|
|
|
השאלה
30/03/2015
|
|
כיצד התחוללה מכת ברד במצרים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
במשך שלושה שבועות התרה משה בפרעה שאם הוא לא ישלח את בני ישראל, תבוא מכת ברד על ארץ מצרים. ביום האחרון החליט פרעה ללכת ליאור בדרך אחרת, כדי לא לפגוש במשה. אולם לפני שהספיק לצאת מן הארמון, נדהם לראות את משה בא לקראתו.
אמר לו משה: אם עדיין ממאן אתה לשלוח את בני ישראל, דע לך שמחר, בדיוק בשעה הזאת, כאשר תגיע השמש לסימן שאני עושה פה על הקיר, ימטיר ה' על מצרים ברד אשר כמוהו לא היה מעולם. ומי שרוצה להנצל, יכנס לביתו. כל מי שיהיה מחוץ לבית, ימות על ידי הברד.
למחרת, בדיוק ברגע שבו הגיעה השמש אל הסימן שבקיר, נטה משה את ידו השמימה כשהוא אוחז במטה האלוקים, והתחילו הברקים מבריקים, הרעמים מרעימים והארץ רועדת. אבני ברד כבדות ניתכו ארצה בחוזקה.
עד מכת הברד לא ידעו המצרים גשם מהו, וכעת יורד על ראשם ברד! כל גרגיר בגודל אבטיח! ובתוך הקרח אש, כדורי אש מן השמים! התופעה לא נקלטת: מים ואש מעורבים זה בזה! האש לא ממיסה את הקרח, והקרח לא מכבה את האש!
נושאים עיניהם לשמים והנה הבזקי אור ענקיים – ברק! חלחלה עוברת בגופם, מעולם לא ראו דבר כזה! והנה תכף נשמע רעש גדול מתגלגל – רעם אדיר, בחייהם לא שמעו קול מבהיל כזה. לבם נמס מפחד ובהלה. והארץ שמתחתם רועדת!
חשבו שהעולם חוזר לתוהו ובוהו, השמים והארץ עומדים לפני התמוטטות. חלקם זחלו אל מתחת למיטות, אחרים התכווצו במקומם. חלקם עצמו עיניהם בחוזקה ותחבו את ידיהם עמוק באוזניהם. פחד מוות אפף את כולם, ובאימה הם חיכו לקץ העולם.
הבהמות שהוכנסו הביתה, יללו בחרדה והשתוללו בבית המצרי והסריחו את ביתו בריחן המבאיש. לחלק מן האדונים פשוט נמאס מסרחון הבהמות והם שילחו אותם החוצה למות, בברד.
היו מצרים שניסו להתחכם. הם טחו את הרפת בטיט, לשם הכניסו את עבדיהם ומקניהם. אך נגד הקב"ה אי אפשר להתחכם! האש האצורה בתוך הברד, חיממה את העצים, וברגע שגבר החום נשמע פיצוץ עז. גגות העץ נשברו לרסיסים, ומתו שם כולם, מאדם ועד בהמה.
הברד לא פגע בבני ישראל ובצאנם. הברד שניתך ארצה שבר את כל העצים ואת יבול השדה. לאחר מכן שרפה אותם האש עד כלות. דווקא היבול הרך שנותר מעט מהמכות הקודמות, לא ניזוק – לא נשבר ולא נשרף. כל זאת כדי להותיר למצרים יכולת קיום, למען הרבות מופתיו של ה' בארץ מצרים.
שבעה ימים של ברד הכניעו את פרעה והוא מודיע (שמות ט', כ"ז): "חטאתי הפעם, ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים!", הוא מבקש ממשה ואהרן שיתפללו לה' שיסיר את המכה ברגע זה, בלי עיכובים, ואז ישלח את בני ישראל! משיב לו משה: כך אמרת גם במכות הקודמות ולא שילחתם. אומר פרעה: "חטאתי הפעם, חטאתי לה' אלוקיכם ולכם. עכשיו אני משלחם". אמר לו משה: "אומנם יודע אני שלא תעמוד בדיבורך, אולם בכל זאת אצא מיד מן העיר ואתפלל לה' שיפסק הברד, למען תדע כי אין כה' בכל הארץ".
אך יצא משה מעם פרעה, נעשתה לו קפיצת הדרך ועמדו רגליו מחוץ לעיר. משה מעתיר לה', ומיד פסק הברד. גם הברד שכבר היה באויר, לא המשיך לרדת. הקב"ה תלה אותו בין שמים לארץ במשך ארבעים ואחת שנה עד זמן יהושע, ואז הורידו שוב על אויבי ישראל.
"וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות, ויוסף לחטוא, ויכבד לבו הוא ועבדיו" (שמות ט', ל"ד). אולם רושם המכה נשאר. מכאן ואילך פרעה מתחיל להוקיר את בני ישראל ומסיר מהם לגמרי את עול השיעבוד. עתה לא נותר לו שום רווח בהחזקתם, אלא כבודו ואי רצונו להכנע לפני מרות ה'.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
