|
|
|
השאלה
|
|
מה משמעותו של ליל הסדר?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
ליל הסדר הוא ליל היציאה ממצרים וליל לידתו של עם ישראל. באותו לילה, מלבד סיפור יציאת מצרים עצמו, אנו עוסקים במצוות שיש בהן סמלים רבים. המרכזי שבהם הוא אכילת המצה.
למצה ישנן שתי משמעויות: מחד גיסא, היא נקראת בתורה "לחם עוני", ומאידך היא נחשבת כסמל החירות. בליל הסדר אנו מזכירים את שני צדי המטבע: את הגלות, ולעומתה, את היציאה לחירות. סמלים שונים מגלמים בליל הסדר את בחינת הגלות (כגון, מרור וחרוסת) ואת בחינת החירות (כגון, מצה ויין).
מהלך זה מלמד אותנו לקח חשוב. הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל ישנן תקופות של עליה ופריחה, ולעומתן ישנן גם תקופות של ירידה, שבהן גובר הסבל ושוררת מצוקה.
בתקופת הפריחה הכול מתנהל למישרין. לכל עם יש דרכים משלו כיצד לנצל את העושר ואת השובע שנפלו בחלקו. ואכן, אומות העולם הצליחו ליצור בתקופות הזוהר שלהן יצירות תרבות למופת. גם עם ישראל על פי נקודת ראותו ידע לנצל את שנות השובע בדרכו שלו: להגדיל תורה ולהאדירה.
אולם השוני בין ישראל לאומות העולם בא לידי ביטוי בעיקר בתקופות של ירידה. אצל כל האומות מהוות תקופות אלו מעין "כתם שחור" - שנים של חוסר התקדמות, נסיגה והתפוררות. לא זו היא דרכו של עם ישראל. אין אומה עלי אדמות שמנת הסבל שלה דמתה, ואפילו במקצת, לזו של עם ישראל. הגלות הפכה לסמלו של העם היהודי. אולם, ראה זה פלא, עם ישראל אינו מחשיב את הגלות כפרק שלילי הפוגע בהמשך דרכו, הוא הצליח להפוך את הגלות לתקופה של יצירה אדירה, לתקופה של התרוממות נפשית ורוחנית, לתקופה של צירוף פנימי.
משום כך מזכירים אנו בליל הסדר את הגלות, באותה מידה בה אנו מזכירים את החירות. המרור, המסמל את הגלות, אינו פחות-ערך מהמצה ומהיין, המסמלים את החירות. מעבר לכך, המצה עצמה מסמלת גם את הגלות בהיותה "לחם עוני". אמנם אנו שואפים, מתפללים ומקווים לזכות לחירות, כשם שכל אדם מעדיף את העושר על פני העוני. אולם במבט לאחור, אין להצטער על הגלות, ואין לראות בה כישלון; נהפוך הוא, דוקא בה ניתן למצוא את שיא גילוי הנצחיות האמיתית של עם ישראל. גם בגלות, למרות הצרות, הניסיונות והקשיים, שאבה האומה את חוסנה הרוחני, והיא שעמדה לה עד עצם היום הזה.
יש לתת את הדעת לנקודה נוספת: מדוע חולל ה' נסים כה גדולים לפני היציאה ממצרים ולאחריה? כלום לא ניתן היה להוציא את עם ישראל בצורה פשוטה יותר?
ההסבר לכך, שהרי מטרת הנסים של יציאת מצרים לא היתה רק שחרורו של עם ישראל מידי מעניו המצריים. די היה במכת בכורות לבדה כדי לשכנע את פרעה לשלוח את ישראל, שכן הוא חש באותה שעה בבירור כיצד להט החרב מתקרב ישירות אליו, בהיותו בכור. מטרת הנסים היתה להוכיח לעיני העולם כולו ולעיני בני ישראל בפרט מי הוא אכן בעל הבית האמיתי של העולם. ואמנם, עשר המכות הוכיחו את שליטת הבורא על כל תחומי הבריאה. יציאת מצרים היתה איפוא שיעור מעשי באמונה.
אך, רישומו של שיעור חד פעמי, גם אם יהיה מרשים ונוקב ככל שיהיה, מיטשטש במרוצת הזמן ולקחו עלול להישכח. חיי השגרה משכיחים מהאדם את מציאות הבורא ומסיחים את דעתו מקיומו. סחף החיים מסייע אף הוא לשכחה זו. חובה איפוא לשנן ללא הרף את השיעור שקיבלנו בעבר, כדי שהאמונה תישאר חרותה בתודעתנו ונדע לחיות לפיה. האמונה באלוקים זקוקה לרענון מתמיד, וזהו תפקידו העיקרי של ליל הסדר.
"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". ככל שמרבים לתאר את ניסי יציאת מצרים, להציגם בצורה אקטואלית וחיה ולהפנים את התחושה שגם אנו אישית נגאלנו ממצרים, כך ישיג סיפור יציאת מצרים את התוצאה המבוקשת. ליל הסדר יהווה חוויה רוחנית אמיתית, שתשמש מקור השראה לחיזוק האמונה בבורא עולם לאורך כל ימות השנה.
"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", לא רק אבותינו ניצלו משם, אף אנו ניצלנו! עלינו להודות לה' על נס הצלתנו, ולנווט את חיינו בהתאם למסקנות האמונה הנובעות מאותה הנהגה נסית.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
