שגיא בן נעמית ליאור בן כרמית יהונתן עזרה בן חדוה חיה יואב שמואל בן בקי רבקה דניאל בן טטיאנה אלקנה בן מרים רינה אביהו בן ענת איתן מנחם בן דבורה איתן ברוך בן יהודית אביב בן תלמה מור בן לינדה שי בן ורד אליה בן סיגי צור אברהם בן חנה אלישבע עידן בן איריס סהר בן ענת שניר בן ירדנה איתמר נדב בן אסתר שלמה בן מירב יאיר בן פלור איתמר בן שרית אילנה נורלין (נטלי) מאיה בת פנינה עדינה בת אידה שגיא אשר בן טובה עודד בן בלהה יצחק בן מירב נועם בן חוה דוד בן עליזה יונתן צבי בן חגית לאה אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית ישראל רפאל חננאל בן אביגיל שמואל בן דינה שנהב בת רחל אורון בן זהבה דורון בת סימונה אברהם אלברט (אבלום) בן פוטונה משה נתנאל בן שרית שמואל בן נעמי רפאל בן שולה דניאל בן גאולה פדיה מנחם בן חוה רחל יוסף חיים בן זיוה שאולי בן אושרה נתן בן איילה דליה שגיא עזרא בן גילה יוני בן שרה נהוראי ביטון בן אורה פז פנחס בן בת שבע ימזה הראל דרעי בן אושרת שגיא בן נעמית ליאור בן כרמית יהונתן עזרה בן חדוה חיה יואב שמואל בן בקי רבקה דניאל בן טטיאנה אלקנה בן מרים רינה אביהו בן ענת איתן מנחם בן דבורה איתן ברוך בן יהודית אביב בן תלמה מור בן לינדה שי בן ורד אליה בן סיגי צור אברהם בן חנה אלישבע עידן בן איריס סהר בן ענת שניר בן ירדנה איתמר נדב בן אסתר שלמה בן מירב יאיר בן פלור איתמר בן שרית אילנה נורלין (נטלי) מאיה בת פנינה עדינה בת אידה שגיא אשר בן טובה עודד בן בלהה יצחק בן מירב נועם בן חוה דוד בן עליזה יונתן צבי בן חגית לאה אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית ישראל רפאל חננאל בן אביגיל שמואל בן דינה שנהב בת רחל אורון בן זהבה דורון בת סימונה אברהם אלברט (אבלום) בן פוטונה משה נתנאל בן שרית שמואל בן נעמי רפאל בן שולה דניאל בן גאולה פדיה מנחם בן חוה רחל יוסף חיים בן זיוה שאולי בן אושרה נתן בן איילה דליה שגיא עזרא בן גילה יוני בן שרה נהוראי ביטון בן אורה פז פנחס בן בת שבע ימזה הראל דרעי בן אושרת
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
צוואת דוד המלך
זאב קצנלבוגן
נתינת התורה על הר סיני
זאב גרינוולד
מגילת רות
זאב גרינוולד
מה הן התכונות הדרושות למלך?
זאב גרינוולד
יציאת מצרים ומתן תורה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור מגילת רות
ערכים
מהות החג ושמותיו
ערכים
סיפור מגילת רות
יהודה רובן
דוד המלך
יהודה רובן
הר סיני – מקומו, טבעו ופלאיו
יהודה רובן
מאמרים נוספים
דוד וגולית
השאלה
כיצד נבחר דוד להלחם עם גולית?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
גלית הפלשתי – הגיבור, המשוריין והאימתני, התייצב מול מחנה ישראל ודרש: "ברו לכם איש וירד אלי, אם יוכל להלחם איתי והיכני – והיינו לכם לעבדים. ואם אני אוכל לו והכיתיו – והייתם לנו לעבדים ועבדתם אותנו" (שמואל א', י"ז). דברים אלו היכו בתדהמה את מחנה ישראל: "וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה, וייחתו ויראו מאד".
שאול, שעמד בראש המחנה, לא מצא אדם שיוכל להתייצב מול גלית שחרף את מערכות ישראל. גלית, שהופיע מול מחנה ישראל, השכם והערב במשך ארבעים יום, הביא את מחנה ישראל לידי יאוש ולחוסר מוצא.
בשעה זו הופיע דוד במחנה, התייצב לפני שאול והציע: "אל יפול לב אדם עליו, עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי" (שמואל א', י"ז, ל"ב). תשובתו של שאול היתה: "לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו, כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו". יחסי הכוחות אינם שקולים. גלית הוא לוחם מנוסה ומזויין, ואילו אתה, דוד, נער צעיר וחסר נסיון מלחמתי.
דוד סיפר לשאול, כי בעבר הצליח לגבור על אריה ועל דב, שתקפו את עדרו ונשאו עמם שה מהעדר (שמואל א', י"ז, ל"ו): "גם את הארי גם את הדב הכה עבדך, והיה הפלשתי הזה כאחד מהם, כי חרף מערכות אלוקים חיים". שאול לא הגיב. רק כאשר הוסיף דוד בנחישות ובוודאות: "ה' אשר הצילני מיד הארי ומיד הדב, הוא יצילנו מיד הפלשתי הזה" – הסכים שאול: "לך וה' יהיה עמך". שאול מנסה להלבישו במדים: כובע נחושת, שריון וחרב, אך דוד אומר: "לא אוכל ללכת באלה, כי לא ניסיתי". הוא מסירם מעליו, נוטל עמו קלע וחמשה חלוקי אבנים מן הנחל, ויוצא לקראת גלית.
הפלשתי רואה את דוד ונעלב: "הכלב אנוכי, כי אתה בא אלי במקלות?" השנים צועדים זה לקראת זה. תוך כדי צמצום המרחק שביניהם ואז קורא הפלשתי בבוז: "לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה". אך דוד אינו נרתע והוא מגיב: "כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה', כי לה' המלחמה, ונתן אתכם בידינו".
דוד רץ לקראת הפלשתי תוך שליחת האבן אליו, והתוצאה: "ותטבע האבן במצחו, ויפול על פניו ארצה ויקח את חרבו, וישלפה מתערה וימותתהו, ויכרת בה את ראשו". הנצחון היה מושלם: "ויראו הפלשתים כי מת גיבורם וינוסו".
מלחמות ישראל מתנהלות בשני מישורים: במישור הטבעי ובמישור העל טבעי. בדרך כלל הן חייבות להתנהל גם במישור הטבעי. על עם ישראל לגייס חיילים, יש למנות שרי צבא בראש העם ולצאת לקרב במלוא הזהירות ושמירת הנפש. יחד עם זאת הכהן היוצא עם הלוחמים מכריז בפומבי: כי "ה' אלוקיכם (הוא) ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם" (דברים, כ', ד). כך היה בצאת ישראל ממצרים: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", כך היה בימי מתתיהו החשמונאי ובניו, כשיצאו למלחמה נגד היוונים. מעטים מול רבים. הם ידעו כי בדרך טבעית אין להם סיכוי לגבור על הפלנגות היווניות האדירות, אך לא היתה להם ברירה, היתה זו מלחמת קודש, שפרצה כאשר הגזירות היווניות על הרוח היהודית לא איפשרו להתקיים רוחנית.
שאול, כמלך וראש צבאות ישראל אינו סומך על הנס. דוד מבקש להטיל עליו את המשימה, אך שאול מסרב. לדוד אין כל סיכוי לנצח. אולם דוד טוען שכשם שבשדה הוא עמד בודד מול חיות טרף, והצליח לגבור עליהן, כי "ה' הצילני מיד הארי ומיד הדב" – כך יהיה גם כאן. דוד מנסה להסביר לשאול, כי במישור הטבעי אין אמנם סיכוי לנצח את גלית. אך העם נמצא בחרדה וביאוש, ולוחמים עזי נפש אינם בנמצא. ולפיכך, יש לצאת נגד גלית במישור העל טבעי.
מנין שאב דוד את הביטחון המוחלט בה'?
באבדן כל אפשרות אחרת, מהווה המישור העל טבעי משענת. ללא אמונה – מתפתח יאוש, חדלון וכמובן כשלון.
בעיני דוד המישור העל טבעי הינו מציאות מוחשית וודאית. כאשר המטרה במיגור הפלשתי היא: "למען ידעו כל הארץ כי יש אלוקים לישראל", "ידעו כל הקהל הזה, כי לא בחרב ובחנית יושיע ה'" (שמואל א' י"ז, מ"ו-מ"ז). בעולמו של דוד אין כל חייץ בין האמונה לבין המציאות. בעיני רוחו הוא רואה את האמונה כמישור טבעי. זוהי תפיסה מיוחדת המצויה אצל אנשי מעלה, ודוד הוא אחד מהם.
שאול ניסה להלביש את דוד מדי קרב. יש למצות את המישור הטבעי. רק לאחר שראה, שדוד אינו מסוגל לשאת את המדים, הרשה לו לצאת לקראת גלית ללא מדים וללא חרב. אם אלוקים הוא הנלחם – עשוי כל כלי לנצח.
את בטחונו השמיע דוד בפני גלית: "היום יסגרך ה' בידי והכיתיך והסירותי את ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ, וידעו כל הארץ כי יש אלוקים לישראל" (שמואל א' י"ז, מ"ו). דוד לא אמר דברים אלו כדי לשבור את רוחו של גלית. דוד השמיע את אמונתו כי הוא ינצח, ובעוד דקות ספורות יכרת ראש גלית מעליו.
ואמנם, דוד גבר על גלית ונצחו, כי היוצא לקרב עם אמונה כה מוחשית, כפי שדוד יצא – מובטח לו, כי ה' ילחם לו ולא יאונה לו כל רע.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  חרבות ברזל |  שידוכים |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    השקפה ואמונה  |  נשים  |  חגים ומועדים  |  פרשת השבוע |  פיתוח האישיות |  כללי |  זוגיות ומשפחה |  הטיפ היומי  |  שבת |  שאלות כלליות  |  פעילות ערכים |  חרבות ברזל |  תורה ויהדות |  בריאות |  הסידור הדיגיטלי |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: