מדוע בחנוכה ההודאה נעשית על ידי העין (הנרות), ובפורים על ידי האוזן (המגילה)?

גם בחנוכה וגם בפורים אנו מהללים ומודים לה' על הניסים והנפלאות שעשה לאבותינו. אולם הבדל יסודי קיים ביניהם. בחנוכה הניסים היו גלויים: הן נס פך השמן והן ניסי המלחמה ביוונים. לעומת זאת בפורים הניסים היו נסתרים. בנסיבות שנראו טבעיות סיבב הקב"ה את ישועת ישראל. לכן, בחנוכה אנו מצווים להדליק נרות, ואילו בפורים אנו מצווים לשמוע את קריאת המגילה. נסביר את הדברים:

בשני אופנים מנהיג הקב"ה את העולם. בהנהגה גלויה, הנהגה שבה נראה בעליל כיצד הקב"ה מיטיב לעושי רצונו, וכמו שהבטיחה התורה (ויקרא כ"ו, ג'): "אם בחוקותי תלכו..." ובהנהגה נסתרת, שבה נראה כאילו 'רשע וטוב לו, צדיק ורע לו'.

כאשר ההנהגה היא גלויה, כל ברואי העולם יעידו כי יש אלוקים בארץ. לעומת זאת, כאשר ההנהגה היא נסתרת, יש צורך בהעמקה כדי להכיר שהכל נובע מאת ה'. מטרת שתי ההנהגות היא ליישר את דרכיו של האדם.

ההנהגה הנגלית היא בבחינת עין. היא נראית לעין כל, ועל כך אמר הנביא (ישעיה נ"ב): "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון". לעתיד לבוא, בזמן שאליו מתייחס הנביא, תהיה ההנהגה גלויה לכל. לעומת זאת, ההנהגה הנסתרת היא בבחינת אוזן, היא לא נראית לעין כל, אלא רק למי שמתבונן היטב, היא בבחינת "שמועה", הדבר אינו חי לנגד עינינו.

כוונת הפסוק (משלי כ', י"ב): "אוזן שומעת ועין רואה" היא שבין בשעה שההנהגה נגלית ובין כשהיא נסתרת, דבר ה' יכון לעולם.

עתה נבין מדוע בחנוכה המצוה היא להדליק נרות, בבחינת ראיה. בחנוכה גם תקנו לברך אף על ראיית הנרות כשלעצמה – מה שלא מצאנו באף מצוה אחרת, ואילו בפורים המצוה היא קריאת המגילה, כאשר כולם יוצאים בשמיעת האוזן. בחנוכה הניסים היו גלויים ונראים לעין, ולכן גם ההודאה עליהם היא בראיית העין, ואילו בפורים הניסים היו נסתרים ובלתי נראים, ולכן ההודאה עליהם היא בשמיעת האוזן.

קיים הבדל נוסף ומהותי בין ההנהגה בחנוכה להנהגה בפורים. ההנהגה בחנוכה מתבססת על הלל והודיה לה' ובפורים אנו שמחים במשתה, בסעודה ובשמחה.

טעם ההבדל הוא שבפורים היתה הגזירה על הגוף הגשמי, ולכן, תיקנו הודאה לה' על ידי הנאת הגוף, על ידי סעודה. בחנוכה היתה הגזירה על הנפש, על הרוחניות, ומשום כך תקנו הודאה רוחנית – בהלל וב"שיר ורננים".

נשאלת השאלה: הרי גם בחנוכה היתה סכנה לגוף, בזמן המלחמה, מדוע, אם כן, לא נתקנה הודאה גשמית לזכר הצלה זו?

ההסבר הוא שכאשר החשמונאים נצחו במלחמה, הם עדיין לא תקנו תקנה כלשהי, הם אמרו: אמנם נצחנו נצחון גדול במלחמה, אך מי שרוצה יוכל להסביר את הנצחון בדרך טבעית, למרות הקושי הרב ביכולתו למצוא הסברים 'טבעיים', ובכך להכחיש את הנס.

מה אי אפשר להסביר בשום אופן?

את נס פך השמן, כאשר דלקה כמות מועטת של שמן המספיקה ליום אחד במשך שמונה ימים.

עמדו החשמונאים והתבוננו: עבור מה עשה הקב"ה את הנס הגלוי של פך השמן?

לאחר התבוננות הם הגיעו למסקנה, שנס פך השמן בא לתקן את הבעיה באמונה, את החולשה שהחלישו היוונים את אמונתם וטהרתם. לכן, התקנה שתיקנו היא תקנה של אמונה. להודות לה' על חסדו ולהלל אותו על ישועתו.

על כך נאמר: "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים", נעשה נס גלוי "מנותר קנקנים", נס מהפך היחיד שנותר לפליטה, כדי לחזק את האמונה.

על כן, "בני בינה" הבינו את מגמתו של ה', ולכן, את "ימי שמונה" הם "קבעו" רק "לשיר ורננים", להודיה רוחנית לה', ולא לאכילה ושתיה.