עת צרה ליעקב - קורונה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
לוח אירועים תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מכת ברד
זאב גרינוולד
מכת דם
זאב גרינוולד
מכת ערוב
זאב גרינוולד
להמחיש לילדים את יציאת מצרים
זאב גרינוולד
מכת בכורות
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
שבת הגדול
ערכים
חד גדיא
משה שינפלד
שישה עשר מי יודע? - סיפור לפסח
אהרן לוי
עשרת המכות – הסמינר הארוך בהיסטוריה
נח גוטמן
המימונה – חג האמונה
ערכים
מאמרים נוספים
שבת הגדול
השאלה
מדוע שבת הסמוכה לפסח נקראת שבת הגדול?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
השבת הסמוכה לפסח נקראת 'שבת הגדול' מטעמים רבים. הטעם הראשון הוא שבשבת שלפני היציאה ממצרים, בעשירי בניסן, נצטוו ישראל במצוה הראשונה: "בעשור לחודש הזה, וייקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית" (שמות י"ב, ג'). מצוה זו, להכין את השה לפסח ארבעה ימים לפני הקרבתו, נהגה רק באותה שנה. בשנים הבאות עשו זאת רק כדי לבקר ולבדוק את השה שלא יהיו בו מומים.

נסים גדולים נעשו לישראל באותה שבת. המצרים ראו את הדבר ושאלו: "למה לכם לקחת את השה?" ובני ישראל השיבו: "לשחטו לקרבן פסח כמצוות ה'". והיו המצריים מתרעמים מאד על ששוחטים את אלוהיהם, שהרי הם סגדו לשה, אך לא יכלו לומר דבר. לפיכך, קוראים לה שבת הגדול, על שם הניסים הגדולים.

לפני שלקחו ישראל שה למשמרת עד זמן שחיטתו, כבר נודע למצריים על מכת בכורות שעתידה לבוא, אך הם לא ידעו באיזה יום תבוא. פרשת: "עוד נגע אביא על פרעה ועל מצרים", נאמרה בשביעי בניסן. כששמעו המצרים שבכל בית בישראל נמצא שה קשור, היו הבכורות המצריים מפחדים, כי אמרו עכשיו המכה ממשמשת ובאה עלינו. באו הבכורות בבהלה לתוך בתי ישראל באותה שבת לדעת מה צפוי להם עתה. אמרו להם בני ישראל: "זבח פסח הוא לה'", שיהרוג את בכורי מצרים. הלכו אל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלח את ישראל, ולא רצו פרעה ושריו לשמוע להם. לחמו הבכורות במצריים האחרים והרגו מהן הרבה, כפי שכתוב: "למכה מצרים בבכוריהם", לומר שהבכורות הם המכים.

מדוע נצטוו לקחת את השה ארבעה ימים מראש? ומדוע הביאוהו הביתה, וקשרוהו בכרעי המיטה?

התשובה לכך קשורה לעיקרון יסודי בהבנת נפש האדם, עיקרון ההכנה והבשלות. התרשמות אמיתית, כנה ומושרשת, חייבת תקופת "דגירה" ותהליך הבשלה. אם יזכה האדם להתגלות פתאומית ולחוויה מפתיעה, יתפוגג רישומה עד מהרה. לא בכדי קבעו חכמים את תקופת גיל חינוך לנער לפני הגיעו למצוות, ולא בכדי נקבעה תקופת האירוסין לפני הנישואין. לא בכדי היתה תקופת ימי המילואים לפני הקמת המשכן ושלושת ימי הגבלה לפני מתן תורה.

בראש השנה בטלה עבודת הפרך מאבותינו במצרים. היה זה בעיצומן של מכות מצרים, כאשר המשעבדים היו עסוקים בצרותיהם והניחונו לנפשינו. היתה זו תקופת הסתגלות לחירות, כי אין אדם מסוגל לעכל שינוי פתאומי וחד. כיוצא בכך תהיה ליהודים תקופת הסתגלות לפני הגאולה השלימה. תקופה בה יסור עול השיעבוד ויזכו לעצמאות, לפני התגלות המלך המשיח וההתעלות הרוחנית העצומה.

אנו מוצאים בכתבי חכמי הדורות, כמה טעמים נוספים לקריאת שם זה: לפי שבשבת זו נכנסו ישראל למצוות, ונצטוו כל ישראל במצוה הראשונה: "בעשור לחודש הזה וייקחו להם איש שה". לכן, קוראים לשבת זו בשם שבת הגדול כי נעשינו גדולים, מקיימי מצוות.

טעם נוסף, כשהיו ישראל במצרים ביקש משה מפרעה יום אחד של מנוחה עבורם, כדי שלא יתמוטטו והוא בחר ביום השבת. בכל מוצאי שבת היו יוצאים ממנוחה ועונג ליגיעה ועינוי. ואילו בשבת זו שוב לא חזרו להשתעבד, לכן, היא נקראת שבת הגדול.

טעם נוסף כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת" (ויקרא כ"ג) הכוונה למוצאי יום טוב הראשון של פסח, שמתחילים בו ימי ספירת העומר, שכן יום טוב ראשון של פסח נקרא 'שבת'. הצדוקים מכחישים דין זה ואומרים ממחרת השבת - שבת ממש. כדי להוציא מלבם של הצדוקים קראו לשבת שלפני פסח בשם: 'שבת הגדול', לומר שמיד אחריה באה עוד שבת, והיא יום טוב ראשון של פסח, שאחריו מתחילה מצוות הספירה.

טעם נוסף שמפטירים בשבת זו את הפטרת 'וערבה' מספר מלאכי, וגומרים את ההפטרה בפסוק של גאולה: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". נבואה זו מהווה את סיום כל דברי הנביאים ונחמותיהם, שהרי מלאכי הוא אחרון הנביאים. על פי טעם זה, שהשבת קרויה על שם המילה "הגדול", מובן מדוע השבת נקראת "שבת הגדול" ולא שבת הגדולה.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • לוח אירועים |  תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: