"כשנתן הקב"ה את התורה – צפור לא צווחה, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש – ויצא הקול: 'אנכי ה' אלקיך'. כשדיבר הקב"ה על הר סיני – השתיק את כל העולם, כדי שידעו הבריות, שאין חוץ ממנו" (שמות רבה פכ"ט, פ"ט).

לפתע פתאום, כובש השקט את היקום. הציפורים אינן משמיעות קול, החיות והבהמות מחרישות, מלאכי השרת – שרפים ואופנים – אינם אומרים שירה, ובתוך הדממה המופלאה הזו – בוקע ומהדהד הקול בחללו של עולם: 'אנכי ה' אלוקיך'!!

האריה, מלך החיות – אינו משמיע קול, רק מטייל בשקט. הנמר, הטורף האכזר – משנה לפתע ממנהגו, מתנהל לאיטו ופוסע בדממה מוחלטת, כאילו אין כרסו משוועת לטרף.

לא רק על הבריאה החומרית שורה השלוה – אפילו מלאכי מעלה אינם אומרים שירה בשעה מרוממת זו.

ואז, מעל הכל, נשמע קול ה' המכריז: 'אנכי ה' אלוקיך'!! הרי זו פסגת תיקון העולם!!

לפנינו בחינה של ימות המשיח. נוכל למצוא דמיון רב בין מעמד הר סיני לנבואת ישעיהו הנביא (י"א, ו'-ט'):

"וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נוהג בם. ופרה ודב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן. ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה. לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים".

כיצד יכחד כל הרוע ותעלם ההשחתה מעל פני העולם כולו? - "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" - כולם יכירו וידעו כי ה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו!!

קיימת הקבלה מהותית בין מצבה של הבריאה בשעת מתן תורה – לבין המצב העתידי בימות המשיח!

היינו מצפים שכאשר עמי העולם יבחינו בשלוה המבורכת, כאשר הם ישמעו את קול ה' מהדהד ברמה – ירוצו כולם לברר האם הגיע העולם לתיקונו השלם, ומלכותו יתברך בכל משלה...

אלא שהמצב היה שונה לחלוטין.

"כשניתנה תורה לישראל – היה קולו של ה' הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדה ונתקבצו אצל בלעם הרשע, ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו? שמא מבול בא לעולם? אמר להם: כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם. אמרו לו: מבול של מים – אינו מביא, אבל מבול של אש מביא, אמר להן: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו, שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם – וביקש ליתנה לבניו, שנאמר: 'ה' עוז לעמו יתן'. מיד פתחו כולם ואמרו: 'ה' יברך את עמו בשלום'" (זבחים קט"ז, ע"א).

מלכי אומות העולם שומעים את קול ה' המהדהד מסוף העולם ועד סופו, הם מכירים כי ה' לבדו הוא המולך בכל העולמות, ואין קול אחר נשמע זולתו, הם יראים.

אותם מלכים אשר עד עתה ישבו בהיכליהם כשכתריהם בראשיהם, מתקבצים אל בלעם הרשע – ושואלים: "שמא מבול בא לעולם?"...

רק לאחר שבלעם הרגיע אותם והבהיר להם שהקב"ה נותן לבניו את התורה השמורה בבית גנזיו, נחה דעתם של מלכי האומות, והם הכריזו פה אחד ואמרו: "ה' יברך את עמו בשלום"...

מדוע סברו מלכי אומות העולם כי מבול בא לעולם? מה היה הבסיס לדאגתם?

התשובה היא כי בלי תורה – רק 'מבול' יכול להרגיע את העולם....

כדי להבין את הענין עלינו להקדים הקדמה.

בתפילת מוסף של ראש השנה אנו אומרים: "וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים, בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם, על כן זכרונו בא לפניך ה' אלקינו, להרבות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים, ככתוב בתורתך: 'ויזכור אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה, ויעבר אלקים רוח על הארץ וישוכו המים'".

ויש להבין: אלוקים זכר את נח בזכות מסירות נפשו. במסירות נפש שאין למעלה ממנה טיפל בבריותיו של הקב"ה במשך כל זמן שהותו בתיבה, האכילם והשקם, ולא נתן מנוח לעיניו ולעפעפיו תנומה. עד אשר הקדים וסיפק את כל צרכי הבהמות והחיות אשר עמו. אולם במה בא זכרונן של החיות לטובה לפני האלוקים?

אכן התשובה היא, שזכרונן של החיות לטובה היה בכך ששקטו ושלוו בהיותן בתיבה עם נח... האריה – שינה ממנהגו ולא טרף; הדוב, הנמר ושאר חיות הטרף – המתינו למזונם אשר יוגש בידי האדם, ולא יצאו לתור אחר טרף מתוך מבחר יושבי התיבה; גם כל שאר החיות – התעדנו והתעלו מעל טבען... זהו זכרונן הטוב של החיות אשר עלה לפני האלוקים לטובה!!

הבה ונתבונן: מה חולל את השינוי? כיצד אירע המהפך?

התשובה טמונה במילה אחת ויחידה: מבול!!

כאשר נפתחו ארובות השמים והמבול החל ניתך ארצה, כאשר כל היקום היה על סף אבדנו וחורבנו המוחלט – השפיע הדבר אפילו על חיות הטרף, והן שינו מדרכיהן והתעדנו!!

עתה נחזור אל המלכים המתקבצים אצל בלעם.

כל מלכי האומות – שמעו אמנם את קול ה' ברמה, הם הזדעזעו ונבהלו – ואף אמרו שירה, אולם הם אף הבחינו בדממה אשר פרשה את כנפיה על הבריאה...

והם אמרו לעצמם: אם שקט העולם, אם החיות שלוות, אם הרוגע שולט בכל פינה – אות הוא בודאי כי מבול עומד לבוא לעולם, שכן מלבד המבול אין דרך אחרת היכולה להרגיע את העולם באופן כה מפתיע!!

בלעם השיב למלכי אומות העולם כי חששם – בטעות יסודו... שכן מלבד 'מבול' – יש בבריאה כח נוסף אשר ביכולתו להרגיע את העולם כולו, והכח הזה נקרא תורה!!

התורה יכולה לעדן את החיות הרעות, התורה יכולה לגרום להן שלא לטרוף אחת את רעותה, התורה יכולה לגרום להן לחיות חיים קדושים, וכל זאת – מבלי מבול!!

"ה' עוז לעמו יתן" - אמר בלעם למלכי האומות, ה'עוז' הזה הוא אשר הרגיע את הבריאה כולה!! הקב"ה נותן תורה לעמו ישראל – וזוהי סיבת השקט והשלוה!!

מששמעו כן האומות – נענו על אתר ואמרו: אם ניתנה תורה מופלאה כזאת, אם ניתן כח אדיר זה בידם של ישראל – "ה' יברך את עמו בשלום"!! אפילו הן הבינו כי דרך התורה, היא הדרך הנכונה, ואשריו של זה ההולך בה!!