אילה גיא בן מירב נוע יוסף בן פטריסיה יוליד עזיזה גיא בן דוד מיה בת טלי יהודה בן חווה אסנת מייה בת קרן אהרון יהושע בן חיה שושנה רונן חי בן לאה אסף בן חוה אפרים איתן בן אינה מרים יובל בן בתיה ערן בן חסינה יפה עדן בן רונית חנניה נעם בן שולמית אהרון בן דרי דניאל בן ברוריה ברנדל אוהד בן אוסנת בר אברהם בן ג`וליה מוטי בן מזל יונה בצלאל בן חוה שושנה ינון בן אפרת יואב בן ידידה יהונתן חיים בן גלוריה אנה עופר עזרא בן הומה אורנה גל בן אושרת מאור בן רחל אברהם אלברט (אבלום) בן פוטונה דודאל בן נאוה אליה בן שמעונה ציון חיים בן נטלי שאולי בן אושרה כפיר בן שירי שובל בן איריס נבו בן דנה נריה חיים בן תמר אמילי בת נרקיס איתמר בן צורית אחיעד יעקב בן שמואל גדליה גל בן ענת יצחק בן מירב יוסף בן זויה יובל בן יעל צליל בת מירה עומר בן סיגל מור מרדכי בן אורנה עמיר עמוס בן אושרית אופק מאיר בן חנה אלישבע תומר בן ציפורה גל בן חווה פריאל בן אילה גיא בן מירב נוע יוסף בן פטריסיה יוליד עזיזה גיא בן דוד מיה בת טלי יהודה בן חווה אסנת מייה בת קרן אהרון יהושע בן חיה שושנה רונן חי בן לאה אסף בן חוה אפרים איתן בן אינה מרים יובל בן בתיה ערן בן חסינה יפה עדן בן רונית חנניה נעם בן שולמית אהרון בן דרי דניאל בן ברוריה ברנדל אוהד בן אוסנת בר אברהם בן ג`וליה מוטי בן מזל יונה בצלאל בן חוה שושנה ינון בן אפרת יואב בן ידידה יהונתן חיים בן גלוריה אנה עופר עזרא בן הומה אורנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מכת ערוב
זאב גרינוולד
מכת ברד
זאב גרינוולד
מכת בכורות
זאב גרינוולד
מכת צפרדעים
זאב גרינוולד
מכת חושך
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
שבת הגדול
ערכים
חד גדיא
משה שינפלד
ניסי קריעת ים סוף
זאב גרינוולד
שישה עשר מי יודע? - סיפור לפסח
אהרן לוי
המימונה – חג האמונה
ערכים
מאמרים נוספים
מכת דם
השאלה
כיצד התרחשה מכת דם במצרים?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
היה זה ביום בהיר, כאשר הופיעו משה ואהרון לפני פרעה המלך בדרישה: שלח את העם! אם לא תשלח, המים במצרים יהפכו לדם. פרעה אינו מתרגש מהאיום ועונה: איומיך אינם מדאיגים אותי, כיון שאני הוא יוצר היאור, והרי הוא תחת בעלותי! אולם משה שב ומזהיר: אם לא תשלחם, תראה בקרוב מיהו בעל היאור האמיתי! למחרת, שב משה ומתרה בו, אך הוא שוב מסרב בעקשנותו. כך חוזר הדבר על עצמו עוד יום ועוד יום, במשך יותר משלושה שבועות!

כך המשיכו המצרים לחיות את חייהם בשלוה... עד אותו בוקר. בשעה מוקדמת מאוד, יוצא פרעה אל היאור כדי לעשות את צרכיו בסתר (משום שהיה משתבח שהוא אלוה, ואינו צריך לנקביו). משה ואהרון פוגעים בו דווקא בעת זו, כדי להביכו. אמר לו משה (שמות ז', י"ז): "כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה', הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם". פרעה עמד בסירובו, אהרון היכה על היאור, וכל מימי מצרים הופכים לדם!!! דם ממש! במראה, בטעם, בריח ובמגע. אלוהיהם, מקור חייהם, מת וריחו מבאיש. הוא לא רק מת אלא גם ממית. כל הדגים ובעלי החיים שהיו בתוכו – מתו. אפילו המים שכבר נאספו לתוך הכלים, העצים והאבנים התחילו גם הם לנטוף דם!

כאשר חזר לארמונו נטרפה דעתו למראה הדם הנוטף ומלכלך את קירות ארמונו המלכותי והמפואר. הדם הנוטף מן הקירות הזכיר את הדם ששתת מגופות בני ישראל שעה שנפצעו בבניית הבניינים, ונתערב בתוך החימר והלבנים!

בבוקר סועד המצרי את ליבו. תוך כדי שתיית המשקה, הוא מרגיש טעם דם בפיו. מיד הוא יורק כדי לנקות את פיו, אך למרבה הזוועה הוא ממשיך לירוק דם! הוא שם לב שגם כוסו מלאה דם! אחוז בהלה הוא רץ אל חבית המים כדי לשטוף את פיו, ולתמהונו הגדול החבית מלאה דם. אין אפילו טיפת מים אחת בביתו. במצוקתו הוא רץ לשכנו המצרי, בתקווה שימצא שם מים. אך מתברר שגם חביתו מלאה דם.

הוא שומע את אשתו צועקת, כי הבגדים אשר השרתה במים, שינו את צבעם והם אדומים. צעקותיה גבהו מאוד בהביטה על המרק העומד על האש ועל קערת הבצק, שהפכו להיות אדומים!

הוא מביט ביאוש על הדם הנוזל מקירות ביתו, וברקע נשמעות צרחות הילדים המפוחדים. הצמא מכה ללא רחם. הוא מנסה לסחוט מיץ מפירותיו. אולם הפרי שבידו מוציא דם. אי אפשר להתקיים זמן רב ללא מים! התסכול, הכעס ויותר מכל הפחד וחוסר האונים מרעידים את המחשבה. מה יעשו עכשיו?

הילדים צועקים ומבקשים מים. והוא צועק אל אליליו, אל העץ והאבן, שבמקום לענות לו ולהצילו במנת מים, גם הם מוציאים דם!!
כמצרי מאמין הוא פונה אל אלילי הכסף והזהב, אולי הם יוכלו להושיעו, אך הם לא מגיבים. מן המזבחות שלפניהם זורם דם רב. מה עושים??
עולה המצרי על סוסו ודוהר לאלוהיו הגדול והחזק מכולם – היאור. הוא בודאי יוכל להצילו. כולו מלא תקוה, אך ככל שהוא הולך וקרב ליאור, הוא חש בריח חשוד אבל מוכר... ככל שממשיך הסוס בדהירתו, מכה ריח חזק וחריף באפו, ו... לא, לא יתכן!!! הרי היאור אלוהים חזק הוא, לא יתכן שיהפך לדם!! ליבו מסרב להאמין, אך היאור שותת דם, ופולט דגים מתים.

הוא שב לביתו בידיים ריקות. הילדים מבקשים לשתות והנה, הוא מבחין כי ביד עבדו העברי כוס מלאה מים!!! מהיכן המים?? הוא שואל בשאגה. "מהחבית", עונה העבד בשלוה, "וכי אינך רואה שהיא מלאה מים?" מביט המצרי, ואכן כדבריו. המצרי מושך מביתו כד גדול, ורץ אל החבית של היהודי ליטול ממנו מים. אך הכד מתמלא דם! ואילו היהודי, ניגש למלא לעצמו כוס נוספת של מים!!! הוא חוטף מידו את הכוס, וברגע שתפס את הכוס בידיו, הופכים מימיה לדם!

המצרי מבקש מעבדו היהודי לשפוך מעט מים לתוך פיו. והנה ברגע שהמים נוגעים בשפתיו הם הופכים לדם! מבקש המצרי לשתות ביחד מכלי אחד, והנה ליהודי עולים מים, ואילו המצרי שותה דם!

כתוצאה מנסיונותיו הרבים לשתות מים – יש בפיו טעם רע של דם! אין לך מים?! תשתה דם! שפכת דם ישראל כמים תשתה דם כמים!!!

הרגשת הצמא מתגברת. הפה יבש, הראש כואב, הילדים צורחים, הם רוצים לשתות! עיניהם יוצאות מחוריהם בראותם את השכן היהודי שותה מים בשפע. המצרי מוכרח להשיג מים! בני ביתו משוועים לטיפת מים.

מתוך יאוש, הוא מבקש מעבדו היהודי כוס מים בתשלום מלא. והנה, סוף סוף המים, לא הופכים לדם. הוא שותה ומרווה את צמאונו. המחיר שהיהודי דורש עבור המים נראה לו מוגזם, אולם אין לו ברירה.

גם החמורים, הסוסים והגמלים, הבקר והצאן צמאים למים. בלית ברירה גם להם הוא קונה מים בצמצום. הם עלו לו הון תועפות!
שבעה ימים מתמשך הסיוט הנורא, שבעה ימים הנראים כנצח. שבעה ימים של פחד וחרדה, חוסר אונים, טירוף דעת בלתי נסבל, צמא ורעב, אכזבה עמוקה, תסכול וכעס על העבדים המתעשרים.

והנה, סוף כל סוף תמה המכה. הדם ביאור הפך למים, מצרים נושמת לרווחה. כעת יש מים בשפע, חינם אין כסף. אך האם המצב חוזר לקדמותו? כלל וכלל לא! הבתים והכלים מזוהמים בדם. הבגדים התקלקלו ונהרסו מספיגת הדם, האויר מעופש, גרעון גדול בתקציב. הכלכלה מדממת – ענף הדיג הושבת כליל. מי יודע מתי ישתקם מחדש?
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה