עת צרה ליעקב - קורונה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
לוח אירועים תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מכת ברד
זאב גרינוולד
מכת דם
זאב גרינוולד
מכת ערוב
זאב גרינוולד
להמחיש לילדים את יציאת מצרים
זאב גרינוולד
מכת בכורות
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
שבת הגדול
ערכים
חד גדיא
משה שינפלד
שישה עשר מי יודע? - סיפור לפסח
אהרן לוי
עשרת המכות – הסמינר הארוך בהיסטוריה
נח גוטמן
המימונה – חג האמונה
ערכים
מאמרים נוספים
משמעותו של ליל הסדר
השאלה
מה משמעותו של ליל הסדר?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
ליל הסדר הוא ליל היציאה ממצרים וליל לידתו של עם ישראל. באותו לילה, מלבד סיפור יציאת מצרים עצמו, אנו עוסקים במצוות שיש בהן סמלים רבים. המרכזי שבהם הוא אכילת המצה.

למצה ישנן שתי משמעויות: מחד גיסא, היא נקראת בתורה "לחם עוני", ומאידך היא נחשבת כסמל החירות. בליל הסדר אנו מזכירים את שני צדי המטבע: את הגלות, ולעומתה, את היציאה לחירות. סמלים שונים מגלמים בליל הסדר את בחינת הגלות (כגון, מרור וחרוסת) ואת בחינת החירות (כגון, מצה ויין).

מהלך זה מלמד אותנו לקח חשוב. הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל ישנן תקופות של עליה ופריחה, ולעומתן ישנן גם תקופות של ירידה, שבהן גובר הסבל ושוררת מצוקה.

בתקופת הפריחה הכול מתנהל למישרין. לכל עם יש דרכים משלו כיצד לנצל את העושר ואת השובע שנפלו בחלקו. ואכן, אומות העולם הצליחו ליצור בתקופות הזוהר שלהן יצירות תרבות למופת. גם עם ישראל על פי נקודת ראותו ידע לנצל את שנות השובע בדרכו שלו: להגדיל תורה ולהאדירה.

אולם השוני בין ישראל לאומות העולם בא לידי ביטוי בעיקר בתקופות של ירידה. אצל כל האומות מהוות תקופות אלו מעין "כתם שחור" - שנים של חוסר התקדמות, נסיגה והתפוררות. לא זו היא דרכו של עם ישראל. אין אומה עלי אדמות שמנת הסבל שלה דמתה, ואפילו במקצת, לזו של עם ישראל. הגלות הפכה לסמלו של העם היהודי. אולם, ראה זה פלא, עם ישראל אינו מחשיב את הגלות כפרק שלילי הפוגע בהמשך דרכו, הוא הצליח להפוך את הגלות לתקופה של יצירה אדירה, לתקופה של התרוממות נפשית ורוחנית, לתקופה של צירוף פנימי.

משום כך מזכירים אנו בליל הסדר את הגלות, באותה מידה בה אנו מזכירים את החירות. המרור, המסמל את הגלות, אינו פחות-ערך מהמצה ומהיין, המסמלים את החירות. מעבר לכך, המצה עצמה מסמלת גם את הגלות בהיותה "לחם עוני". אמנם אנו שואפים, מתפללים ומקווים לזכות לחירות, כשם שכל אדם מעדיף את העושר על פני העוני. אולם במבט לאחור, אין להצטער על הגלות, ואין לראות בה כישלון; נהפוך הוא, דוקא בה ניתן למצוא את שיא גילוי הנצחיות האמיתית של עם ישראל. גם בגלות, למרות הצרות, הניסיונות והקשיים, שאבה האומה את חוסנה הרוחני, והיא שעמדה לה עד עצם היום הזה.

יש לתת את הדעת לנקודה נוספת: מדוע חולל ה' נסים כה גדולים לפני היציאה ממצרים ולאחריה? כלום לא ניתן היה להוציא את עם ישראל בצורה פשוטה יותר?

ההסבר לכך, שהרי מטרת הנסים של יציאת מצרים לא היתה רק שחרורו של עם ישראל מידי מעניו המצריים. די היה במכת בכורות לבדה כדי לשכנע את פרעה לשלוח את ישראל, שכן הוא חש באותה שעה בבירור כיצד להט החרב מתקרב ישירות אליו, בהיותו בכור. מטרת הנסים היתה להוכיח לעיני העולם כולו ולעיני בני ישראל בפרט מי הוא אכן בעל הבית האמיתי של העולם. ואמנם, עשר המכות הוכיחו את שליטת הבורא על כל תחומי הבריאה. יציאת מצרים היתה איפוא שיעור מעשי באמונה.

אך, רישומו של שיעור חד פעמי, גם אם יהיה מרשים ונוקב ככל שיהיה, מיטשטש במרוצת הזמן ולקחו עלול להישכח. חיי השגרה משכיחים מהאדם את מציאות הבורא ומסיחים את דעתו מקיומו. סחף החיים מסייע אף הוא לשכחה זו. חובה איפוא לשנן ללא הרף את השיעור שקיבלנו בעבר, כדי שהאמונה תישאר חרותה בתודעתנו ונדע לחיות לפיה. האמונה באלוקים זקוקה לרענון מתמיד, וזהו תפקידו העיקרי של ליל הסדר.

"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". ככל שמרבים לתאר את ניסי יציאת מצרים, להציגם בצורה אקטואלית וחיה ולהפנים את התחושה שגם אנו אישית נגאלנו ממצרים, כך ישיג סיפור יציאת מצרים את התוצאה המבוקשת. ליל הסדר יהווה חוויה רוחנית אמיתית, שתשמש מקור השראה לחיזוק האמונה בבורא עולם לאורך כל ימות השנה.

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", לא רק אבותינו ניצלו משם, אף אנו ניצלנו! עלינו להודות לה' על נס הצלתנו, ולנווט את חיינו בהתאם למסקנות האמונה הנובעות מאותה הנהגה נסית.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • לוח אירועים |  תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: