|
|
|
השאלה
|
|
כיצד היכה הדבר את עדרי מצרים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
בצהרי אותו יום שבו סר הערוב, מופיע משה לפני פרעה ומתרה בו: אם לא תשלח את עמי הנני שולח בך את הדבר. כך חוזרת ההתראה במשך שלושה שבועות. עד שביום האחרון הוא מזהיר (שמות ט', ג'): "הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן, דבר כבד מאד. והפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים, ולא ימות מכל לבני ישראל דבר". אל תאמר שלא הוזהרת. הוזהרת – ולא נכנעת!
במכת דבר, ציוה ה' על משה לדבר עם פרעה קשות שלא כבפעמים הקודמות. כיון שפרעה כבר נוכח לדעת שדבר ה' מתקיים במלואו, ובכל זאת הוא מתעקש ומקשה את ליבו.
באותו רגע שתוקף הדבר: רוכב המצרי גאה על סוסו האביר. פתאום צונח הסוס, והוא נופל ארצה בחבטה. איכר עומד ליד שורו, לפתע נבלתו המתה נופלת עליו וקוברת אותו חי תחתיה.
יושב המצרי בביתו כשלפתע הוא שומע קול חבטות עזות בחצרו. הוא קם אל החלון, והנה כל הבהמות שבחצרו מתו! נזק כספי עצום! הוא סוקר במבטו את הרחוב ומגלה אותו מכוסה במאות פגרי בהמות מתות, האין בהמה חיה בחוץ? הוא תמה, מה גרם למוות פתאומי זה? ואז הוא נזכר בהתראת משה.
מצחו נחרש בקמטי דאגה: איך אחרוש את השדה? הרי עד לפני זמן קצר הוא השתמש ביהודי למשוך את מחרשת השדה, כדי לא לעייף את בהמותיו. לאחרונה חזר לחרוש בבהמותיו, ובמותן מי ישא כעת בעול המחרשה?
במשך שבעת ימי מכת הדבר, מתו כל הבהמות שהשאירום המצרים בחוץ. אולם (שמות ט', ו'): "ממקנה בני ישראל לא מת אחד"
גם אם עמדה בהמת ישראל סמוך לבהמת המצרי. גם אם היתה חלשה, רזה וחולה ועומדת למות. גם בהמה שהיתה שייכת בשותפות למצרי ולישראל, לא מתה. אפילו בהמת מצרי המושכרת לישראל, לא מתה.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
