איזה לקח עלינו ללמוד ממסירות נפשם של המכבים?

מועדי ישראל אינם התרפקויות נוסטלגיות על העבר בלבד. הם משדרים לקח עכשווי, מסר אקטואלי - אלינו ועבורנו. גם מחנוכה ניתן ללמוד רבות.

במשך עשרות שנים הפכו היוונים את בית המקדש למקום פולחן לעבודה זרה. הם הציבו פסל על המזבח, ונחרו לכבודו חזירים. דיכאו את העם, סגרו בתי כנסיות, אסרו את לימוד התורה, גזרו מוות על מקיימי מצוותיה וכפו את העם לאכול טריפות.

לפתע החלה התקוממות! החלה בה משפחה אחת מהכפר מודיעין שבפאתי השפלה - מתתיהו וחמשת בניו. עשרות הצטרפו לבני המשפחה, והיו למאות, והמאות לאלפים. הם ניצחו את הגדוד שנשלח לדכאם, לאחר מכן את החטיבה שנשלחה מולם, ואחר כך את הצבא היווני כולו, על שישים אלף לוחמיו וחמשת אלפים פרשיו.

המרד שהחל במתי מעט, הלך והתרחב, עד שהקיף חלקים גדולים מהעם. הוא מאפיין גם את מערכות הקרב: ניצחונות קטנים על חילות המצב, ניצחונות גדולים יותר על חיל שומרון ועל חילות ארם. ולבסוף, ניצחונות מכריעים על חיל האימפריה, על עשרות אלפי רגלים ופרשים, על טורים ארוכים של פילי מלחמה, שהארץ רעדה תחתיהם. עד שבסופו של דבר, הגיע הניצחון המוחלט. יוון הודתה בתבוסתה וכרתה ברית שלום עם המתקוממים. אך עדיין לא היה זה סוף פסוק. יהודה המכבי המשיך בביסוס השלטון ובמיגור האויבים מסביב, במואב ובגלעד. שמעון אחיו הדביר את גויי השומרון והגליל. ההתבצרות, ההתחזקות וההתרחבות המשיכו גם בדור הבא ובדור שאחריו.

בהתלהבות הם פתחו את שערי בית ה', נתצו את המזבח המחולל, ובנו אחר במקומו. הם ביקשו לחדש את עבודת הקודש, ולהדליק את המנורה בבית המקדש כבעבר. אך הם לא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור, שהיתה בו כמות של שמן כדי לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס, והשמן דלק שמונה ימים רצופים, עד שייצרו שמן טהור חדש. לזכר נס הנצחון קבעו חכמים את שמונת ימי החנוכה, לימי הלל והודאה לה' על הישועה הגדולה. בנוסף, לזכר נס פך השמן אנו מדליקים נרות. ביום הראשון מדליקים נר אחד, בשני - שניים, בשלישי - שלושה, עד לשמונה נרות ביום השמיני. בלשון חכמים קרוי מהלך זה: "מוסיף והולך".

מתתיהו הכהן הגדול ויחידי הסגולה שבאותו דור, התעוררו במסירות נפש לעשות הכול כדי להשיב את עבודת בית המקדש למקומה. לנוכח המאמצים הגדולים שעשו, סייעו בידם מהשמים להשיג את מבוקשם.

פרשת נס פך השמן מלמדת על החיבה הגדולה שרחש הקב"ה לכהניו הקדושים. הם גילו עוז ותעצומות נפש, ומהשמים נענו להם באמצעות נס שגילה שמעשיהם רצויים בעיני ה'. גילוי של הנס משמים קשור למסירות הנפש של האדם.

מסירות נפש - משמעותה שבירת חוקי הטבע. כללי הטבע גורסים שהדבר היקר ביותר לאדם הוא חייו. אדם המוכן בצורה טבעית לתת הכול, ובלבד שיתאפשר לו להמשיך לחיות, חורג מגדרי הטבע. החשמונאים הוכיחו, שהם מסוגלים להתגבר על טבעם ולוותר אפילו על חייהם, כדי לא להמרות את רצונו של הקב"ה. החיים יקרים בעיניהם, אולם רצון ה' יקר יותר.

מסירות נפשם של החשמונאים התבטאה לא רק בנכונותם למות על קידוש השם, אלא גם בעצם הכרזת המלחמה על צבא האוייב, שהיה גדול מהם בכח ובכמות. למרות היותם מודעים היטב לעוצמת אויביהם, החליטו החשמונאים שהם ישיגו את מבוקשם, ויהי מה.

תמצית מסירות נפשם של החשמונאים היתה ההחלטה האמיצה לעשות ככל היכולת, ואף יותר מהיכולת, כדי להוותר נאמנים לה' ולתורתו.

המכבים הבינו שעליהם לפעול בצורה חריגה, שלא תתחשב בשום מגבלות. לפיכך, קידשו מלחמת חורמה על היוונים ועל עוזריהם, בעוז, שלא כדרך הטבע.

ומאחר שישראל עשו מעשים כבירים, למרות שלפי חישובים טבעיים הם היו חסרי סיכויים להצלחה, גם הקב"ה הושיעם באופן החורג מגדרי הטבע. הקב"ה מסר רבים ביד מעטים, וגבורים ביד חלשים עוסקי התורה.

חובת מסירות נפש היא הלקח שעלינו להפיק מחנוכה. זהו הדלק הרוחני שעלינו להצטייד בו כדי לעמוד על משמר יהדותנו. חג החנוכה נועד למלא את נשמותינו בנכונות להקרבה עצמית למען ה'.