ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מכת ברד
זאב גרינוולד
מכת דם
זאב גרינוולד
מכת ערוב
זאב גרינוולד
להמחיש לילדים את יציאת מצרים
זאב גרינוולד
מכת בכורות
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
שבת הגדול
ערכים
חד גדיא
משה שינפלד
שישה עשר מי יודע? - סיפור לפסח
אהרן לוי
המימונה – חג האמונה
ערכים
עשרת המכות – הסמינר הארוך בהיסטוריה
נח גוטמן
מאמרים נוספים
חג הפסח - חג החינוך
השאלה

מדוע מכונה חג הפסח גם ''חג החינוך''?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

אין אב ואם שאינם "סובלים" מילדיהם הפעוטים הממטירים עליהם שאלות אין ספור. חלק מההורים אינם מרגישים בנוח כאשר הילדים מטרידים אותם בשאלות: "למה?" "כיצד?" במיוחד כשהשאלות מושמעות ברבים, וקהל מאזינים מטה אוזן לשמוע את תשובת המבוגרים לשאלה המביכה.

הורים רבים משתמטים מתשובות ומעדיפים להתחמק משיחות ברור עם ילדיהם. כדי להצדיק את עצמם ולהרגיע את מצפונם שופעים ההורים תרוצים ההופכים לשיטה רעיונית: "הילדים סקרנים, הם רוצים לדעת יותר מדי, צריך לחנך אותם שלא ישאלו כל כך הרבה שאלות מיותרות".

התורה לימדה להשתמש בכח הסקרנות באופן חיובי: "והיה כי ישאלך בנך, ואמרת אליו" (שמות יג, יד). כאשר יתעורר אצל הבן הרצון לדעת ולברר, והוא יבטא את הדברים בשאלה, ענה לשאלתו. הסימן המובהק ביותר לאינטליגנציה של הילדים הוא ריבוי שאלותיהם. ככל שהילד מפותח יותר, הוא שם לב לשינויים דקים יותר, ורצונו מתעורר לדעת ולהבין הכל.

לא רק בליל הסדר פוגשים הילדים סתירות המעוררות שאלות.. מציאות החיים בעולם הסובב את הילד מלאה תמיהות. השאלות מביכות, ואנו משתדלים להשקיטן. הילד רוצה לראות תמונה אחידה ועקבית, והשאלה מתעוררת אצלו כתוצאה הגיונית של סתירה בולטת.

מדוע נתייחס לשאלה כאל דבר מזיק? ילד אינו יודע להבחין בין שאלה שאפשר לשאול ברבים, לבין שאלה שאינה צריכה להישאל. כשהוא מעמיד אותנו במבוכה ומבטא את הסתירה בדרך של שאלה, הוא לא עשה מעשה אסור!

"לא יפה לשאול ככה! עוד פעם שלא תעז לשאול שאלות כאלו". אלו הן סוגי תשובות שהורים רבים משיבים לילדיהם. ייתכן שהם סבורים שכל שאלה היא תוצאה של מחשבה רעה, ושיש לעקור מן השורש את היצר הסקרני של הילד. אך בכך הם עוקרים את הילד ממקום גידולו.

ככל שהשאלות קשות יותר, ולא בנקל נוכל לענות עליהן באופן ברור, כך באותה מידה הן מטרידות יותר את השואל. הוא מבקש תשובה מלאה ומפורטת ככל האפשר. הרצון לחיות בעולם ברור ויפה מחזק את הקושי שלא לסבול את הסתירות ואת חוסר הבהירות.

כשהקושי לוחץ על לבו של הילד, והוא אינו מסתדר עם השוני ועם הסתירה, הוא מבקש עזרה. הוא מחליט לשאול את אביו, לבטא את הבלתי מובן לו, מתוך ציפיה לתשובה המתיישבת על הלב. לעתים, במקום אהבה וחמימות הוא מקבל פסק דין דוחה: "אל תשאל". אך מה הועלנו במעשנו זה?

לאב נדמה שהצליח לדכא את המחשבה הרעה, שהרי הוא השתיק את השאלה. אך אם הילד לא יקבל את התשובה בבית, הוא יחפש מענה בחוץ. הסקרנות תמשיך לתסוס בו עד שתרגע נפשו. ילד שהיה גלוי לב בשאלותיו והפסיק לשאול שאלות לתקופה מסויימת, אין זה מפני שאין לו שאלות, אלא מפני שאין הוא נותן להן ביטוי. השאלה תלויה באוויר, והיא הופכת לספק מכרסם העלול להיות הרסני. בפעם הבאה שבה יפתח הבן את פיו לשאול, היא עלולה להיות בנוסח אחר.

"מה העבודה הזאת לכם - לכם ולא לו". כשרצה הבן לברר את האמת ולהעתיקה מאביו, לא נענה ברצון. עתה השאלה כבר אינה מופיעה כרצון לברר את הספק ולהסביר את הסתירות, אלא היא מופיעה בנוסח מתגרה, בנוסח של הבן הרשע בהגדה של פסח.

רק אז נוכחים ההורים במשבר הרוחני, באסון הפתאומי.

התורה מלמדת אותנו את דרך החינוך הנכונה. לאותה שאלה ילדותית קוראת התורה: "שאלת חכם". זוהי שאלה במועד המתאים שחובה לענות עליה תשובה מלאה. אין לדחות את הילד בקש, יש לשים לב לנקודות המטרידות אותו, ודרכן לעקוב אחרי לבטיו הפנימיים. מתוך אופי השאלות של ילדינו ניתנת לנו ההזדמנות להתבונן בהתפתחותם הרוחנית.

הורים רבים אשמים בכך שלא עמדו בזמן על המשבר המתהווה אצל ילדיהם. הם לא התעמקו לדעת מה הבן שואל וכיצד הוא מבטא את השאלה.

הורים הרוצים ליצור יחסי אמון בינם לבין ילדיהם, אסור להם להשאיר שאלה ללא תשובה. גם אם הנידון קשה ליכולת התפיסה של הילד, נוכל לומר לו שהרצון לדעת הוא חיובי, וככל שילמד יותר, יהיה מסוגל להבין יותר. יש לגרות את הילד להמשיך לשאול ולהמשיך לבטא את ספקותיו. שהרי כך ציוותה התורה (שמות יג, יד): "והיה כי ישאלך בנך - ואמרת אליו".


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
מתמודדים
  • קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  מתמודדים |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: