עופר בן דבורה אוראל בן איריס עילם בן אפרת יהונתן בן נטליה ארי בן אילנית אפיטה בן מירב יאיר בן מיכל הילה בת רעיה שמריהו בן שרה אלינה בת אולגה אהרון בן דרי בניה בן אושרת פנחס בן דינה דוד בן איינעלם שלומי בן רוזיטה נתנאל בן יעל נבו בן מרי הראל תקוה בת רוחלה רחל אלון בן רון יקיר בן אוסנת דניאלה בת מרים גלי בת ראומה רז בת דורון חגי בן נילי שלב בן הילה דויד חי בן דנה הדר בת דנה אורן בן אדי יצחק בן יהודית ויטלי בן ילנה גינתון משולם בן רחל בריינה בן צמח בן נעמה אמילי בת נרקיס אלירן בן מילנה דניאל בן פאני אביהו בן ענת מאור בן סמדר שירה בת עדנה מכאל בן צורית שאנן בן תניה דניאל בן חווה הראל בן תהילה אוהד בן אוסנת גל ניסים בן שרה יגל בן תחיה שי בן רבקה אביטל ירין חיון בן קרן מאיר בן דינה צחי בן דבורה אוריאל בן איילה עופר בן דבורה אוראל בן איריס עילם בן אפרת יהונתן בן נטליה ארי בן אילנית אפיטה בן מירב יאיר בן מיכל הילה בת רעיה שמריהו בן שרה אלינה בת אולגה אהרון בן דרי בניה בן אושרת פנחס בן דינה דוד בן איינעלם שלומי בן רוזיטה נתנאל בן יעל נבו בן מרי הראל תקוה בת רוחלה רחל אלון בן רון יקיר בן אוסנת דניאלה בת מרים גלי בת ראומה רז בת דורון חגי בן נילי שלב בן הילה דויד חי בן דנה הדר בת דנה אורן בן אדי יצחק בן יהודית ויטלי בן ילנה גינתון משולם בן רחל בריינה בן צמח בן נעמה אמילי בת נרקיס אלירן בן מילנה דניאל בן פאני אביהו בן ענת מאור בן סמדר שירה בת עדנה מכאל בן צורית שאנן בן תניה דניאל בן חווה הראל בן תהילה אוהד בן אוסנת גל ניסים בן שרה יגל בן תחיה שי בן רבקה אביטל ירין חיון בן קרן מאיר בן דינה צחי בן דבורה אוריאל בן איילה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מאכלי חלב בחנוכה
זאב גרינוולד
מקור המנהג לשחק בסביבון
זאב גרינוולד
מותו של אלעזר בקרב
זאב גרינוולד
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
הקשר בין סיפור חנה ושבעת בניה לחנוכה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור חנוכה
יהודה רובן
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
מתיוונים
יהודה רובן
מנורת בית המקדש
יהודה רובן
מאמרים נוספים
ההודאה בחנוכה וההודאה בפורים
השאלה

מדוע בחנוכה ההודאה נעשית על ידי העין (הנרות), ובפורים על ידי האוזן (המגילה)?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

גם בחנוכה וגם בפורים אנו מהללים ומודים לה' על הניסים והנפלאות שעשה לאבותינו. אולם הבדל יסודי קיים ביניהם. בחנוכה הניסים היו גלויים: הן נס פך השמן והן ניסי המלחמה ביוונים. לעומת זאת בפורים הניסים היו נסתרים. בנסיבות שנראו טבעיות סיבב הקב"ה את ישועת ישראל. לכן, בחנוכה אנו מצווים להדליק נרות, ואילו בפורים אנו מצווים לשמוע את קריאת המגילה. נסביר את הדברים:

בשני אופנים מנהיג הקב"ה את העולם. בהנהגה גלויה, הנהגה שבה נראה בעליל כיצד הקב"ה מיטיב לעושי רצונו, וכמו שהבטיחה התורה (ויקרא כ"ו, ג'): "אם בחוקותי תלכו..." ובהנהגה נסתרת, שבה נראה כאילו 'רשע וטוב לו, צדיק ורע לו'.

כאשר ההנהגה היא גלויה, כל ברואי העולם יעידו כי יש אלוקים בארץ. לעומת זאת, כאשר ההנהגה היא נסתרת, יש צורך בהעמקה כדי להכיר שהכל נובע מאת ה'. מטרת שתי ההנהגות היא ליישר את דרכיו של האדם.

ההנהגה הנגלית היא בבחינת עין. היא נראית לעין כל, ועל כך אמר הנביא (ישעיה נ"ב): "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון". לעתיד לבוא, בזמן שאליו מתייחס הנביא, תהיה ההנהגה גלויה לכל. לעומת זאת, ההנהגה הנסתרת היא בבחינת אוזן, היא לא נראית לעין כל, אלא רק למי שמתבונן היטב, היא בבחינת "שמועה", הדבר אינו חי לנגד עינינו.

כוונת הפסוק (משלי כ', י"ב): "אוזן שומעת ועין רואה" היא שבין בשעה שההנהגה נגלית ובין כשהיא נסתרת, דבר ה' יכון לעולם.

עתה נבין מדוע בחנוכה המצוה היא להדליק נרות, בבחינת ראיה. בחנוכה גם תקנו לברך אף על ראיית הנרות כשלעצמה – מה שלא מצאנו באף מצוה אחרת, ואילו בפורים המצוה היא קריאת המגילה, כאשר כולם יוצאים בשמיעת האוזן. בחנוכה הניסים היו גלויים ונראים לעין, ולכן גם ההודאה עליהם היא בראיית העין, ואילו בפורים הניסים היו נסתרים ובלתי נראים, ולכן ההודאה עליהם היא בשמיעת האוזן.

קיים הבדל נוסף ומהותי בין ההנהגה בחנוכה להנהגה בפורים. ההנהגה בחנוכה מתבססת על הלל והודיה לה' ובפורים אנו שמחים במשתה, בסעודה ובשמחה.

טעם ההבדל הוא שבפורים היתה הגזירה על הגוף הגשמי, ולכן, תיקנו הודאה לה' על ידי הנאת הגוף, על ידי סעודה. בחנוכה היתה הגזירה על הנפש, על הרוחניות, ומשום כך תקנו הודאה רוחנית – בהלל וב"שיר ורננים".

נשאלת השאלה: הרי גם בחנוכה היתה סכנה לגוף, בזמן המלחמה, מדוע, אם כן, לא נתקנה הודאה גשמית לזכר הצלה זו?

ההסבר הוא שכאשר החשמונאים נצחו במלחמה, הם עדיין לא תקנו תקנה כלשהי, הם אמרו: אמנם נצחנו נצחון גדול במלחמה, אך מי שרוצה יוכל להסביר את הנצחון בדרך טבעית, למרות הקושי הרב ביכולתו למצוא הסברים 'טבעיים', ובכך להכחיש את הנס.

מה אי אפשר להסביר בשום אופן?

את נס פך השמן, כאשר דלקה כמות מועטת של שמן המספיקה ליום אחד במשך שמונה ימים.

עמדו החשמונאים והתבוננו: עבור מה עשה הקב"ה את הנס הגלוי של פך השמן?

לאחר התבוננות הם הגיעו למסקנה, שנס פך השמן בא לתקן את הבעיה באמונה, את החולשה שהחלישו היוונים את אמונתם וטהרתם. לכן, התקנה שתיקנו היא תקנה של אמונה. להודות לה' על חסדו ולהלל אותו על ישועתו.

על כך נאמר: "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים", נעשה נס גלוי "מנותר קנקנים", נס מהפך היחיד שנותר לפליטה, כדי לחזק את האמונה.

על כן, "בני בינה" הבינו את מגמתו של ה', ולכן, את "ימי שמונה" הם "קבעו" רק "לשיר ורננים", להודיה רוחנית לה', ולא לאכילה ושתיה.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה