עת צרה ליעקב - קורונה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
לוח אירועים תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מכת ברד
זאב גרינוולד
מכת דם
זאב גרינוולד
מכת ערוב
זאב גרינוולד
להמחיש לילדים את יציאת מצרים
זאב גרינוולד
מכת בכורות
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
שבת הגדול
ערכים
חד גדיא
משה שינפלד
שישה עשר מי יודע? - סיפור לפסח
אהרן לוי
עשרת המכות – הסמינר הארוך בהיסטוריה
נח גוטמן
המימונה – חג האמונה
ערכים
מאמרים נוספים
מכת חושך
השאלה
מה אירע במצרים במכת חושך?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
ביום בהיר אחד, כשהשמש זרחה במלוא עוזה, ירדה לפתע חשכה פתאומית על כל ארץ מצרים. חושך מוחלט! חושך מוחשי וסמיך שאפשר היה למשש אותו בידים. הנרות הדולקים כבו, איש לא ראה מאומה. העיניים פקוחות ולא רואים כלום!

לאחר ההלם הראשוני, נשמעו צעקות מכל כיוון. ילדים מבוהלים חיפשו נואשות את אמותיהם, הורים מודאגים נכנסו לפאניקה כיצד ימצאו את ילדיהם? המצרי מגשש באפילה לעבר ביתו, אולם בדרכו הוא נתקל באחרים שגם הם מגששים באפילה. נתקל בעצים ובאבנים ונופל עליהם. סוף סוף מצליח הוא לקום, אך אין לו מושג כלל להיכן לפנות, והיכן הוא נמצא. אין מי שיראה לו את הדרך. כולם מבולבלים, נרגזים וצועקים איש על רעהו.

צעקות הפחד וההיסטריה מרקיעות שחקים. בני המשפחה שמנסים לגשש ולחפש זה את זה, נתקלים בחפצים שונים ובקירות, מועדים ונופלים. יבבות הפחד מתמזגות בצעקות הכאב. הבלבול גדול!

"ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" (שמות י', כ"ג). האור מלווה את הישראלי גם כאשר הוא נכנס לבית מצרי השרוי בחשכה. אור וחושך – שני ניגודים – משמשים בערבוביה, ומוכיחים כי הקב"ה הוא הקובע מי יהנה מהאור ומי לא.

בזמן שמצרים היתה שרויה בחושך כבד ובעלטה, היה באפשרות בני ישראל לברוח מבלי שאיש יעצור אותם. אך הם לא יצאו ממצרים, כי פרעה עדיין לא למד את הלקח: שכולם עושים את רצון הקב"ה - הצדיקים מרצונם, והרשעים בעל כורחם. ביציאת מצרים רצה הקב"ה שפרעה ישלחם ולא שבני ישראל יצאו מעצמם.

במכת חושך לקו חלק מבני ישראל שלא היו ראויים להגאל ולקבל את התורה. היו אלו רשעי הדור שלא רצו לצאת ממצרים.

מכת חושך היתה ההזדמנות לאבדם מן העולם. ואכן מיליוני אנשים – ארבע חמישיות מבני ישראל מתו בשלושת ימי האפלה הראשונים! בכיות האבל של בני ישראל נבלעו בתוך הרעש והמהומה ששררו במצרים באותם ימים, כך שהמצרים לא חשו במאומה. גם לאחר שהסתיימה המכה, לא חשו המצרים בחסר הגדול, בגלל הטראומה העמוקה שהותירה המכה.

במשך שלושה ימים הם מגששים באפילה הנוראה בפחד עצום ובבלבול, וכל רגע שעובר נראה כמו נצח. לפתע האפילה נעשית סמיכה יותר ויותר, אי אפשר לזוז! כל אחד נותר "קפוא" במשך שלושה ימים בתנוחה בה היה. העומדים לא יכלו לשבת, היושבים לא יכלו לעמוד, השוכב לא הצליח לקום, המתכופף לא הצליח לזקוף, מי שפשט יד או רגל לא יכול היה להחזירם. פיותיהם נסתמו ולא יכלו לדבר ולקרוא לעזרה. חושך סמיך. כל אחד נמצא לבדו! בלי אפשרות לתקשר עם השני. בודד בתוך השקט האיום.

מתוך הדממה, נשמעו צעדי אדם בטוחים, היה זה אדם שכנראה רואה כרגיל. הפסיעות ממשיכות לכיוון ארון הבגדים, אז נשמע קול חיטוט. "חוצפה!", זועם המצרי, "גנב ניצל את חוסר האונים שלי והחליט לפלוש לביתי!" אולם אין לאל ידו לעשות מאומה. הוא שומע כיצד נפתחת מגירת חפצי הערך, ולאחר שכנראה רוקנה, נשמעות הפסיעות מתרחקות מן הבית. איזו השפלה! לסבל הגופני נוסף גם סבל נפשי איום.

מי הוא אותו 'חטטן' אלמוני? היו אלה בני ישראל, אשר הסתובבו בין בתי המצרים, וכך גילו את כספם, זהבם, תכשיטיהם וכל כלי הערך שלהם. הם לא לקחו מאומה, אך לפני צאתם ממצרים, ידעו בדיוק מה לבקש.

לאחר שלושה ימים של סיוט מתמשך, נהיה לפתע אור גדול! המצרים משפשפים את עיניהם הכואבות, זמן רב לקח להם להתרגל לאור. הגוף שקפא במשך שלושה ימים, כאב עם כל תזוזה, קלה ביותר!

עם סיום המכה כאשר האור והחושך חזרו לסדרם, קרא פרעה למשה ואמר לו שילכו לעבוד את ה'. עוצמת ההלם של מכת חושך השפיעה עליו עד כדי כך שפרעה ביוזמתו אמר לשלוח את בני ישראל. בתנאי שכל אחד יקח רק שה או שור אחד, שאר הצאן והבקר ישארו במצרים. משה אינו מקבל את התנאים ומודיע: כל מקננו ילך עמנו, כי איננו יודעים כמה קורבנות נצטרך להקריב, לכן לא רק שניקח את מקננו, אלא שגם אתם תתנו לנו צאן ובקר!

כשמוע פרעה דיבורים כאלה, משנה הוא מיד את דעתו. רותח מזעם הוא מאיים (שמות י', כ"ח): "לך מעלי! השמר לך, אל תוסף ראות פני, כי ביום ראותך פני תמות!"

עונה לו משה: יפה דברת, אני לא אבוא עוד אליך, אלא אתה וכל השרים תשתחוו לפני ותתחננו כי נצא מכאן!
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • לוח אירועים |  תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: