ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מכת ברד
זאב גרינוולד
מכת דם
זאב גרינוולד
מכת ערוב
זאב גרינוולד
להמחיש לילדים את יציאת מצרים
זאב גרינוולד
מכת בכורות
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
שבת הגדול
ערכים
חד גדיא
משה שינפלד
שישה עשר מי יודע? - סיפור לפסח
אהרן לוי
המימונה – חג האמונה
ערכים
עשרת המכות – הסמינר הארוך בהיסטוריה
נח גוטמן
מאמרים נוספים
ליל הסדר
השאלה

מה משמעותו של ליל הסדר, ומדוע הוא נקרא בשם זה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

נעמוד תחילה על משמעותו של הסדר ועל חשיבותו:

בעשרה מאמרות ברא הקב"ה את השמיים, את הארץ ואת כל צבאם. כל אלו נחתמו בחותם החוקיות והסדר הקבועים והבלתי משתנים: "ויעמידם לעד לעולם, חוק נתן ולא יעבור" (תהילים קמח, ו).

אלמלא הסדר והמשטר השולטים בבריאה, היינו אבודים; אלמלא ידע האיכר את חוק הטבע שמזריעת גרעינים באדמה צומחת תבואה, לא היה מעבד את אדמותיו, ולא היה לאנושות לחם לאכול. כך גם בכל התחומים. רק הודות לכך שעולם הטבע מבוסס על חוקי ברזל שאינם משתנים, מסוגלים אנו לחיות עלי אדמות.

חז"ל בארו את התכלית של בריאת העולם על סידורו ותיקונו: "בראשית ברא אלוקים – בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית" (רש"י בראשית א, א). בתהליך שתחילתו ביציאת מצרים ושיאו במתן תורה, באה לעולם כנסת ישראל המצדיקה את בריאת ימי בראשית. התורה מתאחדת עִם עַם ישראל ויוצרת את תכלית הבריאה. עד לזמן מתן תורה היה העולם רופף ועומד על תנאי, אם יקבלו ישראל את התורה – יעמוד, ואם חלילה לא – יהפך לתוהו.

הימצאותם של ישראל תחת יד פרעה הייתה סמל למצב הבלתי יציב שאפיין את העולם עד יציאת מצרים. רק משהוכנע פרעה התייצבו סדרי עולם, וחל בו המשטר הראוי, משטר שהושלם עם קבלת התורה.

עד אז פעלו אומנם חוקי הטבע את פעולתם בדיוק מופתי, אך ברובד הפנימי שלטה אי ודאות ולא ניכרה בעולם תכלית בריאתו. רק מעת היות ישראל לעם הושלט הסדר האמיתי בעולם, והוכח לכול כי (שמות ד, כב): "בני בכורי ישראל".

למן היום שבו זרחה שמשם של ישראל, נעשו כל מעשי בראשית קשורים זה לזה. מאז נעשתה הבריאה כולה תלויה בקיום התורה והמצוות של עם ישראל.

המצב האידיאלי הוא שישראל עושים את רצונו של הקדוש ברוך הוא. אז יש להם פתחון פה לבקש (דברים כו, טו): "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל"; עשינו מה שגזרת עלינו, כעת עשה אתה מה שעליך לעשות, שהרי אמרת: "אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם" (דברים כו, כו). כיוון שישראל עושים את המוטל עליהם, מנהלת ההשגחה את סדרי העולם כתקנם.

לעיני בשר נראה כי מהלך הטבע הוא הסדר המתוקן, אולם קיים סדר נוסף שאינו קשור ישירות לטבע, והוא המהלך המבוסס על נס. למהלך זה זכו ישראל בזמן יציאת מצרים. הסדר של הניסים, המגיע ישירות מידי ההשגחה בלי התערבות אמצעי טבע כלשהם, הוא המסודר, המתוקן והאיתן באמת.

לכן נאה ללילה הראשון של פסח השם "ליל הסדר". זהו הלילה שבו מספרים על יציאת מצרים ומבארים את מעברם של ישראל ממהלך של טבע למהלך של נס.

ליל הסדר מסמל אפוא את ליל היציאה ממצרים שהוא ליל לדתו של עם ישראל והוא הוא סדרו ותיקונו האמיתי של העולם.

ליל הסדר נקרא בשם זה גם משום שאנו עורכים אותו על פי סדר. בלילה זה, מלבד סיפור יציאת מצרים, אנו עוסקים במצוות שיש בהן סמלים רבים בעלי משמעות לגבינו, וכל ענייניו בנויים על פי סדר מסוים שקבעו לנו חז''ל: קדש ורחץ וכו'

הסימן המרכזי ובעל עיקר החשיבות הוא אכילת המצה. למצה שתי משמעויות: מחד גיסא היא נקראת בתורה "לחם עוני", ומאידך גיסא היא נחשבת סמל החרות. בליל הסדר אנו מזכירים את שני צדי המטבע: את הגלות ולעומתה את היציאה לחרות. סמלים נוספים מגלמים בליל הסדר את בחינת הגלות, כגון מרור וחרוסת, ואת בחינת החרות, כגון מצה ויין.

מהלך זה מלמד אותנו לקח חשוב. הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל יש תקופות של עלייה ושל פריחה, ולעומתן יש גם תקופות של ירידה שבהן גובר הסבל ושוררת מצוקה.

בתקופת הפריחה הכול מתנהל למישרין. לכל עם יש דרכים משלו לנצל את העושר ואת השובע שנפלו בחלקו. אומות העולם הצליחו ליצור בתקופות הזוהר שלהן יצירות תרבות למופת. גם עם ישראל ידע לנצל את שנות השובע בדרכו שלו: להגדיל תורה ולהאדירה.

אולם השוני בין ישראל לאומות העולם בא לידי ביטוי בעיקר בתקופות של ירידה. אצל כל האומות מהוות תקופות אלו הן מעין "כתם שחור" בהסטוריה – שנים של חוסר התקדמות, של נסיגה ושל התפוררות. לא כך היא דרכו של עם ישראל; אין אומה עלי אדמות שמנת הסבל שלה דמתה, ולו במקצת, לזו שלהם. הגלות הפכה לסמלו של העם היהודי, אולם ראה זה פלא: עם ישראל אינו מחשיב את הגלות כפרק שלילי הפוגע בהסטוריה שלו, אלא הוא משכיל להפוך את הגלות לתקופה של יצירה אדירה, לתקופה של התרוממות נפשית ורוחנית, לתקופה של צרוף פנימי. מיטב היצירה היהודית באה לעולם בגלות דווקא.

משום כך מזכירים אנו בליל הסדר את הגלות באותה המידה שבה אנו מזכירים את החרות. המרור המסמל את הגלות, אינו פחות ערך מהמצה ומהיין המסמלים את החרות.

מעבר לכך: גם המצה עצמה מסמלת את הגלות בהיותה "לחם עוני". אנו שואפים, מתפללים ומקווים לזכות לחרות כשם שכל אדם מעדיף את העושר על פני העוני. אולם במבט לאחור אין להצטער על הגלות, ואין לראות בה כישלון; להפך, דווקא בה ניתן לגלות את שיא הנצחיות של עם ישראל. גם בגלות, למרות הצרות, הניסיונות והקשיים, שאבה האומה את חוסנה הרוחני, והיא שעמדה לה עד עצם היום הזה.

יש לתת את הדעת לנקודה נוספת: מדוע חולל ה' ניסים כה גדולים לפני היציאה ממצרים ולאחריה? כלום לא ניתן היה להוציא את ישראל מייד?

אומנם מטרת הניסים של יציאת מצרים לא הייתה רק שחרורו של עם ישראל מידי מעניו המצריים. די היה במכת בכורות לבדה כדי לשכנע את פרעה לשלוח את ישראל, שכן הוא חש באותה השעה בברור כיצד להט החרב מתקרב ישירות אליו בהיותו בכור. מטרת הניסים הייתה להוכיח לעולם כולו, ולבני ישראל בפרט, מי הוא בעל הבית האמיתי של העולם. עשר המכות הוכיחו את שליטת הבורא על כל תחומי הבריאה, וכך הייתה יציאת מצרים שיעור מעשי באמונה.

ואולם רישומו של שיעור חד פעמי, מרשים ונוקב ככל שיהיה, מיטשטש במרוצת הזמן ולקחו עלול להישכח. חיי השגרה משכיחים מהאדם את מציאות הבורא ומסיחים את דעתו מקיומו. סחף החיים מסייע אף הוא לשכחה זו. חובה אפוא לשנן ללא הרף את השיעור שקיבלנו בעבר, כדי שהאמונה תישאר חרותה בתודעתנו, ונדע לחיות לאורה. האמונה באלוקים זקוקה לריענון מתמיד, וזהו תפקידו העיקרי של ליל הסדר.

"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". ככל שמרבים לתאר את ניסי יציאת מצרים, להציגם בחיות ולהפנים את התחושה שגם אנו אישית נגאלנו ממצרים – כך ישיג סיפור יציאת מצרים את התוצאה המבוקשת; ליל הסדר יהיה חוויה רוחנית אמיתית, וישמש מקור השראה לחיזוק האמונה בבורא עולם לאורך כל ימות השנה.

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", לא רק אבותינו ניצלו משם, אף אנו ניצלנו! עלינו להודות לה' על נס הצלתנו, ולנווט את חיינו בהתאם למסקנות האמונה הנובעות מאותה הנהגה ניסית.

בלילה זה יורד שפע אלוקי ממרום, שפע המסוגל להאיר גם את הנשמות השקועות כל השנה בהבלי הזמן. כשם שבימים ההם הוארו נפשות ישראל, יצאו מעבדות לחרות עולם והתקרבו להר סיני, כך גם כיום פועל השפע הרוחני לקרב לבורא גם נשמות שהתרחקו.

זה הלילה שסגולתו לקרב גם את היום המיוחל, יום הגאולה שהוא לא יום ולא לילה, כי נעלה הוא מעל סדרי הטבע המקובלים. הגאולה העתידה קשורה היא לגאולת מצרים, ועליה נאמר: "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל".


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
מתמודדים
  • קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  מתמודדים |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: