התורה לא ניתנה באולם מפואר, לא בהיכל יוקרתי, אלא על הר נמוך קומה, במדבר שהחולות רבים, סביב לו.
לעתים נשמעות טענות מפיהם של אנשים: "אין התורה מתאימה לנו". ישנם הטוענים כי אינם יכולים לקיים את המצוות, שכן שקועים הם עד צוואר בטרדות הפרנסה, "החיים הלחוצים כיום, אינם מניחים לנו זמן פנוי ללימודה". "התורה", כך יאמרו אחרים, "אינה גמישה דיה".
בא הבורא ונתן את תורתו דווקא במדבר, במקום שממה, בארץ צייה, במקום שאין בו לחם, אין בו מים, אין פרנסה ואין צרכים בסיסים, כדי לומר לאדם: בכל המצבים מחוייב הינך בקבלת התורה. מבלי להתחשב בנסיבות, מבלי לשקול את הקשיים, בכל תנאי ובלי כל תנאי.
ישנה היא תורתנו, קיבלנוה לפני למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה. כל שבת קוראים אותן פרשיות, ההלכות הן אותן הלכות, וגם אורח החיים, בדיוק הוא כמו בעבר.
ישנם השואלים: "למה לא להכניס קצת שינויים, קצת מדע, קצת חדש, אי אפשר לקבוע את חיינו בימי הביניים. מוכרחים להתקדם... להתאים את התורה לדור הנאור"...
לשאלות אלו ולדומות להן עונה המדבר. התורה על חכמתה קודמת היא לכל ערך חומרי. היא ניתנה במקום שבו אין נכסים חומריים, שבו הכל שמם. כדי ללמד שהרוח קודמת לחומר, שהקו של התורה הוא הקו המחנך והמחיה, המרומם והנערץ. תורת המדבר מתאימה היא לכל מקום, גם למקום ישוב, אך ניתנה היא בשממון, כדי ללמדנו שתורת חיים היא, חיי רוח המעפילים ומרוממים את חיי החומר.
המדבר מחדיר תובנה ללב האדם: אפילו אם כל עולמך נראה בעיניך כמדבר שממה רוחני, גם אם נראה שיש רק חול בחייך, דע כי לא זו המציאות האמיתית. אם אתה מייחל, אם אתה מתאמץ לשמוע את קול ה' בתוך המדבר בו הנך נמצא, ה' גם ינער חולות מעיניך וייתן גם לך את מתנתו היקרה.
|