ברק בן מרגלית משה חי בן פנינה רביד יצחק בן רבקה אלעזר בן מזל שחק יוסף בן מירב ירושה יאיר בן יסכה מתן יוסף בן ג´ינוס חנה שוהם בן שלומית שושנה ברכה בת רבקה יהודית חגי בן נילי שניר בן אירית אילעי בן אושרה שלמה משה בן אסתר נדב בן אורנה עילם בן אפרת מאיר בן דינה דניאל בן אהובה יוכבד בת לאה אלון בן עדית טובה שירי בת תמר דוד מיכאל בן חנה יוחאי בן זיוה אליהו שלמה חיים בן מרים בניהו בן אטל נירה בן נדיה שקד בן מירה אורון בן זהבה אליה עומר בן מירב משה בן חנה מלכה עידן דניאל בן קרן עידו בן חיה ליאור בן אוסנת דור ישראל בן ויקטוריה עידוד יעקב בן טירנה יהונתן בן ידידה יוסף איתמר בן אורלי אריה מנחם בן זהבה דן בן לירז דביר בן שלומית גל בן חווה מיקה בת קרינה אמיליה בת דניאל אביחי בן אילה סטיבן בן אירנה אביהו בן ציפורה לירון בת דליה יוסף חיים בן יעל אפרת בת תרצה אוריאל בן יעל שגיא אשר בן טובה ברק בן מרגלית משה חי בן פנינה רביד יצחק בן רבקה אלעזר בן מזל שחק יוסף בן מירב ירושה יאיר בן יסכה מתן יוסף בן ג´ינוס חנה שוהם בן שלומית שושנה ברכה בת רבקה יהודית חגי בן נילי שניר בן אירית אילעי בן אושרה שלמה משה בן אסתר נדב בן אורנה עילם בן אפרת מאיר בן דינה דניאל בן אהובה יוכבד בת לאה אלון בן עדית טובה שירי בת תמר דוד מיכאל בן חנה יוחאי בן זיוה אליהו שלמה חיים בן מרים בניהו בן אטל נירה בן נדיה שקד בן מירה אורון בן זהבה אליה עומר בן מירב משה בן חנה מלכה עידן דניאל בן קרן עידו בן חיה ליאור בן אוסנת דור ישראל בן ויקטוריה עידוד יעקב בן טירנה יהונתן בן ידידה יוסף איתמר בן אורלי אריה מנחם בן זהבה דן בן לירז דביר בן שלומית גל בן חווה מיקה בת קרינה אמיליה בת דניאל אביחי בן אילה סטיבן בן אירנה אביהו בן ציפורה לירון בת דליה יוסף חיים בן יעל אפרת בת תרצה אוריאל בן יעל שגיא אשר בן טובה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
צוואת דוד המלך
זאב קצנלבוגן
נתינת התורה על הר סיני
זאב גרינוולד
דוד וגולית
זאב גרינוולד
מה הן התכונות הדרושות למלך?
זאב גרינוולד
יציאת מצרים ומתן תורה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור מגילת רות
ערכים
מהות החג ושמותיו
ערכים
סיפור מגילת רות
יהודה רובן
דוד המלך
יהודה רובן
הר סיני – מקומו, טבעו ופלאיו
יהודה רובן
מאמרים נוספים
מגילת רות
השאלה

מדוע נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

נהוג לקרוא את מגילת רות בחג השבועות על שם הפסוק הכתוב במגילה: "תחילת קציר שעורים" (רות א', כ"ב), וחג השבועות נקרא בתורה: "ביכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד, כ"ב).

טעם נוסף הינו ההקבלה בין גישתה של רות ליהדות לבין גישתם של בני ישראל לקבלת התורה במעמד הר סיני. רות ניגשה ליהדות בגישה של דבקות, כפי שנאמר במגילה (רות א', י"ד): "ורות דבקה בה". היתה זו אהבה עזה ללא מצרים, אהבה שסייעה לה לדלג על המכשולים ועל אבני הנגף הרבות שעמדו בדרכה.

בשעת קבלת התורה הכריז עם ישראל: "נעשה ונשמע", היתה זו הכרזה שמשמעותה דבקות ונכונות לקיים את התורה גם אם יתהוו מכשולים לאורכה של הדרך, ואף אם יהיה צורך למסור את הנפש למען הגשמת המטרה הרוחנית.

רות מלמדת אותנו מה גדולה היא הזכות להימנות על בני עם ה'. כאשר ביקשה רות להילוות אל נעמי ולהתגייר, בארה לה נעמי שצעד זה יעלה לה בקשיים מרובים, אולם רות לא נרתעה. נעמי הבהירה לרות את מערכת הקשיים שהיא עלולה להיתקל בה, אולם רות דחתה בעוז רוח את כל הנימוקים שהעלתה נעמי והחליטה להצטרף לעם היהודי למרות הכל.

בצעדה זה לא התעלמה רות מהקשיים שהוצגו לפניה וגם לא המעיטה בערכם, אלא הצהירה בגאון שכל הקשיים כדאיים הם בעיניה, ובלבד שתזכה להצטרף לבני העם הנבחר. בראות נעמי שרות אינה נרתעת משום קושי שיעמוד בדרכה, הבינה שאכן היא המועמדת האידיאלית להיות גיורת אמת, והיא אמנם איפשרה לה ללכת עימה ולהתגייר. ובסופו של דבר זכתה רות להעשות לאם המלכות בישראל.

התקרבותה של רות אל היהדות חרף כל הסבל והיסורים, הינה, כאמור, מקבילה לקבלת התורה שניקנית אף היא בעוני וביסורים.

דרכה של רות אל היהדות היתה כרוכה בהקרבה עצמית, בהתגברות על עוני, שכול ויסורים. אנו למדים מכאן שלא קלה היא הדרך אל הפסגות הרוחניות. ואכן, כדי לזכות לכתרה של תורה יש צורך בהקרבה רבה ובהתגברות על מכשולים העומדים בדרכו של האדם השואף אל הפסגה.

טעם נוסף מסתמך על מה שכתוב על רות בהתייחסות לגיור שעברה: "אשר באת לחסות תחת כנפיו" (רות ב'). גם עם ישראל נתגייר מבחינה רוחנית ונכנס תחת כנפי השכינה במעמד קבלת התורה.

טעם נוסף הוא מפני שאפשר להקיש מן המגילה ומרות למעמד הר סיני, שכן אז קיבלו ישראל תר"ו מצוות שנוספו על שבע המצוות שנצטוו בני נח, להשלמת מנין המצוות לתרי"ג. 'רות' בהיפוך אותיות - תר"ו, ומשום כך קוראים את המגילה, לזכר המצוות שנתווספו בקבלת התורה.

טעם נוסף קשור למידת החסד. לאורכה של המגילה מודגשים מעשי חסד רבים שחלקם היו כרוכים בהקרבה רבה: מסירותה של רות לנעמי חמותה, יחסו הטוב של בועז לרות, הנישואין עצמם, שבהם העדיפה רות את בועז הזקן על פני אדם צעיר לימים ועוד. מגילת רות קרויה "מגילה של חסד", ובכך היא דומה לתורה שתחילתה חסד וסופה חסד, והיא מתארת ומשבחת מעשי חסד רבים, ביחוד את חסדו של הבורא עם ברואיו. לכן מן הראוי שיקראו את מגילת רות בחג מתן תורה.

מגילת רות נכתבה על ידי שמואל הנביא ומטרתה לפרש את ייחוסו של דוד המלך שבא מרות המואביה. מובא במגילה שדוד הוא בנו של ישי, בנו של עובד, הבן שנולד לרות ולבועז. סיום זה של המגילה מעלה על נס את העובדה שמנישואי בועז, גדול הדור ומנהיגו, עם רות המואביה לאחר שהתגיירה, קמה מלכות בית דוד.

דוד המלך נפטר בחג השבועות. דוד המלך חיבר את ספר תהלים, המחבר את עם ישראל למלכות שמים, ויום זה הוא יומו הגדול. לפיכך, תיקנו לקרוא את המגילה ביום זה לכבודו של דוד המלך, שמזרעו עתיד לצאת המלך המשיח.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה